הווייז של המדוזות

שם כתב: דור אדליסט, אקולוג ימי, האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה 09.09.2019

הכירו את "מדוזות בעם", אתר חדש שיעזור לכם להימנע ממפגש צורב עם חוטית נודדת בחוף ובים, וגם יסייע למחקר מדעי חשוב ומרתק.

אתר המדוזות JPG

מדוזות הן בעל החיים היחיד המשפיע לרעה על כלל סוגי שירותי המערכת שהאדם מפיק מהים:

  • הן פוגעות בתיירות ובבריאות הגוף והנפש שלנו בצריבת והרחקת מתרחצים מהים והחוף.
  • הן פוגעות במארג המזון הימי כולו משום שהן טורפות פלנקטון ו"מנקות את הים ממזון", וכך פוגעות בדגה ובדיג.
  • הן פוגעות בתשתיות קריטיות למשק, כגון מתקני התפלה ותחנות כוח, על ידי סתימת פתחי השאיבה.

בקיצור, מדוזות הן מטרד! אז מה אפשר לעשות כדי להיפטר מהן? מתי הן מגיעות לחופים? עד מתי יישארו? אלו מינים יש במים? איך לא להיצרב ואיך לטפל בצריבות? יש מה לעשות בהן או מהן? יש להן בכלל תפקיד בטבע? אלו הן השאלות הנפוצות ביותר ששואלים אותי על מדוזות.

הצוות שלנו במעבדה של ד"ר דרור אנג'ל בבית הספר למדעי הים על שם צ'רני באוניברסיטת חיפה חוקר מדוזות כבר כעשר שנים והשאלות הן אותן שאלות, רק שהיום כבר יש לנו מושג איך להתחיל לענות עליהן. יחד עם השותפים שלנו באגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה יצרנו בשנה האחרונה פרויקט מדע אזרחי בשם "מדוזות בעם", שמטרתו לנפק תשובות ולהפוך את המדוזות ממטרד למשאב. בפרויקט אנחנו, החוקרים, מקבלים מהציבור דיווחים על תצפיות מדוזות (באתר www.meduzot.co.il ), מעבדים את המידע ומסרטטים לעם ישראל מפה שמראה היכן המדוזות נמצאות בזמן אמת. וייז ימי, אם תרצו. בציבור הרחב של המדווחים אנחנו מייעדים מקום מיוחד לאנשי הים – "מדווחי זהב". מדווחי הזהב הם קבוצה שמונה לעת עתה יותר מ-50 ביולוגים ימיים (בוגרי מכמורת ואחרים) ועוד כ-20 אנשי ים שאימנו לזהות מדוזות. הדיווחים של חברי הקבוצה מקבלים ניקוד כפול בבסיס הנתונים, ומשמשים אותנו לאימות ולתיקוף התצפיות של הציבור הרחב. בעתיד הקרוב אנחנו מתכננים לשדרג את האתר ליישומון webapp  וכן להרחיב את קבוצת מדווחי הזהב ולהפוך את חבריה למנטרים של ממש, שיבצעו סקרים קבועים ויאפשרו לנו לנרמל את צפיפות המדוזות בזמן ובמרחב להשלמת התמונה. עד אז הנה כמה עובדות מגניבות בתשובה על השאלות שהצגתי למעלה:

  • אכן, ניתן לדוג מדוזות, והסינים אפילו הצליחו להגיע לדיג יתר של מדוזות בים סין הדרומי, אבל לפני שרצים להיפטר מהן צריך לשאול אם ייתכן שייכנס משהו גרוע יותר אם נצליח במשימה.
  • המדוזות בממוצע מגיעות לחופים בשבוע השלישי של יוני ונעלמות בשבוע הראשון של אוגוסט, (אבל זה רק ממוצע). ב-2015 הן הגיעו במאי ונשארו שלושה חודשים. ב-2016 עברנו שנה שלמה ללא נחילי מדוזות. ב-2017 היה נחיל רגיל של חודש וחצי וב-2018 נכנס נחיל קטנטן בסוף אוגוסט. השנה הן נכנסו ב"איחור" של כשבועיים ונשארו עד תחילת אוגוסט.
    היום אנחנו יודעים גם שנחילי חורף גדולים מגיעים לאזורנו מינואר עד מרץ, והפרטים בהם גדולים יותר (מגיעים עד לקוטר פעמון של 90 ס"מ).
  • המדוזה העיקרית, גם בקיץ וגם בחורף, היא החוטית הנודדת – גדולה, לבנה וצורבת. יותר מ-90 אחוזים מהדיווחים הם על חוטיות. עם זאת, בדומה לשנת 2015 גם השנה נחיל הקיץ היה מעורב. היו בו המון כוכבניות סגולות וגם פילוריזות מנוקדות, קוטילוריזות יפהפיות, אורליות וורדרדות ומדוזות מצויות כחלחלות (שאינן מצויות כלל). במסגרת הפרויקט שלנו גם נשנה בקרוב את שמה העברי של המדוזה המצויה בשיתוף האקדמיה ללשון העברית, ובאופן כללי נעשה סדר במיני המדוזות.
מדוזות ואנשים (צלום: סטפן)
  • איך לא להיצרב: קודם כול היכנסו לאתר ובררו אם החוף שלכם מוצף במדוזות. אם כן, שיקלו לקחת חליפת גלישה או לייקרה או קרם הגנה נגד מדוזות כדי להגן על העור, ומסכת צלילה או משקפת שחייה כדי שתוכלו לראות אותן מתקרבות. אל תשכחו לדווח לנו כשאתם יוצאים, אפילו אם לא ראיתם מדוזות (דיווחי "אין מדוזות" חשובים לנו מאוד לתיקוף). אם נצרבתם אנחנו ממליצים לשטוף תחילה את האזור הפגוע במי ים בלבד ולהתייחס לצריבה ככווייה לכל דבר, משמע להשתמש בתכשירים נגד כוויות, לקרר ולהרגיע. יש היום ויכוח על יעילות חומץ בטיפול בצריבות החוטית, ובינתיים אנחנו ממליצים להימנע ממנו. מובן ששתן, שפשוף בחול ושאר תרופות סבתא אינם עוזרים ואף עלולים להחמיר את הפגיעה.
  • מדוזות מנקות, מערבלות ומפלטרות את הים. הן משמשות מזון לדגים ולצבי ים ומהוות בית גידול לדגיגים ולסרטנים קטנים, הן מעבירות פחמן מהמים העליונים לקרקעית, וחלקן אף עושות פוטוסינתזה. בני אדם עושים מהן מזון (מסלט ועד עוגיות), תרופות וחומרי חבישה, קומפוסט, תוספי תזונה, ועוד. הצוות שלנו באוניברסיטת חיפה יחד עם מכללת בראודה בכרמיאל משתתף בפרויקט GoJelly  של האיחוד האירופי, ובו אנו חוקרים את יכולת ספיחת חלקיקי הריר (mucus) של החוטית בכדי לסנן מיקרופלסטיק מהמים במתקני טיהור שפכים.

ומילה אחרונה על איכות הסביבה: הרבה דברים שבני האדם עשו ועושים מסייעים להפצת המדוזות בחופינו, למשל חפירת תעלת סואץ, זיהום הים בשפכים, שינויי אקלים, פגיעה במתחרים ובטורפים של המדוזות (דגים וצבי ים), ופיזור פסולת מוצקה (למדוזות שלב חיים צמוד קרקעית, שמחבב במיוחד פלסטיק כמצע התיישבות). עוד סיבה טובה לשמר על ניקיון הים והחופים שלנו.