האם נחשפה 'קרונה של ציפורי'?

12.12.2018

בריכה עתיקה וצלמית ברונזה של פר מהתקופה הרומית: רשות הטבע והגנים חושפת תגליות חדשות שהתגלו בחפירות בגן הלאומי בציפורי.

KRONA OF TZIPORI

רשות הטבע והגנים חשפה ב-11 לדצמבר 2018, במסגרת מפגש העיתונאים השנתי שלה, תגליות חדשות ומרעישות: בריכה מים גדולה עתיקה וענקית, שרוחבה 14.5 מטר, אורכה 21 מטר ועומקה 3.5 מטר, המתוארכת למאה ה-3 לספירה וצלמית ברונזה של פר מהתקופה הרומית, וצלמית ברונזה קטנה ויפהפייה של פר.

צוות החוקרים והחופרים מעריך כי הבריכה היא "קרונה (מעיין) של ציפורי", עליה נכתב במסכת מגילה בתלמוד הבבלי על רבי יהודה הנשיא, "רחץ בקרונה של ציפורי בשבעה עשר בתמוז". הערכה זו מתבססת בין היתר על הימצאותן של המדרגות המונומנטליות, המאפשרות את הירידה לבריכה ואשר רוחבן הוא מעל ל-2 מטרים, ועל התיארוך האפשרי של הבריכה למאה ה-3 לספירה, שבתחילתה שהה רבי יהודה הנשיא בציפורי.

לדברי ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, "הבריכה הנמצאת ליד המבואה של הגן הלאומי היא תגלית מרתקת, שלהערכתנו גם תהפוך למוקד עניין מלהיב נוסף בגן הלאומי ציפורי. מדובר בבריכת אגירה, ואולי גם רחצה, שקיבלה את מימיה מאמת מים שהגיעה ממעיינות בהרי נצרת. בחפירה נחשפה כל קרקעית הבריכה שהייתה מכוסה באדמת סחף בעובי של 3-1 מטר, ונחפר חלק גדול מהדפנות החיצוניים של הבריכה. בהמשך נמצאה בריכה נוספת ממערב, קטנה יותר, רדודה וקדומה יותר, המתוארכת למאות 2-1 לספירה", מספר ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים".

צוק מוסיף כי "בטרם היו בידינו נתונים רבים שאלנו האם בריכה זו יכולה להיות 'קרונה של ציפורי' ולפי התוצאות והממצאים של החפירה הדבר בהחלט אפשרי".

פיתוח תיירותי

רשות הטבע והגנים תפעל לפיתוח תיירותי של אזור הבריכה, עבור המבקרים הרבים הפוקדים את הגן הלאומי של ציפורי. זאת ועוד, ייתכן ותיבדק אפשרות של הזרמת מים לבריכה בעונות החמות לרווחת המבקרים. האפשרות למלא את הבריכה במים כבר התבטא באופן טבעי בימים רווי גשמי הברכה האחרונים, כאשר הבריכה התמלאה במים ובזכות הטיח האיכותי שבה המים עומדים בה כבר מספר ימים, אינם מחלחלים ומגיעים לגובה של 30 ס"מ.

תגליות נוספות: פר מברונזה ומטבעות

במהלך החפירה השתמשו החופרים במגלה מתכות וכך מצאו מטבעות רבים. תגלית מרתקת ומרגשת במיוחד היתה צלמית קטנה ויפהפייה מברונזה של פר, שגודלה הוא 4X4 ס"מ. גם הצלמית של הפר נמצאה בעזרת מגלה מתכות בתוך היציקה של הבריכה.

צלמית ברונזה של פר

"את מגלה המתכות הפעלתי יחד עם הפועל המסור אבו-חמד. באחד הימים אבו חמד מצא מסמר ומטבע מעל הרצפה, אך מגלה המתכות המשיך לצפצף גם לאחר מכן. הוא ניקה את רצפת הבריכה היצוקה מבטון עתיק בכדי לזהות מהיכן מגיע הצפצוף, אך הצפצוף התמיד גם כאשר הרצפה הייתה נקייה – וכך הבנו שחפץ המתכת נמצא בתוך הבטון עצמו. סימנו נקודת שבירה ברצפה ואחרי שנוצר חור בגודל של כחמישה ס"מ עצרנו כדי לבדוק את השברים במגלה המתכות. אחד השברים לא רק ציפצץ אלא גם חשף צורה מיוחדת אותה זיהינו בהתלהבות והתרגשות כפסלון של פר מברונזה", מספר אחיה כהן-תבור, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל שהיה שותף לניהול החפירה.

על מנת לשלוף את הפר מתוך יציקת הבטון נעשתה עבודה זהירה אך רגליו האחוריות כבר היו שבורות. לשם כך גויסה המשמרת ארנה כהן שביצעה עבודה מקצועית לניקוי הפר ולהדבקת הרגליים האחוריות. למרות גודלה הקטן של הצלמית, אמנות הפר מרשימה מאוד באיכותה, בפרופורציות ובריאליזם שלה.

ד"ר עדי ארליך מהחוגים לארכיאולוגיה ותולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, מומחית לחקר צלמיות, מציעה לתארך את צלמית הפר על פי סגנונה, לתקופה הרומית (מאות 3-1 לספירה). צלמיות ברונזה של בעלי חיים בכלל ושל פרים בפרט נפוצות בעולם הרומי. הפרווה המעוצבת בצורת פוני גלי אופיינית לצלמיות ברונזה רומיות של פרים.

לדבריה של ארליך, צלמיות פר לרוב מזוהות עם הפר המקודש בדת המצרית – אפיס. יתכן כי הפר של ציפורי אינו מייצג את אפיס אלא פר של חיי היומיום בחקלאות באזור, המשמש גם כסמל של פריון או סמל אלילי אחר. לדעתה של ד"ר ארליך הפר הוא גם סמל של אלים כנעניים וסוריים, הקשורים לגשם ולפריון – או גם יכול להיות ייצוג סימבולי ותחליף לקורבן, שכן פרים שימשו כקורבנות בדתות השונות. בהקשר זה מעניין לציין שדמות פר מופיעה ברצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק של ציפורי, כקורבן שהובא בטקס הקדשת אהרון למשכן. כמו כן, פר מופיע גם בפסיפס חג הנילוס שבציפורי כחיה הניצודה בסצנת ציד. שני הפסיפסים הללו מאוחרים לצלמית בכמאתיים שנה או יותר.

הצלמית הושקעה בתוך היציקה עבה של רצפת הבריכה, בערך מרכזה, ולפיכך יכלה לשמש כמטמון יסוד וכחפץ מאגי לברכה ומזל. מאחר שפר בתרבויות העבר של האזור קשור היה לאלים המורידים גשם, יתכן והמטרה הייתה להבטיח שהבריכה תתמלא בגשמי ברכה.

בציפורי נמצאו בחפירות העבר מספר צלמיות ברונזה קטנות, וביניהן סוס, פאן ופרומתיאוס.

פרויקט החפירות

רשות הטבע והגנים הובילה את פרויקט החפירות באזור בסיוע קרן רקפת של משרד האוצר, בחסות רשות העתיקות, פועלים מחברת פוקוס ושיתוף הקהל הרחב.
צוות החופרים והחוקרים כלל את ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים , ד"ר יוסי בורדוביץ' וד"ר דרור בן יוסף גם הם מרשות הטבע והגנים ואחיה כהן-תבור.

ד"ר צוק הדגיש כי "החפירה של הבריכה העתיקה בציפורי הושלמה באופן מוצלח ביותר וחשפה בשלמותה בריכה מרשימה. מציאת הפר היא תוספת חשובה להכרת האמנות הזעירה של התקופה הרומית בארץ ישראל ולאמונות ודעות הקשורות לממצא זה"