החפירות בגן לאומי בית שערים – עונת 2018

בחפירה השתתפו חברי הצוות המסורים, מתנדבים מהארץ ומחו"ל, סטודנטים מאוניברסיטת חיפה והטכניון ופועלים.

נחפרו שישה שטחים על הגבעה ובמדרונותיה (איור 1). שטח אחד, שטח E שבטרסה המערבית שמתחת לגבעה, נפתח ונסגר לאחר מספר ימים ללא ממצאים מיוחדים. נראה שאזור זה שימש לחקלאות או כשטח פתוח, אם כי ייתכן שיש בו שרידים באזור אחר של הטרסה.

בשטח A הסמוך לבזיליקה (איור 2) פורקו מחיצות ונחפרה הרצועה המערבית לכיוון הסמטה המפרידה בין השטח לבזיליקה. השטח מתאפיין בבניה מתקופות שונות עם קירות מקבילים וחופפים, בערבוב סטרטיגרפי.

עיקר השרידים הם רומיים מאוחרים, ביזנטיים, ממלוכיים ועות'מאניים. בצד הצפון-מזרחי המשיכה להיחשף הבריכה שקורתה באמצעות שתי קשתות (רק קשת אחת שרדה), ובה קירות מאוחרים וחציבה מעוגלת היורדת מטה. בצד המערבי נוקה חדר הספסלים שנחפר על ידי מזר ואביגד (איור 3).

בשטח B העבודה התפצלה לשני אזורים, מזרחי ומערבי. במזרח המשיכה להיחשף שכבה הלניסטית שהייתה כנראה ראשיתו של המבנה גדול הממדים שנחשף בשטח בעונות הקודמות. מבנה זה כולל שלושה שלבים: הלניסטי, רומי קדום ורומי מאוחר. במערב, מעל למפלס המבנה הגדול, התגלה בית בד, ככל הנראה ביזנטי, עם שלושה מכבשי בורג בלחץ ישיר, שני אגנים לאיסוף השמן ושבר אבן ריסוק אחת (איור 4). מיקומו של בית הבד על ראש הגבעה מחזק את המסקנה שבמעבר מהתקופה הרומית לביזנטית, במהלך המאות 5-4 לספירה, בית שערים הפכה מיישוב בעל אופי אורבני ליישוב כפרי צרכני.

בשטח C, למרגלות קבר שייח' אבריק, פורק הריצוף הביזנטי שנחשף בעונה הקודמת. תחתיו התגלו שרידי קירות תמך ביזנטיים וקירות מהשלב הרומי (איור 5). חלק מהקירות דלים ונראה שהתקיימה שם, בדרום-מזרח היישוב, תעשייה. כמו כן נוקו שני חדרים תת קרקעיים, שעל פי הקרמיקה שבהם שימשו עד למאה ה-5 לספירה.

שטח D סיפק הפתעות מרובות העונה (איור 6). בחלקו הצפוני נחפר חדר מטויח תת קרקעי שמתפצל מקמרון מטויח ומוביל לחדר נוסף. כל חלל נחצב ב-90 מעלות לקודמו. בצד המערבי של השטח התגלה טבון רומי מאוחר, מתחת למפלס הרחוב המנקז החוצה את השטח. מצפון לרחוב התגלה בור מים, ממנו יוצאת מחילת מסתור (איור 7).

המחילה ממשיכה עד לשטח שמדרום לרחוב, שם התגלו מתקן מטויח מלבני עמוק עם כלי חרס שלמים (איור 9), וחדר עם קשת מושלמת, ובפינתו אבן כיסוי שסתמה את פתח המחילה המקורי (איור 10).

ממצאים רבים התגלו בחדר הקשת, בעיקר מהתקופה הרומית המאוחרת ועד למאה ה-4 או ראשית ה-5 לספירה. כשפינינו את האבן, שהונחה כדי לחסום את פתח המחילה מחדר הקשת, מצאנו את חדר הכניסה למחילה ובו קרמיקה האופיינית לתקופה הרומית התיכונה (איור 11).

יתכן שהמחילה וחדריה קשורים למרד בר-כוכבא, אך עדיין מוקדם לקבוע זאת. למחילה המשך והתפצלויות נוספות ובשלב זה היא נאטמה עד לעונה הבאה. דומה כי בשטח יש לפחות שתי שכבות עיקריות – התקופה הרומית התיכונה (מאות 3-2 לספירה), והתקופה הביזנטית הקדומה (מאות 5-4 לספירה).

שטח Z שסמוך לשכונת בית הכנסת ולכביש היורד לגן הלאומי, כולל מקווה טהרה שנחפר בעונות הקודמות. מצפון לו התגלה חדר מטויח בחלקו התחתון עם שלוש אומנות (איור 12).

כמו בעונות שעברו, גם כאן הממצא בעיקרו הוא מהתקופה הביזנטית הקדומה, המאות 5-4 לספירה. עדיין לא מצאנו את השרידים הרומיים בשטח זה, למעט מקווה הטהרה שהינו קדום לשכבה הביזנטית.

לסיכום, שרידים משמעותיים של שכבת חיים (ארכיטקטורה וממצא) מופיעים באתר החל מהתקופה ההלניסטית. בתקופה הרומית הקדומה, ימי המלכה ברניקי, הייתה באתר אחוזה או מצודה, אולי בשטח B. בתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת, המאות 4-2 לספירה, בית שערים הייתה עיירה מתוכננת ועשירה עם מספר מבני ציבור. מחילת המסתור עשויה להעיד על הכנות לאחת המרידות, ככל הנראה מרד בר-כוכבא. לאחר חורבנה של העיר באמצע המאה ה-4 לספירה, היא נבנתה מחדש בהיקף נרחב מאוד אך בבנייה דלה יותר ועם דגש על תעשיות (זכוכית, קרמיקה, שמן זית). היישוב חרב ככל הנראה במאה ה-5 לספירה ולאחר מכן דעך עד להיעלמותו בסוף התקופה הביזנטית. התאוששות חלה במאה ה-13 לספירה ומאז ועד ימינו יש עדויות ליישוב או לנוכחות קבועה באתר.