אסטרטגית שמירת הטבע בים התיכון

12.01.2016

ניסיון לשמירה על מעט שמורות גדולות במקום על שמורות קטנות רבות - השלכות תפיסה זו על עבודת השטח.

צב ים בחוף בית ינאי

לשמירת הטבע בים התיכון שתי מטרות מרכזיות:

  • שימור מגוון המינים בכל הרמות הטרופיות
  • שימור בתי גידול ייחודיים ומייצגים וחברות החי והצומח שבהם.

שילוב בין המטרות יבטיח קיומה של מערכת אקולוגית ימית בריאה, מתפקדת ויציבה.

אסטרטגית הפעולה הנגזרת ממטרות אלה מתבססת על הגנה על שטחים מתאימים בים, הגנה על מינים נבחרים, זיהוי איומים על הסביבה הימית ומזעור הנזקים העלולים להיגרם מהם.

בעבר הכריזה רשות הטבע והגנים על אזורים קטנים ביותר בים,  צמוד לקו החוף, כשמורות טבע. המטרה העיקרית היתה לשמור על ערכי טבע ייחודיים באופן דומה לזה שהתבצע ביבשה, לפחות בחצי הצפוני של ישראל. אסטרטגיית השימור החדשה שונה במהותה, ובהתאם לה אנו מקדמים הכרזה של מספר קטן יחסית של שמורות ימיות, אך גדולות בשטחן, שיאפשרו תפקוד אקולוגי טוב של המערכת על שלל מרכיביה. כמו כן, הדגש אינו על שמירה של ערכי טבע ייחודיים בלבד, אלא הגנה על שטחים נרחבים של בתי גידול שייצגו את מגוון בתי הגידול בים התיכון.

תכנית האב של רט"ג לשמורות ימיות

התוכנית גובשה לפני כחמש שנים התבססה על מיפוי בתי הגידול בקרקעית הים, שנערך על סמך המידע שנאסף בעבר בתחומי המים הריבוניים ובהתאם לנתונים שנאספו על ידי רט"ג במהלך סקרים ייעודיים. לפי תכנית זו מקודמות שמורות מייצגות הפזורות לאורך קו החוף הישראלי בים התיכון, משתרעות ממנו ועד לגבול המים הריבוניים ומגנות על אזור החוף, מדף היבשת, רכסי הכורכר התת ימיים, מדרון היבשת והים העמוק. השמורות המוצעות ממוקמות מול חופי הגליל המערבי, הכרמל, השרון ושפלת החוף. נוספות אליהן מספר מצומצם של שמורות, קטנות יותר בשטחן, שתכליתן הגנה על בתי גידול ייחודיים בים. חלק חשוב באסטרטגית שימור השטחים הוא ירידה לפרטים בכל הקשור לתפעולן של שמורות הטבע, ואותו אנו משפרים בעזרת סקרים ייעודיים המשנים באופן מהותי את תמונת הידע על המצאי בשמורות, ומשפיעים על התפקוד שלנו גם ברמה היום-יומית.

במקביל, אנו מטפלים במינים בודדים,מתוך כוונה לשמור באמצעותם על בתי הגידול שלהם ושל מינים אחרים החולקים איתם את בית הגידול. כך, למשל, רט"ג מפעילה מגוון ממשקים למטרות הגנה ושיקום אוכלוסיות של צב הים החוםCaretta caretta וצב הים הירוק  Chelonia mydas (המצוי בסכנת הכחדה), ובאמצעותם מגנה גם על אזורים חופיים ועל מדף היבשת.

בשנים האחרונות מואצת הפעילות הכלכלית בים התיכון, וגדל מגוון תכניות הפיתוח הכלכליות בשטחו. בין אלה נכללים הקמת מתקנים להפקת גז, הגדלה משמעותית של נמלי חיפה ואשדוד, הקמה מואצת של מתקני התפלה למי ים, בניה של שוברי גלים לצורך הגנה על המצוק החופי, הצבתם של כלובי דגים בים הפתוח נוסף על הדיג המסחרי וכן הדיג הספורטיבי המתפתח. איומים אלה על הסביבה הימית מתווספים להתחממות המתמשכת של אגן הלבנט ולשטף המינים החודרים אליו מתעלת סואץ שממדיה הוכפלו השנה. תכניות אלה מחייבות אותנו לשתף פעולה עם הגורמים בעלי העניין, כגון משרד התשתיות ומשרד החקלאות, לטפל באופן פרטני בכל תכנית בהתאם לצרכי הסביבה, ולקדם תכניות פעולה כוללניות לשימור הסביבה הימית.