האדם הקדמון נהג לאכול נחשים ולטאות

התרבות הנטופית בפרהיסטוריה של ארץ ישראל (15,000–11,600 שנים לפני זמננו), שלב המעבר בין תרבויות הציידים-לקטים של התקופה הפלאוליתית והחקלאים הקדומים של התקופה הנאוליתית, מתאפיינת בהרחבה של הדיאטה האנושית הכוללת תפיסת מגוון רחב של בעלי חיים למאכל. עצמות של נחשים ולטאות נמצאות בכמויות גדולות באתרים נטופיים, מה שעורר את השאלה כיצד הגיעו לשם: כחלק מהכלכלה האנושית  הפרהיסטורית  או  כשיירי  טריפה  של  בעלי חיים?

באתר הנטופי מערת הנחל (אל-ואד) שבשמורת הטבע נחל מערות שבכרמל, הנחפר על ידי ד"ר ראובן ישורון ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, נמצאו אלפי עצמות של נחשים ולטאות על-פני שרידי רצפות של הבתים הפרהיסטוריים, ביחד עם עצמות חתוכות ושרופות של בעלי חיים שניצודו, כצבאים וארנבות. על מנת להבין כיצד הגיעו זוחלים אלו לאתר ערכה תלמידת הדוקטורט מעיין לב מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה סדרה של ניסויים, שבחנו כיצד ייראו עצמות נחשים ולטאות כשהן צלויות, מעוכלות בידי עופות דורסים או מרוסקות עקב דריכה ולחץ האדמה. תוצאות הניסויים הושוו לשרידי הזוחלים שנמצאו באתר במטרה להבין אילו תהליכים עברו על הממצא הארכיאולוגי מאז הגעתו לאתר ועד לחפירתו.

חפירת טרסת מערת הנחל שכבה נטופית – צילום דר' ראובן ישורון, חפירת טרסת מערת הנחל שכבה נטופית - צילום דר' ראובן ישורון

תוצאות המחקר של שלושת החוקרים התפרסמו עתה בכתב העת היוקרתי Scientific Reports וחשפו כי ההיסטוריה של עצמות הנחשים והלטאות באתר מורכבת. נראה כי שרידי מינים רבים של לטאות ונחשים קטנים הגיעו למקום כחלק מצניפות של עופות דורסים שקיננו במצוק נחל מערות, נפלו ואז נחשפו לתהליכי שחיקה ורמיסה על ידי יושבי האתר. בניגוד לכך, המינים הגדולים והלא ארסיים, קמטן החורש וזעמן שחור, נתפסו ככל הנראה על-ידי הנטופים למטרות אכילה. הקמטן הוא לטאה גדולה שנפוצה במיוחד בבתים הנטופיים ונדירה מחוצה להם, היכן שמוצאים את שרידי הצניפות. בנוסף, על חוליות הזעמן השחור התגלו לראשונה סימני חיתוך כתוצאה מביתור עם סכיני צור.

העדויות לכך שהקמטן והזעמן השחור נאכלו על ידי האדם הקדמון בסוף התקופה הפליאוליתית מצטרפות לעדויות רבות של צריכת בעלי חיים קטנים בדיאטה הרחבה של הכפרים הנטופיים כתוצאה מהשינויים המשמעותיים באורחות החיים ובניצול הסביבה, שחלו עם המעבר מחיי הנדודים לראשית ישיבת-הקבע.

המחקר מבוסס על עבודת הדוקטורט של מעיין לב בהנחיית ד"ר ראובן ישורון ופרופ' מינה וינשטיין-עברון בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ובמימון מלגת נשיא האוניברסיטה למסלול ישיר לדוקטורט וקרן נתן רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים.

>>  קישור למאמר