החלה עונת הצייד של חיות הבר-הצייד רק למטרות וויסות אוכלוסיות

31.08.2014

מדינת ישראל מתירה לצוד חיות בר מתוקף חוק שנחקק לפני עשרות שנים, אך גודל האוכלוסיות של חיות הבר השתנו מאז. רשות הטבע והגנים מבקשת להתאים את החוק לשינויים המתרחשים בטבע ולהיעזר בצייד לוויסות אוכלוסיות חיות הבר, על פי מצבן בטבע ללא התערבות מצד האדם.

חזירי בר - צילם עזרא חדד

מדינת ישראל מתירה לצוד חיות בר מתוקף חוק שנחקק לפני עשרות שנים, אך גודל האוכלוסיות של חיות הבר, והשטחים הפתוחים המשמשים להן בית, השתנו מאז.
רשות הטבע והגנים מבקשת להתאים את החוק לשינויים המתרחשים בטבע ולהיעזר בצייד ככלי לוויסות אוכלוסיות חיות הבר, על פי מצבן בטבע ללא התערבות והפרעה מצד האדם.

חוק "הגנת חיית הבר",

המגדיר מינים של חיות בר מוגנות, חיות מזיקות וחיות המותרות בצייד נחקק בשנת 1955. אולם מאז שנחקק חלק מהמינים שהוגדרו בו כחיות המותרות בצייד נפוצים פחות מאשר בעבר ולכן המשך הצייד מסכן את קיומם.

לעומתם ישנם מינים אחרים אשר התרבו מאוד בעשורים האחרונים תוך הפרת מאזן המינים האקולוגי, אך דילול אוכלוסייתם עומד בסתירה לחוק שלא השתנה בהתאם.

החוגלה הייתה נפוצה בעבר בארצנו. היא נמנתה בחוק הגנת חיית הבר עם בעלי החיים המותרים בצייד, ומשום בשרה הערב לחיך היא ניצודה למאכל בכמויות גדולות מדי שנה.
עם השנים נצפו פחות ופחות חוגלות בטבע באזורים בהם התקיים ציד מסיבי ומעקב רב שנים הראה קשר בין הירידה בגודל אוכלוסייתן לבין שיעור צייד הפרטים בטבע. על אף שאוכלוסיותיהן קטנו צייד החוגלות המשיך משום היותן מין המותר בצייד. "לחוגלות חשיבות רבה למערכות האקולוגיות בהן הן נמצאות משום כושר הריבוי הגבוה שלהן והיותן חיות בקבוצות גדולות בשטחים פתוחים".

מספר אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים

"באזורי החיות הטבעיים שלהן בעולם הן מהוות מזון בסיסי למינים רבים של טורפים". מחקר שנעשה בספרד לפני כמה שנים הראה שהתמעטות אוכלוסיית החוגלות (וכן ארנבות הבר) השפיעה על כמות העיטים הניציים ועיטי הסלעים, מינים בסכנת הכחדה, שהחוגלות מהוות עבורם מקור מזון חשוב.

כדי לשמור על מאזן המינים בטבע קידמה רשות הטבע והגנים בשנת 2005 את שינוי מעמדן של החוגלות והארנבות בחוק הגנת חיית הבר והם מוגדרים כעת מינים מוגנים. יחד עם זאת, לא כל מין שכבר נמצא ברשימה זו זקוק להגנה.
נהפוך הוא – אוכלוסייתם של מינים מסוימים המוגנים על פי החוק גדלה מאוד בעשרות השנים שעברו מאז חוקק וחלקם, כגון חזירי הבר, מהווים נזק לחקלאות.
לעומת זאת, המאיינה ההודית שכלל אינה מקומית, אף מסבה נזק למינים אחרים של חיות בר ועדין מוגנת על פי חוק. לפיכך נוֹסח החוק, המגדיר רשימות שונות למינים מוגנים, מזיקים ומותרים בצייד ואינו גמיש לשינויים במצבן מגביל את השמירה על מאזן המינים בטבע.

על כן קידמה רשות הטבע והגנים ביחד עם השר להגנת הסביבה ניסוח חדש לחוק בו היא מבקשת להתאים אותו כך שיאפשר להגיב לשינויים המתרחשים בטבע ולהיעזר בצייד ככלי לוויסות אוכלוסיות חיות הבר, על פי מצבן בטבע. הנוסח החדש של החוק אושר בכנסת בקריאה ראשונה ונמצא כעת בדיונים בוועדת הפנים.