המאבק נגד המיזם להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה
16/10/2014הארגונים הירוקים יוצאים נגד ניסוי פצלי השמן בשפלת יהודה

מהם פצלי שמן?
פצלי שמן הם סלעי משקע עשירים בחומר אורגני. על פי הערכות, פצלי שמן נמצאים מתחת לפני הקרקע בכ-10% משטחה של מדינת ישראל. את סלעי משקע האלה אפשר לכרות ולשרוף את החומר האורגני שבהם כדי להפיק ממנו אנרגיה. כרייה כזאת נעשתה כבר בישראל, במישור רותם שבנגב. אולם הסלעים המכילים פצלי שמן במישור רותם נמצאים קרוב לפני הקרקע, ועל כן כורים אותם במכרות פתוחים, שורפים את פצלי השמן ומפיקים מהם אנרגיה.
תכניות להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה
חברת Israel Energy Initative (IEI), חברה ישראלית בבעלות אמריקנית, מבקשת להפיק נפט מפצלי השמן בישראל בטכנולוגיה ניסיונית. שיטה זו מתבססת על החדרת גופי חימום לעומק הקרקע, העלאת הטמפרטורה של פצלי השמן עד הפיכת הנפט לגז ומיצוי חומר הגלם היישר מהסלע. מראשית שנות ה-80 של המאה העשרים נעשה שימוש ניסיוני בטכנולוגיה הזאת, הידועה בשם "מיצוי תת-קרקעי" (מת"ק, או In-Situ), בארה"ב ובמקומות ספורים נוספים. אולם עד כה לא זכתה השיטה ליישום מסחרי.
טכנולוגיה בלתי קונבנציונלית זו זכתה לכינוי "גירוד תחתית החבית" (scrapping the bottom of the barrel), כינוי המבטא את האופי האגרסיבי של הניסיון להפיק נפט ממקור נחות ועתיר בחומרים מזהמים ומסוכנים. למרות זאת, חברת IEI מנסה להציג את השיטה כידידותית לסביבה הרבה יותר מכרייה פתוחה, משום שהיא פועלת במוקדי קידוח ולא בכריית שטחים נרחבים.
אולם חשוב לדעת שחימום נפחי סלע גדולים לטמפרטורות גבוהות ותעשיית מוצרי נפט בתת-הקרקע משפיעים על שטחים רחבים הרבה יותר מהשטחים שתופסים מוקדי הקידוח עצמם.
חברת IEI ביקשה לבצע ניסוי בשיטה הניסיונית כדי לבדוק היתכנות טכנולוגית וכלכלית של הפקת אנרגיה מפצלי שמן בשפלת יהודה. הצלחה בניסוי הייתה מביאה להקמת מתקן הדגמה ואחר כך להפקה מסחרית. ביולי 2008 העניק משרד האנרגיה והמים (אז משרד התשתיות) לחברת IEI רשיון לחיפוש נפט והפקתו בשטח של 238,000 דונמים בחבל עדולם שבשפלת יהודה, לא הרחק מהגן הלאומי בית גוברין.
על פי חוק הנפט, הפעלת הניסוי בהצלחה, עד להכרזת "תגלית", תסלול את דרכה של החברה לקבל זכויות להפקה מסחרית של נפט בכ-20% משטח הרישיון – כלומר, בקרוב ל-50,000 דונמים.
אולם בניסוי זה לא ברור מהי "התגלית" המבוקשת, משום שאין מדובר בשדה נפט רגיל. הגדרת "התגלית" נתונה בידי חברת IEI בלבד, והיא אינה נתונה לביקורת חיצונית. חמורה לא פחות העובדה שיוזמה זו מקודמת על בסיס חוק הנפט המיושן, והממשלה לא קבעה מדיניות סדורה לכריית מחצבי אנרגיה ולהפקתם. מצב זה משאיר בידי חברה פרטית מרחב לפעול על פי האינטרסים הפרטיים שלה ושל בעלי ההון העומדים מאחוריה.
הפקת פצלי השמן היא סכנה סביבתית
ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של השיטה הטכנולוגית החדשה טרם נבחנו דיין. עם זאת, גאולוגים ומומחים קבעו כי שיטת הפקת הנפט שחברת IEI בחרה בה עלולה לגרום לנזקים סביבתיים קשים לנוף, לטבע ולבריאות התושבים.
יתרה מזאת, אין לגזור גזרה שווה בין השפעות הניסוי להשפעות ההפקה המסחרית. בין ניסוי להפקה מסחרית יש הבדלים גדולים בשיטת החימום, במספר הקידוחים, במקור להפקת החום, במשך החימום, בנפח הסלע המחומם ובשטחו בתת הקרקע ובגודל המתקנים והתשתיות הנדרשים לטיפול במוצרים על פני הקרקע. בשל ההבדלים האלה הניסוי ("הפיילוט") אינו מדמה הפקה מסחרית, ואינו מקור אמין למידע על פוטנציאל השפעותיה הסביבתיות.
המומחים אף קבעו שגם מתקן הקידוח ניסיוני, המתוכנן לקום על שטח מצומצם בן כ-30 דונמים, עלול להמיט נזקים חמורים וחסרי תקנה על סביבתו.
אחת הסכנות החמורות של הפקת נפט מפצלי שמן היא זיהום מאגר מי התהום הגדול בישראל. יתר על כן, תהליך מיצוי הפצלים בחימום עלול לשחרר לאוויר גזים רעילים ומסוכנים שקשה לנטרלם. ואם לא די בכך, לחימום שכבת פצלי השמן בהפקה המסחרית המתוכננת דרושה אנרגיה רבה – פי שניים מהספק תחנת הכוח בחדרה. צריכה כזאת של אנרגיה תעלה את רמת הפליטה של גזי החממה בישראל ב-40%-20% מהפליטה כיום, אף על פי שמדינת ישראל התחייבה כלפי האו"ם להפחית את רמת פליטת גזי החממה.
הגופים הירוקים מתגייסים להצלת שפלת יהודה
לתכנית הפעולה של חברת IEI קמו מתנגדים רבים. תושבי שפלת יהודה וגופים ירוקים רבים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה והשר העומד בראשו, חבר הכנסת עמיר פרץ, חברו יחדיו כדי למנוע את הניסוי. עם הגופים השותפים למאבק נמנים רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קרן קימת לישראל, אדם טבע ודין, גרינפיס, מגמה ירוקה, יוזמת אנרגיה טובה, מועצה אזורית מטה יהודה, מועצה אזורית יואב, מועצה אזורית לכיש, בית ספר שדה כפר עציון ומטה המאבק "בשביל עדולם".
המשרד להגנת הסביבה מתח ביקורת חריפה על המסמך הסביבתי שהגישה חברת IEI. רשות הטבע והגנים הביעה התנגדות לקידום המיזם בגלל הפגיעה הקשה הצפויה בנופי המורשת וברצף השטחים הפתוחים. קק"ל יצאה בהכרזה שאסור לאפשר תעשיית נפט בעמק האלה בלי סקר בלתי תלוי לבחינת חלופות באזורים אחרים. גם משרד החקלאות התנגד לפרויקט ופרסם חוות דעת מקצועית בנושא.
שפלת יהודה – ארץ שטחים פתוחים נרחבים המשמרת ערכי טבע ומורשת
שפלת יהודה היא אזור נרחב בקנה מידה ישראלי. האזור הוא רצף גדול של שטחים פתוחים, שאופיים הטבעי והכפרי השתמר היטב, והוא מייצג ערכי טבע בעלי חשיבות אקולוגית רבה.
בשפלת יהודה גם אתרים מקראיים חשובים רבים, כגון תל עזקה ותל עדולם, והם אוצרים סיפורי מורשת חשובים, ובהם הקרב בין דוד לגוליית. אחדותו הגאוגרפית של האזור ומצב השתמרותו הטוב, איכויותיו הנופיות ואתריו ההיסטוריים – כל אלה זכו להכרה רשמית. כמה תכניות מתאר ותכנית אב קובעות שיש לשמר בקפדנות את רוב השטח ולהתיר בו פיתוח זהיר ובר קיימא בלבד. חשיבותו של האזור חורגת מתחומי ישראל, ולכן מבקשת רשות הטבע והגנים להכריז על חלק ממנו "אתר מורשת עולמית".
דחיית הבקשה לביצוע ניסוי הפקת נפט מפצלי שמן
ב-2 בספטמבר 2014, לאחר ארבע שנות מאבק, התכנסה הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים, בשבתה כוועדה על פי תקנות הנפט, כדי לדון בהתנגדות הגופים הירוקים, ודחתה ברוב מוחץ את בקשת היזמים להקמת מתקן הקידוח וההפקה הניסיוני (רק נציג משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים תמך באישור הניסוי). נראה כי חברי הוועדה קיבלו את חוות הדעת של המתנגדים שחששו מההשלכות הסביבתיות ההרסניות של הניסוי.
נראה שהמאבק נגד המיזם הצליח לא רק משום שהתבסס על חוות דעת של מומחים ושל הגופים הירוקים, אלא גם משום שנשען על שיתוף פעולה של תושבי האזור. התושבים התגייסו למאבק לאחר שלמדו היטב את התכנית ואת המשמעויות הסביבתיות והכלכליות שלה. תושבי שפלת יהודה מילאו תפקיד חשוב בהצלחת המאבק, ודרך הפעולה שלהם יכולה להעניק השראה גם לתושבי אזורים אחרים בישראל.
הישג נוסף שהמתנגדים למיזם יכולים לרשום לעצמם הוא גיוס קשת רחבה של גופים שתמכו בעמדתם – רשויות מקומיות, ארגוני סביבה, משרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות. השותפים ב"ברית המתנגדים" פעלו בשיתוף פעולה ובתיאום מושלם, למרות ההבדלים ביניהם בעמדות ובמחויבויות. יכולתם של גופים רבים ושונים כל כך זה מזה לפעול במשותף, אינה מובנת מאליה, והיא הוכחה ניצחת לצדקת המתנגדים להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה.
הפנינג טבע בשפלת יהודה – בחול המועד סוכות 2014 התקיימה בגן לאומי בית גוברין, חגיגה גדולה של סיורים ופעילויות לציון ההצלחה במאבק לשמירה על דמותה המיוחדת של שפלת יהודה
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות