דברים שרואים מכאן לא רואים משם - ים המלח מתייבש

בזכות פיתוחים טכנולוגיים בתחום הלוויינים ובתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים משגשגת בשנים האחרונות החישה מרחוק – שימוש בחיישנים לאיסוף נתונים ממעל על אודות תופעות שונות על פני כדור הארץ. הנתונים הנאספים הם באיכות גבוהה ובהיקף רחב משהתאפשר עד כה. גם רשות הטבע והגנים החלה לפני מספר שנים בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים נושאי חיישני צילום, למחקרים ולניטור שמירת הטבע.

הטסת רחפנים וטיסנים מעל השטחים הטבעיים עשויה לסכן כלי טיס אחרים ואף להפריע לחיות הבר, לכן המטיסים הם אנשי מקצוע מוסמכים והם פועלים בזהירות ולפי הוראת הרשות: מתוך התחשבות בחיות הבר קבעה רשות הטבע והגנים שאין לטוס מעל שמורות טבע וגנים לאומיים בגובה פחות מ-300 רגל מעל פני הקרקע ללא היתר, והיא פועלת לעגן את ההוראה בתקנות.

מודדים את נסיגת ים המלח

בעשורים האחרונים מפלס ים המלח יורד ירידה חדה בשל פעילות האדם באגן הניקוז של הימה. השפעות ירידת המפלס מרחיקות לכת, ובקרבת הים הן באות לידי ביטוי בהתפתחות מהירה של בולענים ומיקרו-קניונים, וכן בשינויי מקום של מעיינות בשמורת הטבע עינות צוקים ובספיקתם – המעיינות בצפון השמורה הולכים ומתייבשים ונודדים דרומה אחר קו החוף.

מכלול השינויים מעלה בקרב חוקרים שאלות רבות על עתיד שמורת הטבע שלחופי ים המלח, ושאלה אחת היא כיצד תשפיע ירידת מפלס המים על הרכב הצומח בה. היות ששינויים בכיסוי הצומח המעוצה (התייבשות או התחדשות) הם תהליכים ארוכי טווח בדרך כלל, הוחלט לנסות לבחון את המגמות הקיימות במחקר רב-שנתי. בעזרת אמצעי חישה מרחוק דוגמת תצלומי טיסנים ולוויינים, חוקרים יכולים לעקוב אחר מצב הצומח מבחינה כמותית במשך כמה שנים.

האם הצומח בריא?

גלעד וייל, המרכז את תחום הניתוחים המרחביים והחישה מרחוק (יצירת מידע באמצעות תמונות הדמיה) ביחידת המיפוי של רשות הטבע והגנים, מספר שבשנים האחרונות מבצעת רשות הטבע והגנים, כחלק מפרויקט ים המלח הממומן על ידי המשרד להגנת הסביבה, צילומים חוזרים באזור ים המלח במרווחי זמן נתונים כדי להעריך שינויים ומגמות בתנאי הסביבה, גם במצב הצומח.

כיצד מיפוי הצומח על חוף ים המלח מלמד אותנו על הסביבה?

כולנו יודעים שבפוטוסינתזה צמחים נעזרים באור השמש בשביל להפיק אנרגיה. בתהליך הם בולעים את רוב האור הנראה לעין האדם, אולם אינם מסוגלים להשתמש בטווח האור האינפרה-אדום, והוא נפלט מהעלים. יכולת זו של צמחים לבלוע ולפלוט אור ניתנת לכימות והערכה באמצעות צילומים באורכי גל שונים, על ידי יצירת מדד המבטא את ההבדלים בין כמות בליעת אורכי גל באור הנראה לאדם לבין כמות החזרה אורכי גל באור אינפרה אדום. בשמורת טבע עינות צוקים ובשמורות אחרות אוספים נתונים אלו ברזולוציה מרחבית גבוהה, ומהשוואתם לנתונים משנים קודמות אפשר ללמוד על אופי השינויים במרחב ועל קצב התרחשותם. על סמך הנתונים גם מופקות מפות צומח של המינים הדומיננטיים בשמורה – קנים, אשלים ומינים מדבריים.

כדי למפות את הצומח בשמורה נעשה שימוש גם בלוויין Sentinel2 של סוכנות החלל האירופית (ESA). הוא שולח תצלומים בכל שבועיים בערך, ובעזרתם אפשר לעקוב אחרי השינויים בצומח על פני שטחים נרחבים וזמן רב.

מה צופן העתיד?

שמורת טבע עינות צוקים היא נווה מדבר גדול על חוף ים המלח. לשמורה חשיבות רבה הן מפני שהיא מקיימת מינים רבים של צמחים וחיות בר, בהם מינים אקווטיים אנדמיים (המצויים רק בה), והן מפני שהיא אי ירוק באזור צחיח, ותומכת בעופות הנודדים לאורך בקע ים המלח.
קצב ההתייבשות המהיר של המעיינות בצפון השמורה ופריצת מעיינות חדשים בדרומה משנים את אופייה ומאיימים על יציבותה של המערכת האקולוגית הייחודית שבה. אלדד חזן, מנהל שמורת טבע עינות צוקים, צופה בהשתנות השמורה מדי יום ביומו. "השימוש בחישה מרחוק להבנת מצבה של השמורה והשינויים העוברים עליה עשוי ללמדנו על עתידה של השמורה, ובכך לסייע בפעולות ממשק לשמירה על בתי הגידול הייחודיים בה", הוא מסכם. ימים יגידו.