היישוב הכפרי בעורף החקלאי של אנטיפטריס

מן ההיבט הארכיאולוגי, חבל הדום ההר של השומרון הוא מהנחקרים ביותר בשנים האחרונות. בעקבות פיתוח היישובים ראש העין, אלעד ושהם, לצד סלילת כביש 6, נערכו מחקרים ארכיאולוגיים רבים שכללו סקרי פיתוח נרחבים וחפירות הצלה. כן פורסמו שתי מפות סקר (מפת ראש העין ומפת לוד) אשר תרמו רבות למחקרים העתידיים לבוא.

בשנת 2011 יצאה רשות העתיקות לסדרת חפירות הצלה שהתפרשו על-פני שטח נרחב מדרום וממזרח לראש העין. החפירות נערכו כמעט מדי שנה עד לתחילת 2016. במסגרת החפירות, הממוקמות בסמיכות רבה לאתר הגדול מגדל אפק, תועד אזור חקלאי-כפרי נרחב הכולל בתי חווה, מנזרים, מערכת דרכים מסועפת, מתקנים חקלאיים וכיוצא באלה.

הממצא הרב שעלה מן החפירות, אם כן, חייב את איגודו לכדי סינתזה שתעמוד על התהליכים שעבר האזור לאורך התקופות. במסגרת עבודת מחקר מקיפה, נערך ניתוח חוצה תקופות שניסה להתחקות אחר השינויים הארכיאולוגיים שעברו על האזור למן תקופת הברזל ועד לתקופות המאוחרות. בשלהי המאה ה-8 לפסה"נ אוכלס האזור לראשונה על-ידי תושבים (אולי גולים) שכנראה הגיעו לאזור לאחר הכיבוש האשורי. אוכלוסייה זו ישבה במבני חווה שהפשטות ניכרת בהם. התקופה הפרסית הינה המשך רציף של התקופה הקודמת, ואף זוהתה עליה מסוימת במספר היישובים. החוות ממשיכות להתקיים באותה מתכונת, על-פי רוב, גם בתקופה ההלניסטית. על-פי הממצא הנומיסמטי, לו ייחסנו חשיבות רבה, נראה כי החוות ננטשו בסוף המאה ה-3 לפסה"נ – סוף שלטון בית תלמי במרחב האזורי. לא מן הנמנע כי הדבר נגרם בעטיים של "המלחמות הסוריות" בין הבתים תלמי וסלווקוס.

בתקופה הרומית חלה ירידה ממשית בתפרוסת היישובית, לכל הפחות באזור שנבדק על-ידנו. מלבד היישוב הגדול מגדל אפק, אין יישוב ממשי בכל האזור המצוי 3–4 ק"מ מזרחה (נחל שילה ונחל רבה כגבולות דרומי וצפוני, בהתאמה). ייתכן כי ירידה יישובית זו נבעה מן המרידות ויד השלטון החזקה שמנעה התיישבות בשטחים הפתוחים.

התקופה הביזנטית, כמו באזורים אחרים בארץ, מתבטאת בשיא יישובי. באזור הוקמו מנזרים וכפרים רבים הנמצאים בזיקה ברורה לעולם הנוצרי. היישובים הביזנטיים המשיכו במתכונתם לפחות עד לסוף המאה ה-7 וראשית המאה ה-8 לסה"נ.