הנה באה הרכבת אל העמק

הרכבת ההיסטורית הנחילה לנו סיפורים וחוויות ומבנים יפים ששומרו ושוחזרו, ואילו הקו החדש מזריק לעמק זריקת מרץ ומוסיף לתושביו עורק תחבורה חשוב.
בערב סוכות יצאה הרכבת לדרכה החדשה, ושלושה ימים אחר כך הצטרפתי להמוני בית ישראל שנהרו לחזות בפלא, בפרק חשוב בהיסטוריה הלאומית. אורך המסילה מחיפה לבית שאן הוא 60 קילומטרים וזמן הנסיעה המשוער הוא כ-50 דקות. בדרך יש חמש תחנות. עליתי בתחנת בית שאן. מבניה ההיסטוריים מעטרים את שולי המסילה כאילו היו חלק אורגני ממנה, והשילוב פשוט מושלם.

מרגע שעזבנו את התחנה נכנסנו לשטח רחב ופתוח, מרביתו חקלאי, ומן הקרונות נראה העמק פסטורלי להפליא. כדי לשמור על יופיו הושקעו מחשבה ומאמצים אדירים. בסיור מקדים עם אלון לוי, ממונה תשתיות במחוז צפון של רשות הטבע והגנים, הוא גילה לי ששיתוף פעולה יוצא דופן של כמה גופים סייע לשמור על הקיים: הטבע והסביבה, החקלאות, הצמחייה, מקורות המים ובעלי החיים.

חדי עין יבחינו שלאורך המסילה אין גדרות. "הרכבת יוצרת קיטוע במסדרון האקולוגי, והעמק הוא מסדרון עיקרי ומשמעותי", הסביר לוי, וסיפר שאין גדרות כדי לאפשר תנועת בעלי חיים. "החשיבות של שמירת הרצף האקולוגי מוטמעת בכל האלמנטים ולכל דבר יש פתרון, רק צריך לרצות, ואין מנוס כי שמירת טבע עולה כסף וצריך לקחת זאת בחשבון".

ואכן פרויקט תשתיות לאומי כמו רכבת העמק דרש תכנון מקיף. כדי למזער נזקים חברה רשות הטבע והגנים לפרויקט כבר בשלבי התכנון הראשונים, וסייעה במציאת פתרונות גם בשלב הבנייה. ברשות התמקדו במעברים לבעלי חיים, בשימור טבע ובהעתקת צמחים. לדברי לוי בשטח הנרחב של מקטע בית שאן-עפולה ההשקעה במעברים לבעלי חיים הייתה הגדולה ביותר, ונבנו בו שלושה מעברים בשטחי חקלאות ושבעה מעברי נחלים.

המעברים תחת המסילה מנקזים מים וגם משמשים מעין מדרכה לבעלי חיים יבשתיים. צילום: אורלי גנוסר, המעברים תחת המסילה מנקזים מים וגם משמשים מעין מדרכה לבעלי חיים יבשתיים-צילום אורלי גנוסר

בכניסה לעפולה ירדה הרכבת ממפלס הכביש במנהרה פתוחה ואחר כך סגורה, ואחרי כביש 65 חזרה לאוויר הפתוח. מכאן עולה המסילה לגשר גדול מעל כביש 60. גשרים הם מלאכת מחשבת וכורח המציאות. רובם נבנו מעל מכשולים גדולים כמו כבישים או נחלים, למשל נחל תל עדשים ונחל מזרע. נחל עדשים, השני בחשיבותו באזור, הוא תת-מסדרון אקולוגי, לכן הקפידו כאן שעמודי הגשר יורחקו מתוואי זרימתו, ואילו נחל מזרע זורם בחלקו באזור אגם כפר ברוך − מאגר מים חשוב לחי ולצומח − ויחד הם בית גידול לח ומיוחד. בחורף השטח מוצף מים ובקיץ הוא מתייבש, אך בזכות מי התהום הגבוהים הצמחייה עדיין מוריקה ונוסעי הרכבת יזכו לחזות בנוף בניחוח אירופי.

הגשר בנחל מזרע ניצב מעל הגשר העות'מאני המקורי, ומראה החדש מעל הישן מרגש. צילום: אורלי גנוסר, הגשר בנחל מזרע ניצב מעל הגשר העות'מאני המקורי, החדש מעל הישן. צילום: אורלי גנוסר

בדרך לתחנת כפר יהושע מתוחים תחת המסילה מעברים נמוכים לבעלי חיים ומעליהם מעברים לשטחים החקלאיים. להקות ציפורים נודדות חלפו בשמים ורק רחש הקרונות הפר את השלווה. מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית בבית יהושע שופץ זה מכבר ומומלץ לבקר בו. בעבודות שיקום שטחי העבודה העתיקו מכאן פקעות של הפרח הנדיר אירוס הביצות, וכעשרים עצי אלון וגיאופיטים הועתקו אל מרגלות הכרמל. כמו כן שימרו חורשת איקליפטוסים המהווה בית גידול למינים "אדומים" (בסכנת הכחדה). מכאן  לחיפה המסילה נצמדת לתשתיות כבישים קיימות.

אירוס הביצות. צילום: אלון מאיר, אירוס הביצות. צילום: אלון מאיר

שיתוף הפעולה בפרויקט רכבת העמק נתן מענה אופטימלי הן לאדם הן לסביבה, והוכיח שאפשר לפתח ובד בבד לשמור על הטבע. עד אמצע ינואר הנסיעה ברכבת היא ללא תשלום, כולכם מוזמנים!