אקולוגיה ימית

שם כתב: ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית, חטיבת המדע, רשות הטבע והגנים 09.09.2019

חדשות הים התיכון

גן הספוגים על קרקעית בעומק 100 מ' שיקודם לשמורת טבע מול עתלית. גן הספוגים על קרקעית בעומק 100 מ' שיקודם לשמורת טבע מול עתלית.

החום אומנם עוד בשיאו, וגם טמפרטורת המים חמה ואף ממשיכה לעלות, אבל עכשיו – כשנחילי המדוזות העצומים שפקדו את מימי ישראל וחופי הים התיכון שלה נסחפו בזרם צפונה, וספטמבר כבר כאן – אפשר להתחיל לסכם את התקופה הסוערת שעוברת על הים התיכון…

קיץ 2019 מוצא אותנו, אנשי הים של רשות הטבע והגנים, בפעילות ענפה בכל התחומים – בפיקוח ואכיפה בשטח, בניתוח תוצאות המחקרים והסקרים שערכנו לאחרונה, ובעבודה תכנונית נמרצת לקידום שמורות טבע ימיות. נתונים רבים נאספו וממשיכים להיאסף על ידי פקחי היחידה הימית באמצעות מערכת ה"סייבר פקח" במהלך הפיקוח הימי, והם שופכים אור על הנעשה בסביבה זו. כמות הנתונים האמינים הגדולה על פעילות הדיג בים על כל סוגיה מסייעת לנו להכיר ולהבין את עולם הדיג בים התיכון, ולא רק מנקודת המבט של שלל הדגים המגיעים לשווקים. בזכות הניטור המקיף שהחל לפני כשנה הולכת ומתבהרת התמונה של אזורי הדיג שדייגים מעדיפים, של שיטות הדיג שלהם ושל העונות שבהן מתבצעים הדיג החופי ומרבית הדיג הספורטיבי. עד כה כל זה היה בגדר "ניחוש מושכל", ואילו היום אנו בוחנים את התוכניות המקודמות של שמורות טבע ימיות בהיבט של שיטות דיג ושל אזורי דיג מועדפים, ונוכחים לדעת כי אכן יש מקום לכולם. שמורות הטבע המוצעות לא ימנעו דיג באזורים חשובים לדייגים החופיים!

שתי שמורות טבע ימיות מקודמות היום במערכת התכנון של מדינת ישראל: שמורת ראש הכרמל ושמורת "ים החולות"

שמורת ראש הכרמל היא שמורת טבע ימית שמטרתה להגן על "הכרמל הכחול" (חלק הכרמל שממערב לחיפה מתחת לפני הים). אומנם ראש הכרמל אינו גלוי לעינינו כמו הכרמל היבשתי, אבל יש בו אוצרות טבע לא פחותים: גני ספוגים עשירים מגוונים וייחודיים בעומק 100 מ' ויותר מתחת לפני הים ושוניות נרחבות המשתרעות מקו החוף עד עומק זה. השוניות עשירות באצות, בחסרי חוליות, בצבי ים ובבטאים, המתרבים כאן. השמורה השנייה היא שמורת "ים החולות" באבטח המשתרעת במרחב הימי שבין אשדוד לאשקלון עד למרחק כ-7 ק"מ מקו החוף, ולמעט שונית סלעית נדירה וייחודית לדרום הים התיכון הישראלי, יש בה שטחים נרחבים של קרקעית חולית, המאפיינת את מרבית שטחו של הים התיכון הישראלי בתחתיתו, וכן להקה של דולפינים מצויים הנצפית על פני השטח (זהירות, השם מטעה! למרות שמו מין זה אינו נפוץ כלל וחשוב מאוד להגן עליו!). כאמור, בשתי השמורות נבחן הקשר בין פעילות הדיג לשטח השמורה, ונמצא כי מרבית אזורי הדיג החופי הפעיל הם מחוץ לשטחי השמורות.

שטחים ימיים מיוחדים

הצעה לשמורה נוספת נכללה לאחרונה במסמך התכנון של הים התיכון. בשנים האחרונות הוביל מנהל התכנון של ישראל, הגוף האחראי לדמותה העתידית של המדינה, תהליך ארוך ומקיף לתכנון הים התיכון הישראלי. תוכנית זו מאפשרת קידום של שמורות טבע ימיות ביותר מ-8% משטחי המים הריבוניים של ישראל, ומגדירה גם "שטחים ימיים מיוחדים", למשל השטח הימי המשתרע מחוף הכרמל ועד גבול המים הטריטוריאליים של ישראל באזור זה. בשיתוף החברה להגנת הטבע ובתמיכת הגופים הירוקים והמשרד להגנת הסביבה אושרה הצעתנו לקידום תוכנית לשמורת טבע ימית בחלק משטח זה. מדובר ברצועה ייחודית של רכס כורכר תת-ימי בעומק כ-100 מטרים מתחת לפני הים ובמרחק רב מקו החוף, ומצוי בו גן ספוגים מיוחד. הגן, כמו גני ספוגים אחרים, נסקר ונחקר בשנים האחרונות על ידי מעבדת הספוגים של פרופ' מיכה אילן מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף רט"ג ומשרד האנרגיה ובמימונם. בסקרי הרובוט הנערכים כחלק מעבודת הדוקטורט של טל אידן ממעבדת הספוגים ובשיתוף ד"ר סיגל שפר, מנהלת המעבדה, נמצא כאן גן ספוגים ייחודי ועשיר, שונה לחלוטין מזה המצוי בראש כרמל או מול חופי השרון (גם שם מתוכנן קידום רכס הספוגים לשמורה). בזכות הנתונים העדכניים השתכנע מנהל התכנון שראוי להגן על בית גידול ייחודי זה!

גן הספוגים תועד לראשונה באמצעות רובוט תת-ימי לפני כעשור בהפלגה של רשות הטבע והגנים.

בשנים האחרונות נחקר גן הספוגים ביסודיות על ידי מעבדת הספוגים של פרופ' מיכה אילן מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

התמונות צולמו באמצעות רובוט תת-ימי של עמותת אקואושן מספינת המחקר Mediterranean Explorer על ידי טל אידן, כחלק מעבודת הדוקטורט שלה במעבדתו של פרופ' אילן.

בתמונה: זהרון הדור, מין פולש שהגיע לים התיכון דרך תעלת סואץ. על אף עומקו הרב של גן הספוגים, הדגים בו נתונים לסכנת טריפה על ידי הטורף החדש, הלא מוכר ולא מבוקר בים התיכון.

 

ואחרון, אבל חשוב!

קיץ זה מוצא אותנו בתקופה שבין שני סקרים של שמורות הטבע הימיות – "ביובליץ אביב 2019" שהתקיים באפריל (אז המים עדיין היו קרררררים), ו"ביובליץ סתיו 2019" המתוכנן להתבצע מיד "אחרי החגים".
תמונת המצב העולה מסקרי האביב בשמורות הימיות מעודדת מאוד: בכולן נמצאה ביומסה גבוהה יותר של דגים בעלי ערך מסחרי (אותם דגים שנפגעים ראשונים מפעילות דיג!), ונתוני הדקרים משמורת הטבע בראש הנקרה ומחוצה לה מעידים על השירות הטוב הרב שהשמורה מספקת: בראש וראשונה לטבע ולשימור המינים הפגיעים במיוחד (בתחומי השמורה נמצאו יותר דקרים ויותר גדולים!), אבל גם לדייגים הפועלים מחוץ לגבולות השמורה, שנהנים מדגים שגדלו בתוך השמורה ו"זלגו" ממנה אל מחוץ לגבולותיה. השנה הושקע מאמץ רב גם בדיגום חסרי החוליות בקרקעית השמורות ומחוצה להן ונראה שגם כאן, ולא רק בעומק הים, הספוגים הם קבוצת בעלי החיים העיקרית על הקרקעית.

נתוני הסקרים המלאים יוצגו באחד הגיליונות הבאים של בויה, אז יש למה לחכות!

תגיות