היבטים גיאוגרפיים-היסטוריים של אזור מקורות הירקון בתקופה הצלבנית

שם כתב: ד"ר מיקי ארליך, המחלקה ללימודי המזרח התיכון, אוניברסיטת בר אילן 01.10.2019

ההרצאה עוסקת בשלושה היבטים עיקריים בתולדות אזור מקורות הירקון בתקופה הצלבנית: זיהוי אנטיפטריס בתקופה הצלבנית, זיהוי מירבל ותולדות הנחלה הפיאודלית של מירבל (Mirabel).

המגדל הצפוני מערבי של המבצר הצלבני במגדל צדק. צילם: צביקה צוק המגדל הצפוני מערבי של המבצר הצלבני במגדל צדק. צילם: צביקה צוק

בראשית חודש יוני 1099 עברו הלוחמים של מסע הצלב הראשון בסמוך למקורות הירקון. האופן שבו תיארו כותבים בני הזמן אזור זה הוא דוגמה מצוינת לשיטת זיהוי האתרים שבה נקטו אנשי התקופה.

כידוע, מקובל ששמו הצלבני של המבצר שבמגדל צדק היה מירבל המוזכר במספר כרוניקות מהמחצית השנייה של המאה הי"ב, וכן בכעשרים תעודות בנות התקופה. האזכורים הם לרוב בתור מקום שממנו הגיעו חותמי התעודה או מי מהמעורבים בעסקה זו או אחרת. זהו זיהוי מקובל, אולם דומה שראוי לבחון אותו לעומקו. יש לציין שהמקור המבוסס ביותר לזיהוי הוא תיאור של הגבעה הסמוכה למעיינות החרשים turonium ad surdos fontes מתחת למירבל. המעיינות החרשים שמוזכרים רק בתעודה זו מזוהים כמקורות הירקון, ולכן הגבעה הסמוכה אליהם אמורה להיות מזוהה בתל אפק שאכן נמצאת מתחת למגדל צדק. שוב, מדובר בזיהוי הגיוני, אולם זהו טיעון מעגלי שבו כל אחד ממרכיבי הזיהוי מאשר את האחר, אבל לאף אחד מהם אין זיהוי עצמאי. אני סבור שלמרות שמדובר בזיהוי סביר, הוא לא חד משמעי ומכיוון שעל בסיס זיהוי זה נטענו טענות וזוהו יישובים אחרים, ראוי להציב שוב סימן שאלה בדבר תקפותו.

נקודה אחרונה שאיננה קשורה באופן ישיר לזיהוי האתר עוסקת בהיבטים מנהליים של נחלת מירבל. מתי היא הוקמה? על ידי מי? באלו נסיבות? אלו מוסדות היו בה? ואיזה ישובים נכללו בה?