הכפר מג'דל יאבא: בין ההר למישור

מאת: רועי מרום, עמית עזריאלי לתואר שלישי בחוג ללימודי ישראל באונ' חיפה 01/10/2019

תולדות הכפר לאור השינויים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והטכנולוגיים שחלו בארץ במרוצת המאות הי"ט והמחצית הראשונה של המאה הכ' לספירה.

5d9f108ea25b0
5d9f108ea25b0, הכפר מג'דל יאבא לאחר כיבושו ב-1948. באדיבות ארכיון פתח-תקוה

הכפר מַגְ'דַל יַאבִַּא (או מַגְ'דַל אל-צַּאדק) הוא אחד מהכפרים הגדולים שהתקיימו לאורך קו המגע שבין הדום השומרון ומישור החוף. בימינו, נודע הכפר בעיקר בזכות ההשתמרות יוצאת הדופן של בית האחוזה המרכזי בכפר. תולדותיו נבחנו עד כה בעיקר מהזווית הארכיאולוגית-אדריכלית, או מנקודת המבט העברית של ההיאחזות במחצבות מגדל צדק והקרבות שהתחוללו בסביבתו בתש"ח. ההרצאה הנוכחית, לעומת זאת, בוחנת את תולדות הכפר לאור השינויים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והטכנולוגיים שחלו בארץ במרוצת המאות הי"ט והמחצית הראשונה של המאה הכ' לספירה.

5d9f10a622487, מג'דל יאבא 1918 - ציור של ג'יימס מקבי

ראשית ההתיישבות במג'דל יאבא קדמה להגעתו של השיח' צאדק רַיּאן מהכפר גַ'מָּאעִין שליד אריאל. למשפחת ריאן היתה השפעה רבה על המרקם האנושי בכפר, דבר שהוביל להתהוות ריבוד חברתי בין משפחת השיח' והפלאחים, ולהפרדה מרחבית בין המעמדות בדמות שכונות משפחתיות מסביב למבצר. יחד עם זאת, בחינת מוצאן של משפחות הכפר מעלה כי הכפר היה חלק בלתי נפרד דווקא מהמרחב הכפרי של הרי רמאללה. זאת ועוד, הכפר היה רק מרכז כוח אחד שעמד לרשות משפחת ריאן, לצד מרכזי משנה אחרים שהקימה בכפרים בֵּית וַזַן, אל-זָּאוְיֶה וחַבְּלֶה.

לאחר שמשפחת ריאן ירדה ממעמדה במחצית המאה הי"ט, המשיך הכפר להתפתח בגין יתרונותיו הטופוגרפיים: קרבה ליפו ושווקיה, הזדמנויות תעסוקה במחצבות ובמחנות הצבא הבריטי הסמוכים, קירבה למסילת הברזל ובעלות על אדמות מרזבה פוריות שבהם נטעו פרדסים. בה בעת, מרבית העורף הטרשי של הכפר שימש כמקום חניה חורפי לנוודים מאזור מעיינות הירקון. ההרצאה תמחיש את יחסי הגומלין המורכבים שהתפתחו בין אוכלוסייה זו לבין תושבי הקבע בדמות קשרי חיתון, טקסי פולחן ומנהגי קבורה משותפים בבית הקברות שהתפתח סביב מקאם בֻּרַּאז אל-דין בצפונו של הכפר.

5d9f10aacdd70, מפת אדמות הכפר מג'דל יאבא (מתוך מפת פתח-תקוה, קנ"מ 1:20,000, 1941)