המים: סוד החיים לאדם ולטבע

ארץ ישראל נתברכה בשפע מעיינות ונחלים, הבוקעים בהרים ובעמקים וזורמים אל הים התיכון במערב ואל נהר הירדן, הכנרת וים המלח במזרח. טרם הכניסה לארץ כנען נאמר על הארץ: "כי ה’ אלוהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יוצאים בבקעה ובהר" (דברים ח, ז). בתקופת ממלכות ישראל ואחר כך – כאשר היוונים והרומאים בנו את עריהם הגדולות – נבנו מפעלי הטיית המים הגדולים הראשונים בארץ, בהם מפעל המים של ירושלים ואמות המים לקיסריה, לעכו, לציפורי ועוד. בתקופה ההיא הובלו המים, הן לצורכי תושבי הערים והן להשקיית הבוסתנים, מהמעיינות הגדולים והמתוקים, ואילו רוב גידולי השדה היו גידולי בעל. כך, במשך אלפי שנות התיישבות בחבל ארץ זה, מצא לו האדם מקום משכן ליד מקורות המים הטבעיים וניצל אותם לקיומו, בלי לפגוע באיזון של המערכות הטבעיות, לרבות אלו המתקיימות על המים.

הובלת מים למרחקים גדולים

השינוי הגדול בשימושי המים החל עם פרוץ המהפכה התעשייתית באמצע המאה ה-19. המצאת מכונות הקיטור וייצור החשמל בהמשך אפשרו לאדם להוביל מים למרחקים גדולים ולשאוב אותם לגבהים, אל מקומות היישוב העירוניים ההולכים וגדלים, והתעשייה והחקלאות התפתחו בקצב מהיר ביותר. תהליך זה לא פסח כמובן גם על ארץ ישראל. במהלך כמאה שנות התיישבות בישראל, יובשו מרבית שטחי הביצה, מקורות מי הנחלים הוטו ומרבית המעיינות בארץ נתפסו.

פיתוח מואץ של כושר האיגום ושל כושר השאיבה באגני מי התהום הטבעיים ובמאגרים העל-קרקעיים הביא להיקף ניצול מים הגבוה מהיקף המילוי השנתי החוזר שלהם מהגשמים. מצב זה הוביל עד מהרה לייבוש קבוע של מקורות מים על ידי שאיבתם, עוד לפני שהגיעו לשפיעה טבעית. במהלך תקופה זו יובשו בפועל 97 אחוז משטחי בתי הגידול הלחים בארץ והם הפכו לשטחי חקלאות ולשטחים מבונים.

בתי גידול לחים שרדו בעיקר בגנים לאומיים ובשמורות טבע מוכרזות, ושטחם הכולל מגיע לכ-8,500 דונם שהם כשלושה אחוזים בלבד משטחם המקורי. נחלי הארץ יובשו עקב שאיבת מקורותיהם ורובם הפכו לתעלות שפכים מזוהמות, נטולות חיים. במעט מהנחלים נותרה זרימה טבעית.

לאור המצב הקשה במקורות המים הטבעיים, מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת פיתחה רשות הטבע והגנים בשיתוף עם רשות המים מערכת של הקצאות מים לגנים ולשמורות, במטרה לשמר את הטבע האקווטי שנותר בבתי הגידול הלחים.

שיקום נחלים

רשות הטבע והגנים פועלת לסילוק המזהמים מנחלי הארץ במסגרת המנהלה לשיקום נחלי ישראל שבמשרד להגנת הסביבה, והיא גם שותפה לקידום תוכניות אב לשיקום ולטיפוח של הנחלים, להשבת בתי הגידול הטבעיים שבהם ולפיתוח אתרי נופש ותיירות בסמיכות אליהם לרווחת כלל האוכלוסייה. בשני העשורים האחרונים בוצעו פעולות שיקום לאורך מאות קילומטרים של נחלים, בהם נעמן, קישון, חרוד, מורד הירדן, חדרה, אלכסנדר, ירקון, שורק, לכיש, בשור ובאר שבע. גדות הנחלים הוסדרו ועוצבו תוך שיקום הצמחייה הטבעית שבהם, והוקמו חניוני יום רבים ושבילי אופניים, המזמינים את הציבור לחזור אל הנחלים.

מקרה נחל בצת

המעיינות של נחל בצת שבגליל העליון יבשו לראשונה לחלוטין בבצורת הקשה של 2001-2000 בעקבות שאיבת היתר בקידוחים במעלה האקוויפר. כל בריכות המים יבשו וכל החי והצומח שבהן מתו, והדולבים הגדולים ומלאי ההוד – תפארת הנחל – נכנסו לשלכת מוקדמת. בשנת 2004, על מנת להציל את נחל בצת קיבלה רשות הטבע והגנים מרשות המים הקצאת מים מיוחדת, שהוזרמה בצינור ממערכת מי השתייה של מקורות אל קטע הנחל שנפגע. כמות המים לא הספיקה ובשנת 2017 נמצאו שלושה דולבים מתים על גדת נחל. בעקבות זאת, הונח בשנת 2018 קו חדש המתגבר את הזרמת המים לקטעי הנחל שבהם גדלים הדולבים ואנו מבחינים בהתאוששות המערכת האקולוגית בנחל. החזון הוא להחזיר את שפיעת המעיינות בנחל לאחר הפסקת הקידוחים, וזו תתאפשר כאשר יסופקו לתושבי הגליל המערבי מי ים מותפלים ממתקן ההתפלה המתוכנן לקום באזור זה.

המלצה לטיול בנחל בצת

ההליכה בנחל בצת נעשית רובה ככולה בצל עצי החורש הטבעי הגדל לתפארת במצוקי הנחל ובאפיקו הזורם. בימי הקיץ הלוהטים מורגשת קרירות מקומית לאורך המסלול. לפניכם הצעות לשני מסלולי טיול.

מסלול מעגלי – משאירים את הרכב במגרש החניה שבצד הצפוני של קיבוץ אילון. מכאן יורדים אל הנחל לצד סימון שבילים שחור וצועדים כקילומטר על דרך האספלט עד לבית המשאבות ההיסטורי של הקיבוץ. ממנו הולכים במסלול המסומן כחול אל תוך הנחל. בדרך פוגשים את בריכות המים ואת הדולבים הגדולים. הולכים עד המקום שבו מתחילה זרימת מים בנחל וחוזרים לרכב באותה דרך.

מסלול קווי – אורכו של המסלול כשישה קילומטרים. משאירים רכב אחד בחניון שרך בחירבת דנעילה הממוקמת מול הכניסה ליישוב גרנות. ברכב השני חוזרים לקיבוץ אילון לתחילת המסלול ומשאירים אותו במגרש החניה שבצד הצפוני של הקיבוץ. מכאן יורדים אל הנחל לצד סימון שבילים שחור וצועדים כקילומטר על דרך האספלט עד לבית המשאבות ההיסטורי של הקיבוץ. ממנו יורדים אל הנחל במסלול המסומן כחול. ממשיכים ללכת בשביל המסומן בכחול במעלה נחל בצת אל המפגש עם נחל שרך. שם ממשיכים בעלייה דרך נחל שרך אל חירבת דנעילה.

תכנית אב למים לטבע

בשנת 2004, ביוזמת רשות הטבע והגנים, רשות המים, המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים, שונה חוק המים באופן שהפך את הטבע לצרכן מים לגיטימי. כתוצאה מכך נקבע שצריך להקצות מים למערכות טבעיות ולספק להן כמויות מים באיכות ובכמות הנדרשות לקיומן. מטרתן של ההקצאות היא בראש ובראשונה "לשמר מצב קיים" ולמנוע פגיעה נוספת בנחלים, ובמידת האפשר – להחזיר מים שפירים כדי לשפר את הזרמת המים לטבע. בעשור האחרון, רשות הטבע והגנים, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה שוקדים על הכנת תוכנית אב למים בטבע, תוך הגדרת הצרכים האמיתיים של הנחלים ובתי הגידול הלחים מבחינת כמויות המים הנדרשות על פי חלוקה עונתית ומבחינת איכות המים הנדרשת לקיום מיני החי והצומח בהם.

הקצאות מים המתוכננות כבר מבוצעות בהדרגה הלכה למעשה בהתאם לשינויים בתוכניות הפקת המים ואספקתם באזורי הארץ השונים. במקומות שבהם לא ניתן בשלב זה להחזיר שפיעה טבעית – מותקנות מערכות לאספקת מים בשאיבה לטובת הטבע. על מנת לקיים את בתי הגידול הלחים בבסיסם הטבעי, כלומר על מנת לאפשר קליחה טבעית של המעיינות מאגני מי התהום אל הנחלים ולענות על הביקושים ההולכים וגדלים במשק למים, על המדינה להקצות משאבים ולייצר מקורות מים חלופיים (בעיקר התפלת מי ים) לתצרוכת האדם.