בסבלנות ונחישות: פקחים דייגים ומה שביניהם

שלום לקוראים, שמי אלון פן ואני פקח ביחידה הימית.

בזמן שלמדתי ביולוגיה ימית במכמורת הגיעה לאוזני שמועה שמתכננים להקים יחידה ימית ברשות הטבע והגנים. עם הקמתה של היחידה הצטרפתי להכשרה. אחד הדברים שלמדנו בהכשרה הוא תמיד לחשוב איך אנחנו היינו רוצים שיתייחסו אלינו בתור בני אדם וכנאכפים. בתור מי שבעברו היה עוסק בדיג בצלילה חופשית, מאוד התחברתי לגישה שחונכנו לה כפקחים ביחידה החדשה. מאז היו לי המון מפגשים עם המון אנשים. אשתף אתכם באחד המפגשים, בהם הרגשתי שאני יכול לתת עוד קצת לאדם ולטבע אותם אני משתדל לשרת.

היה זה יום חם. הרוח עלתה מכיוון דרום מערב והים הפך קצת גלי. היינו בדרך חזרה מהפלגת פיקוח אל פגישה במשרדים של המחוז. תוך כדי הפלגה סרקתי את החוף בעיני שלפתע הבחנתי בבן אדם שניראה מושך משהו מהמים. הרמתי את המשקפת – דייג מושך רשת. צילמנו כמה תמונות עם המצלמה, הסתכלתי על השעון ועל אנשי הצוות שבסירה. בחלק גדול מהמקרים בהם דייג מושך רשת מהחוף מדובר בדיג לא חוקי. ניסינו להבין אם יש לנו זמן להיכנס לאירוע שאנחנו לא יודעים איך הוא יתפתח ותוך כמה זמן הוא יגמר, "יאללה" החלטנו. מקסימום נאחר לפגישה.

תנאי הים והחוף הסלעי לא אפשרו החפה עם הסירה, שיגרתי את הסאפ מהסירה למים וחתרתי על גביו אל החוף. כשהגעתי אל הדיג והצגתי את עצמי, הוא ישב על הסלע והחזיק חכה. הוא אמר לי "אין לי רשת, אני פה עם החכה". חייכתי למראה החכה השבורה בלי החוט, וביקשתי מאחמד (שם בדוי) שנלך יחד להוציא את הרשת. אחמד הוציא את הרשת שהחביא במים, כשבדקתי את גודל העין של הרשת, ראיתי שמדובר ברשת זריקה (שאבקה בשפת הדייגים) מדדתי את אורך הדגים שאחמד תפס ושקלתי אותם. הכול היה תקין חוץ מהעובדה שלאחמד לא היה רישיון דיג. שאלתי את אחמד למה הוא לא מוציא רישיון דיג לשאבקה, הוא אמר לי שהוא לא יכול בגלל שהוא גר בשטחים ואין לו תעודת זהות כחולה. החלטתי לנסות לעזור לאחמד להוציא רישיון. קבענו להיפגש לגביית עדות תחת אזהרה במשרדים של אגף הדייג בבית דגן.

יומיים לאחר המפגש שלנו בים נפגשנו בבית דגן. גביתי עדות מאחמד על הדיג שהוא ביצע ללא רישיון. הבאתי לו חוברת בערבית שמסבירה את חוקי הדיג, דיברנו על דיג בר קיימא. איך אפשר לדוג היום מבלי לפגוע בעתיד הדגה. אחמד סיפר לי איך למד לדוג בעזה כילד, ומאז שעבר לשטחים הוא דג בחופי ישראל. הוא אמר שמאז שהתחיל הפיקוח על הדיג הוא פוחד שיתפסו אותו דג כי הוא לא הצליח להוציא רישיון דיג. הדרכתי את אחמד איך למלא את הטפסים ומה להביא לצורך הוצאת הרישיון. אנשי אגף הדייג עזרו עם הבירוקרטיה, ואחמד יצא מאגף הדיג עם רישיון ביד וחיוך מאוזן לאוזן.

בערב ראש השנה אחמד התקשר לאחל חג שמח, ובמקרה יום אחרי בזמן הפיקוח זיהיתי אותו דג עם השבאקה באותה הנקודה. ירדתי עם הסאפ לומר שלום ולבדוק את אחמד. הוא הציג לי את הרישיון בגאווה ואמר: "היום אני מסודר. יודע מה מותר ומה אסור. אינשאללה שיהיה לנו ים עם הרבה דגים לעוד הרבה שנים!"