דיג בחכה – תחביב או תעשייה?

מאת: איל מילר ביולי 2017 04/04/2021

דיג בים בעזרת חכות מוכר כבר שנים כתחביב לשעות הפנאי, אלא שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הדייגים ואיתה מצטברות עדויות לכך שהיקף הדיג השנתי של כלל הדייגים גדול מאוד ועשוי להשפיע על עולם החי בים. כדי למנוע פגיעה בערכי טבע הוגבל בתחילת חודש אפריל הדיג בחכות בשמורת טבע ים ראש הנקרה

דיג חכות בים התיכון הוא תחביב נפוץ- צילום דותן רותם
דיג חכות בים התיכון הוא תחביב נפוץ- צילום דותן רותם, דיג חכות בים התיכון הוא תחביב נפוץ- צילום דותן רותם

המראה הרומנטי של אדם העומד על חוף הים ומחזיק מקל עם חוט וקרס בקצהו מלווה את הנוף הארץ ישראלי עוד טרם נולדה המדינה. למתבונן מהצד, התחביב הזה נראה יותר כאמצעי להעברת זמן ולניתוק מהמציאות ופחות כמו דיג שמטרתו להתפרנס או להביא שלל לארוחה ביתית.

אני עצמי התחלתי לדוג עם חכה בגיל צעיר, ומיד הבנתי שהציד הפסיבי הזה משעמם מדי והחלפתי את החכה ברובה דיג שמספק יותר את הרצון לאדרנלין והרפתקה. ואולם, כמו כל תחום שעבר מהפכות טכנולוגיות בעשורים האחרונים, גם דיג בעזרת חכות השתנה מאוד: מקלות הבמבוק התחלפו במקלות פייברגלס וקרבון, עם גמישות של קרוב ל-180 מעלות; חוט הדיג הישן, שהיה עשוי ניילון, התחלף בחוט בד דק ובלתי קריע; המרחק שאליו מושלך הקרס מהחוף גדל במאות אחוזים בזכות גלגלות (רולרים) בעלות מיסבים מהירים וחלקים; ולבסוף, בקצה החכה, הפיתיון. עולם הפיתיונות השתכלל ועבר אבולוציה בלי לפספס שום שלב, והיום יש פיתיון ייעודי לכל סוג של דג: יש בובות שמנצנצות בשמש ורועדות כמו סרדין מפוחד לפני טריפה, יש קוביות סיליקון שמפיצות ריח מפתה לטורפים שנודדים בקרבת החוף במהלך הסתיו והחורף ועוד.

דגי צנינית בים התיכון- צילום אנדרי אהרונוב, דגי צנינית בים התיכון- צילום אנדרי אהרונוב

 

השפעתו השלילית של דיג חכות בשמורת טבע ראש הנקרה

שמורת טבע ים ראש הנקרה נפרשת בתוך הים מול תל אכזיב וצפונה עד מול ראש הנקרה. בשמורה בתי גידול סלעיים וחוליים, ומאכלסים אותה מינים רבים של בעלי חיים השוהים בה באופן קבוע או עונתי.

דגים בשמורת טבע ים ראש הנקרה- צילום חגי נתיב, דגים בשמורת טבע ים ראש הנקרה- צילום חגי נתיב

בשטח שמורת ים ראש הנקרה עלה מספר דייגי החכות משנה לשנה. המראה היה עגום ביותר: יותר ממאה חכות נפרשו לאורך רצועת החוף של השמורה בכל סוף שבוע, שהתחיל בחמישי ונגמר בשבת בלילה. פלסטיק, מדורות, קופסאות שימורים, ניילונים וחוטים שהיו מפוזרים על טבלאות הגידוד זיהמו את השמורה וגרמו לה להיראות כמו אתר דיג מלוכלך ובטח שלא כמו שמורת טבע. שקיות זבל מנופחות שנקשרו לחוט החכה כדי להרחיק את הקרס למקסימום האפשרי בעזרת הרוח תרמו אף הן לזיהום. והגרוע מכל בשלוש השנים האחרונות – בדיוק בעונת הסתיו נדוגו בכל שנה כארבעה עד שישה צבי ים. הצבים נמסרו לי על ידי הדייגים ונאלצנו לנתח אותם ולהוציא מגרונם קרסים אימתניים שנועדו לתפוס דגי אינטיאס. מי יודע כמה צבים נדוגו בלי שהועברו אליי למתן טיפול רפואי. בכמה אירועים נדוגו גם כרישים.

כדי למנוע המשך פגיעה בערכי הטבע בשמורה הוגבל בתחילת חודש אפריל דיג בחכות ברחבי השמורה והוכרז אזור מסוים שבו הדיג בחכות מותר.