האם נחשף 'ארמון הנציב' מתקופת בית ראשון?

שם כתב: דוברויות רשות העתיקות ועמותת אלע"ד 01.10.2020

שרידים מפוארים ונדירים של מבנה מלכותי מתקופת מלכי יהודה התגלו בחפירה של רשות העתיקות בטיילת הירושלמית המפורסמת

מנהל החפירה יעקב ביליג עם הכותרות. צילום יולי שוורץ, רשות העתיק מנהל החפירה יעקב ביליג עם הכותרות. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

הארכיאולוגים: "כותרות העמודים – המזוהות עם  הבנייה המלכותית של ימי הבית הראשון, הן היפות והמרשימות ביותר שנחשפו עד היום" * התגלית מעידה על ה'יציאה מהחומות' של ימי הבית הראשון בעקבות תחושת הביטחון שחזרה לירושלים לאחר המצור האשורי.

מי זכה לגור במבנה המפואר אשר השקיף בתקופת בית ראשון אל הנוף המרהיב של עיר דוד ובית המקדש, ואשר שרידיו נחשפו בחפירה ארכיאולוגית בטיילת ארמון הנציב? האם היה זה אחד ממלכי יהודה, או אולי אחד מעשיריה הגדולים של ירושלים?

אוסף נדיר, מרשים ומיוחד מאוד של כמה עשרות פריטי אבן אדריכליים מעוטרים, אשר שולבו במבנה מפואר, התגלה בחפירות רשות העתיקות לקראת הקמת מרכז מבקרים בטיילת ארמון הנציב, במקום שבו שכן בעבר ביתו של הצייר שאול שץ. החפירות נערכו במימון משרד התיירות, עיריית ירושלים ועמותת אל עיר דוד (אלע"ד).

מיני-כותרות שהוצבו בראש העמודונים של מעקה חלון הווילה. צילום שי הלוי, רשות העתיקות

פריטי אבן אלו עשויים מאבן גיר רכה, מגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים בסגנון האומנותי המכונה במחקר 'פרוטו-איאולי' – מהמאפיינים המובהקים של הבנייה המלכותית בימי הבית הראשון, ומסמליה החזותיים של התקופה. חשיבותו של מוטיב אומנותי זה כסמל המייצג את ממלכות יהודה וישראל, אף הביאה את בנק ישראל לבחור בו כעיטור למטבע חמשת השקלים של מדינת ישראל.

מטבע 5 שקלים. צילום יניב ברמן, רשות העתיקות

האוסף שנחשף כולל, בין היתר, שלוש כותרות-אבן שלמות בגודל בינוני ופריטים של חלונות מפוארים, שבהם שולבו מעקות. אלה הורכבו מעמודונים מסוגננים ועל גביהם סדרת כותרות בגודל זעיר בסגנון הפרוטו-איאולי.

לדברי יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר בתגלית מרגשת ביותר. זו הפעם הראשונה שמתגלים דגמים מוקטנים של כותרות הענק הפרוטו-איאוליות מהסוג שנמצא עד כה בממלכות יהודה וישראל, שם הן הוצבו מעל שערי ארמונות המלכים. רמת הביצוע של הכותרות האלו היא הטובה ביותר שנראתה עד היום, ורמת השתמרותם של הפריטים נדירה".

היה מפתיע לגלות, ששתיים מתוך שלוש כותרות העמודים נטמנו באופן מסודר, זו על גבי זו. "בשלב זה עדיין קשה לומר מי הטמין את הכותרות באופן שבו הן התגלו, ומדוע הוא עשה זאת, אך אין ספק שזוהי אחת התעלומות באתר המיוחד הזה ונשתדל להציע לה פתרון", מוסיף ביליג. בשונה מהכותרות, שהתגלו במצב השתמרות מעולה, שאר המבנה נחרב, ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפנה"ס, או בסמוך למועד זה. שרידי המבנה נהרסו ופורקו לטובת שימוש משני בפריטים היקרים.

חשיפת המבנה המפואר, שנבנה בפרק הזמן שבין ימיו של המלך חזקיהו ועד לימי המלך יאשיהו, מעידה, להערכתו של ביליג, על השתקמותה של ירושלים לאחר המצור האשורי על העיר בימי חזקיהו, בשנת 701 לפנה"ס, מצור שממנו העיר בקושי ניצלה.

"התגלית הזו, לצד הארמון שנחשף בעבר ברמת רחל והמרכז המנהלי שחשפה רשות העתיקות לאחרונה במורדות ארנונה,  מעידה על תחייה מחודשת של העיר ו"יציאה מהחומות" של ימי הבית הראשון, לאחר המצור האשורי. אנחנו מגלים וילות, בתי אחוזה ומבני שלטון באזור הפרוז שמחוץ לעיר ויש בכך כדי להעיד על ההקלה שחשו תושביה לאחר שהוסר המצור".

שר התרבות והספורט, חילי טרופר, אמר: "אני שמח ונרגש עם חשיפת השרידים מתקופת מלכי יהודה. חשיפת שרידי המבנה משקפת את השורשים המפוארים של העם היהודי ואת העבר העשיר שלנו כאן בעיר הבירה ירושלים. אני רואה חשיבות גדולה בעבודתה של רשות העתיקות ובעבודתה של עמותת אל עיר דוד (אלע"ד) ובגילויים שלהן לאורך השנים, אשר חושפים חלקים מתוך העבר היהודי המפואר. זו הזדמנות להודות לעמותה שמימנה את החפירה החשובה. העבר הוא אבן יסוד של עם ואבן היסוד של תרבות, וגילויו משפיע גם על ההווה והעתיד. משרד התרבות והספורט ימשיך לתמוך במפעל חשוב זה של מורשת, היסטוריה ותרבות".

ההכרה באיכויותיו האסטרטגיות והנופיות של האזור באה לידי ביטוי גם כ-2600 שנה מאוחר יותר, כשממשלת המנדט הבריטי בנתה במקום את בית השלטון המרכזי שלה, המכונה בשם "ארמון הנציב". כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הוכשרה במקום אחת הטיילות המפורסמות במדינת ישראל, היא טיילת 'ארמון הנציב', ממנה נשקף עד היום הנוף המרהיב אל עבר עיר דוד והר הבית.

הדמית האחוזה המלכותית שעמדה בארמון הנציב. איור שלום קוולר, ארכיון עיר דוד

 

הדמית חלון האחוזה המלכותית. אור רוז, רשות העתיקות