החפירות בגן לאומי שבטה 2019-2018
01/02/2019החפירות הארכיאולוגיות בגן לאומי שבטה נערכו במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2018 ובראשית ינואר 2019 במימון רשות הטבע והגנים (מטעם קרן רקפת), לטובת פיתוח תיירותי באתר ובמטרה לענות על שאלות תכנוניות.

חפירות 2018–2019 הינן המשך לפרויקט ארכאולוגי, ביולוגי וסביבתי רחב-היקף שמטרתו לחקור את התהליכים שהביאו לקריסתה של החברה הביזנטית בנגב, הנערך מטעם אוניברסיטת חיפה בגן לאומי שבטה מאז שנת 2015.
בעונה הנוכחית נפתחו כעשרה שטחי חפירה. בחלקו הדרומי של האתר נחפרו בית מגורים ומאגר מים (שטחיםA -C). בחלקו הצפוני, בסמוך לכנסייה הצפונית ולכיכר שלצידה, נערכו חפירות במבני מגורים נוספים, בכנסייה ובמערכת תעלות המים שהובילו מי נגר אל היישוב (שטחים D-J).
בשטח A נחפר בית מגורים סמוך למאגר הצפוני ובקרבת "בית הבריכה". המבנה, שהוקם ככל הנראה במאה ה-5 לספירה, ננטש בצורה מסודרת בשלהי התקופה הביזנטית, במאה ה-7.
בחפירה תועדו שרידי שריפה שתוארכה לשלהי התקופה. שינויים שנעשו במבנה, כולל בנייה משנית של מתקנים וסגירת פתחי חדרים, תוארכו לתקופה האסלאמית הקדומה, המאות ה-9-8 לספירה. ערמת אשפה שתועדה באחד החדרים ותוארכה אף היא לראשית התקופה האסלאמית מעידה על אופי השימוש במבנה בתקופה זו. נראה כי תקרות החדרים קרסו בשלב מעט מאוחר ולאחר מכן המכלול ננטש סופית.

שלושה מפלסים זוהו במבנה. במפלס הביניים נחפרה חצר מרוצפת בחלקה וסביבה שמונה חדרים רבועים. רצפותיהם, למעט חדר בודד שרוצף בלוחות אבן, עשויות עפר מהודק.
על גבי הרצפות הממצא היה דל יחסית ונראה שהמבנה ננטש בצורה מסודרת. אומנות הצמודות לקירות נשאו קשתות אבן. במפולות שנחפרו התגלו אבני הקשתות ולוחות הקירוי. תעלה בנוייה שנחשפה מתחת למפלס החצר הובילה אל בור מים שנחצב בסלע. הבור מטוייח ותקרתו נשענת על עמוד מרכזי בנוי. בחלקו הדרום-מזרחי של המבנה תועדו חללים נוספים במפלס התחתון, שנחפר בחלקו. ממערב לחצר נחפר בשלמותו חדר בעל שתי קשתות, ובשניים מקירותיו ההיקפיים פתחים שנסתמו בבנייה. במפלס זה נחשף בחדר סמוך פתח ששרד ממפלס הסף ועד המשקוף. גם הוא נמצא חתום ונראה כי הוביל למכלול חדרים בתת הקרקע שטרם נחפרו. משקוף הפתח מעוטר ומתוארך לפי מקבילות לתקופה הביזנטית. לבית המגורים שנחפר היה גם מפלס עליון שזוהה לפי שרידי אומנות שנשאו חדר אחד לפחות, בקומה השנייה של המבנה.
הממצאים בחפירה כוללים שברי כלי חרס, מתכת, וזכוכית וכן מטבעות, פריטים ארכיטקטוניים שחלקם מעוטרים בצלבים, ממצא בוטאני ועצמות בעלי חיים. דוגמאות קרקע שנאספו לסינון רטוב ויבש משלימות את התמונה המחקרית מעונות החפירה הקודמות ומסייעות בתיארוך שלבים כרונולוגיים במבנה בשיטות מדוייקות (פחמן 14 ו-OSL).
שטחים B ו-C נחפרו במאגרי המים של שבטה.
המאגר הדרומי (B) נחפר ככל הנראה בחלקו כבר על ידי משלחת קולט (בשנות השלושים של המאה שעברה). במסגרת העונה הנוכחית הוסרה בתחילה שכבת לס שהצטברה במאגר עד חשיפת מפלס מפולת בחלקו המזרחי. במקביל, נחפרו 5 ריבועי חפירה לאורך הקירות הדרומי והמערבי ובמרכז המאגר. בשלב האחרון של עונה זו, נחפר המאגר כמעט בשלמותו בעזרת כלי מכאני.

במאגר הדרומי בשבטה שני גרמי מדרגות, צפוני ודרומי, שחלקם היה גלוי לפני תחילת החפירה הנוכחית. לצד המדרגות הצפוניות נחפר חתך בעונת 2017 שהעמיק עד מפלס רצפה משופעת שהושתתה על סלע האם (עומק מפלס זה 2.5 מ' מפני השטח). גרם המדרגות הדרומי נחפר גם הוא בחלקו בעונת 2017, אך בעונה הנוכחית הועמק החתך שנחפר לצדו עד ראש מפלס המפולת ובהמשך עד מפלס הרצפה (עומק מפלס זה כ-5 מ' מפני השטח). חתך שני נחפר בפינה הדרום-מערבית של המאגר, שם נחשפה הרצפה בעומק דומה. על גבי הרצפה נחשפו הצטברויות ובהן אבנים קטנות בחלקו התחתון של החתך ומפלסי לס בחלקו העליון. בתווך זוהו רובדים עשירים בחומרי מליטה אפורים ללא ממצא מתארך, למעט מעט שברי כלי חרס שתוארכו לתקופה הביזנטית. בשני חתכים שנחפרו בחלקו הצפון-מערבי של המאגר נחשפה הרצפה העליונה המשופעת, בהמשך לגרם המדרגות העליון (לעיל) וגרם מדרגות נוסף היורד למפלס הרצפה של המאגר בעומק כ-5 מ'. על גבי המדרגות נחשפו כלי מתכת מודרניים, ככל הנראה מימי פעילותה של משלחת קולט במקום. שטח חפירה נוסף נפתח במרכז המאגר, מראש המפולת ועד לרצפה, בה נחשפה בריכה תחתונה במידות 2.5X4.5 מ' ובעומק כ-1 מ'.
במאגר המים הצפוני (C) נחפר בעונת 2017 חתך בפינה הדרום-מערבית עד מפלס הרצפה ולעומק 3.5 מ' מתחת למפלס פני השטח. בעונה הנוכחית נחפר חתך נוסף, לצד הקיר ההקפי וגרם המדרגות בפינה הצפון-מזרחית של המאגר. בחפירה נמצא כי הקיר ההיקפי
בצפון-מערב הוא ככל הנראה מודרני ונבנה כחלק מפעילות השימור באתר באמצע המאה שעברה. החפירה העמיקה במפולות אבן לצד גרם המדרגות לעומק של 1.5 מ' בלבד.
בשטח D נחפר כיסוי שהונח לפני כ-30 שנה על גבי רצפת הפסיפס בקפלה שבכנסייה הצפונית, בין אולם הבפטיסטריום והאולם המרכזי. הפסיפס, שנחפר בשנות השלושים של המאה שעברה בידי משלחת קולט, כולל כתובת בנייה ביוונית, שתוארכה לפי מניינים שונים למן ראשית המאה ה-6 ועד ראשית המאה ה-7 לספירה. חתכים שנחפרו בלקונות שבמרבד המרכזי וממערב לקיר הסורג העמיקו עד סלע האם. בחפירה תועדו ממצאים המעידים כי רצפת הפסיפס קדומה לבניית קיר הסורג והאפסיס וכי היא שימשה במכלול גדול יותר שהוקטן. עבודות שימור מלווה חפירה שנערכו בפסיפס מיד עם חשיפתו התמקדו בייצוב השרידים והגנתם.

בשטח E נחפרה תעלת מים ששימשה ככל הנראה לאיסוף מי נגר באירועי שיטפונות מהמדרונות שמצפון-מזרח לאתר והובלתם אל בורות מים שבקרבת הכנסייה הצפונית. התעלה, הבנוייה בלוחות אבן, הובילה אל בריכת חלוקה רבועה ומטוייחת, שבקירותיה פתחי שתי תעלות, כאשר הראשונה הוליכה מים אל בור הנמצא בגב הכנסייה הצפונית. לצד בור המים תועדה בריכה מטוייחת ששימשה לחלוקת מים אל תעלות מישנה וככל הנראה ממתקן זה גם נמזגו מים לאגן הבפטיסטריום שנמצא מעבר לקיר הסמוך אל הבור. תעלה שנייה מוליכה לדרום-מערב, ככל הנראה לבור מים סמוך, אולי הבור הציבורי בכיכר הצפונית או בור אחר שטרם אותר.
מדרום לבריכת החלוקה נחפר קטע של תעלה בנוייה שלאורכה נתגלו מספר מגופים ששימשו לוויסות מי הנגר והזרמתם גם אל תעלת השקיה. משני צידי התעלה נחשפו תעלות בנויות ומטוייחות ששימשו להזרמת מים באמצעות מערכת של צווארי אמפורות בשימוש משני. מערכת זו מתוארכת לשלהי התקופה הביזנטית, המאה ה-7-6 לספירה, ומעידה כנראה על גינת נוי שהייתה בין הכנסייה ומכלול המבנים (אינסולה בלעז או מבנן בעברית) מס' 1 (שנחפר בידי משלחת קולט).
תעלת המים מדרום לכיכר הצפונית ופונה לצפון-מערב – שטח I. צילום: ד"ר יותם טפרשטח F ממוקם ממזרח לכנסייה הצפונית, היכן שחפר צ' צוק (2003) מתקן חלוקה בקצה תעלת מים שהובילה מי נגר מכתף שבטה אל תוך היישוב. ממצא זה איפשר להציע כי מי נגר הוזרמו מכאן באמצעות מגוף מרכזי, שהיטה אותם אל הכנסייה הצפונית מצד אחד ולכיוון מאגרי המים בדרום האתר מן הצד השני. בחפירה הנוכחית תועדה תעלת המים הראשית שהוליכה למרכז האתר (הכנסייה המרכזית ובית המושל) ומתקן מגופים כפול שאיפשר לכאורה הזרמת המים גם לכיוון הכנסייה הצפונית. אולם תעלה מהמגוף לכיוון צפון טרם אותרה בחפירה.

שטח G ממוקם בדרומה של אינסולה 1, מדרום לכנסייה הצפונית. נחפרו שני חתכים בשני חדרים מדרום-מערב לגת. החתך הצפוני ממוקם בחדר שפתחו נסתם בבנייה והחתך הדרומי בחדר שפתחו לא נאטם בבנייה מאוחרת. בשניהם תועדו מילויים ממפלס פני השטח ועד הרצפה, ותחתיה עד סלע האם. בחדר שפתחו סתום תועדה ערמת אשפה ובחדר השני מילויים, כולל שכבות אפר עשירות בחומר אורגני. המילויים על גבי הרצפות תוארכו לשלהי התקופה הביזנטית – ראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
שטח H ממוקם בחלל גדול, ככל הנראה חצר, שרצפתו עשוייה פסיפס, בחלקה הצפון-מזרחי של אינסולה 2 שנחפרה אף היא בידי משלחתו של קולט. הכניסה לחצר היא מכיוון הכיכר הצפונית, בחלקה המזרחי יש מדרגות ומצפון-מערב כניסות לשני חדרים צמודים. בחפירה תועדה רצפת הפסיפס העשוייה קוביות לבנות גדולות (2X2 ס"מ) ונחפר חתך בחלק המערבי עד מפלס סלע האם. תשתית הפסיפס כוללת שכבת פסולת מתעשיית פסיפס, כולל שברי זכוכית שמקורם ככל הנראה בהכנת פסיפס זכוכית. הממצא מתחת לרצפה תוארך לתקופה הביזנטית. בחפירה לא הוברר ייעודה של החצר.
שטח I ממוקם מדרום לכיכר הצפונית, לאורך קו התעלה המשוער שהוביל את מי השטפונות שנוקזו מכתף שבטה לתעלת הנגר המרכזית שביישוב (לעיל, שטח F). בפער בין שני מבנים, לרוחבו של שקע טבעי הנמשך מזרחה, נחפר ריבוע חפירה, במטרה לאתר את המשכה של התעלה במרחב הציבורי. בחפירה אותרה תעלה בנוייה ומקורה בחלקה, אך נמצא כי כיוונה למערב, אל עבר מבנים הצמודים מצפון לכנסייה המרכזית ובית המושל.

שטח I נחפר בכנסייה הצפונית, לצד קירותיה המקוריים וקירות התמך המשופעים המקיפים אותה, שנבנו בשלב מאוחר יותר. מטרת החפירה בשטח זה הינה תכנונית-שימורית. נמצא כי קירות הכנסייה המקוריים הושתתו על סלע האם ואילו הקיר המשופע המקיף את המבנה מצידו החיצוני, הושתת על גבי שכבת מילוי. הממצא בחפירה תוארך לתקופה הביזנטית.
סיכום
החפירות בשבטה בעונת 2019-2018 מהוות תרומה חשובה להבנת האתר ותולדותיו. בחפירה הנוכחית, כמו בחפירות קודמות שנערכו מטעם המשלחת, מרבית השרידים שנחשפו מתוארכים לא לפני התקופה הביזנטית. מיעוטם מתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה, ללא ממצא מאוחר יותר.
הניתוח הארכיטקטוני-סטרטיגרפי של בית המגורים בשטח A והנתונים הכרונולוגיים מהחפירות באתר כולו נמצאים בשלבים מתקדמים של עיבוד חומר וצפויים לשפוך אור נוסף על האתר ושגרת חיי היומיום של תושביו.
חפירות שנערכו בכנסייה הצפונית ובקרבתה, כמו גם בשטחי החפירה באינסולות 2-1, הן הראשונות מאז חפירותיו של קולט. חפירות אלו שמעולם לא פורסמו הותירו שאלות רבות בהקשר של רצף ההתיישבות ביישוב והתפתחותו. המשך המחקר צפוי לסייע בבירורן.
תודות
החפירות נערכו מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה בניהולם של ד"ר יותם טפר ופרופ' גיא בר-עוז, בסיוע ארי לוי, איאהב אסעד, קטרינה פלמברג, נופר שמיר וליאור שווימר (ניהול שטחים) וכן, בעזרת צוות העובדים בגן לאומי שבטה בראשותו של יוסי סיני, אבישי בלומנקרנץ (מדידות), דויד צל (תיעוד ופוטוגרמטריה), פתחיה וייסברג (צילומים), ד"ר טלי אריקסון-גיני (קרמיקה), ד"ר יעל גורין-רוזן (זכוכית), דניאל פוקס (בוטאניקה), ד"ר דפנה לנגוט (פולן), ד"ר רוית לין (טיח ופרסקו), מיכה כהן, פרופ' עמוס סלומון וד"ר מוטי זהר (רעידות אדמה), ד"ר אליזבטה בוארטו ויאן קסין (תיארוך C14), ד"ר נעמי פורת (תיארוך OSL), יעקב שפר (ייעוץ הנדסי), אסי שלום ורם שואף (ייעוץ) וצוות השימור של מחוז דרום ברשות הטבע והגנים הלאומיים בניהול של אורית בורטניק ובביצוע המשמר בן קמפבל. בחפירות השתתפו מדריכים מכפר הנוער בניצנה, מדריכים מבתי ספר שדה, מתנדבים מרחבי הארץ ופועלים מערוער וכסייפה. לכולם תודה.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות