חדשות ממפרץ אילת

מאת: עמרי יוסף עומסי 07.06.2021

מפרץ אילת כבר מזמן הוכיח כי הידע הרב שצברנו עליו עד כה הוא טיפה בים. כרישים לווייתניים, מנטות ענק, בטאים ממינים שונים, דולפינים אנקוליים, להקות דולפיני סטנלה ברודה ועבשנים קטלניים הם רק כמה מבעלי החיים המפתיעים והנדירים הממשיכים לפקוד את אזורנו ולהוכיח כל פעם מחדש שיש לנו ים מדהים ושאנחנו חייבים להמשיך לשמור עליו מכל משמר.

עמרי יוסף עמסי
עמרי יוסף עמסי, צילם עמרי יוסף עמסי

לכל אלה הצטרפו בתצפיות ראשונות בתקופה האחרונה מינים מרגשים דוגמת אם וגור של דולפינים ממין דולפינן מגובנן, שאזור תפוצתם באזורי לגונות רדודות בדרום סיני והאוקיאנוס ההודי, וצב ים בעל הכינוי האקזוטי אוליב רידלי.

גם המדע הביא תגליות מדעיות מרגשות, לדוגמה מחקרו של פרופ' מעוז פיין. המחקר מגלה שאלמוגי מפרץ אילת ניחנו בעמידות יוצאת דופן לשינויי האקלים הגלובליים ולהתחממות והחמצת מי הים, וזה נותן תקווה שהתחזיות – שרוב שוניות האלמוגים בעולם ייפגעו מאירועי הלבנה עד אמצע המאה העשרים ואחת – יהיו אופטימיות יותר.

תקופת הקורונה התאפיינה בשקט מבורך לשוכני הים. בהיעדר תיירים פחתה התנועה הימית הסואנת – של אטרקציות הספורט הימי, של כלי שיט פרטיים ושל פעילות חיל הים והנמלים. גם פעילות הצלילה הצטמצמה, כמו אצל שכנינו במצרים, ירדן וערב הסעודית, וניכר שפחתה גם כמות האשפה שהגיעה לים. עם זאת פעילות הדיג המסחרי לא פסקה. הדיג הספורטיבי זכה במעמד ספורט יחידני ומשימות הפיקוח השוטף המשיכו לאתגר ולזמן הפתעות. יש לציין כי למעט מקרים מעטים וחריגים נשמרו הסדר והחוק.

בד בבד אנחנו עדים גם לכמה איומים מתגברים: הסכמי השלום המבורכים עם איחוד האמירויות מגבירים את שינוע הדלקים דרך מסוף הנפט באילת. צנרת הטענת הדלק במסוף ממוקמת רק כקילומטר אחד מגבול השמורה הימית, ומשטר הרוחות הצפוניות באזור מכתיב שאחד האזורים הראשונים שייפגעו הוא שמורת האלמוגים. כולנו עוקבים בדאגה אחר תהליך זה ומקווים שלא נידרש להתמודד עם אירועי דליפה שעלולים להתרחש כתוצאה מטעות אנוש, מכוח עליון או מפגיעה מכוונת, חלילה. גם תוכניות לפיתוח יכולות שינוע מטענים דרך גשר יבשתי מעלות חששות כבדים. הקמת עוד מסוף נמל לפריקה וטעינה של גז, שבו יהיה מתקן הנזלה באזור אילת, מעורר חשש שהגברת הלחצים על מפרצנו הרגיש תימשך. נמל תעלה, שמתוכנן להיחפר כשישה קילומטרים בעומק המדבר, ישנה לעד את אופיו של מפרץ אילת, ופיתוח קו רכבות לשינוע סחורות יצלק את המדבר. כל אלו מתוכננים בתחומי מדינת ישראל בלבד, אך גם למדינות השכנות יש תוכניות, ובהיעדר כל יכולת שליטה עליהן הן יכולות להשפיע על אזורנו באופן ישיר.

ואולם גם קולות אופטימיים נשמעים סביבנו. השאיפה לצמצם את השימוש בדלקי מאובנים ולפתח מקורות אנרגיה חלופיים גוברת; ההבנה שלנו בנוגע לתהליכים טבעיים ולחשיבותם של מנגנונים אקולוגיים תקינים עתידה להשפיע לטובה על כלל אוכלוסיית העולם ועל בעלי החיים שאנו חיים לצידם; תרבות הצריכה האנוכית שסיגלנו לעצמנו מראה סימנים ראשונים של שינוי; ציבור הולך וגדל משמיע את קולו בנוגע להחלטות שיפגעו במפרץ אילת באופן ישיר; ההבנה לסבלם של אחרים, למשל בספינות המשלוחים החיים ברפתות צפות, המייצרות סבל שאינו נגמר, הבנה זו פושטת בקרבנו; ותובנות חדשות מתגבשות בעולם בנוגע למשאב הדגה. ובל נשכח שגם לטבע יש לפעמים "הברקות" משל עצמו. נזקי הסופה הגדולה שפקדה את אילת זמן קצר לפני התפרצות נגיף הקורונה ניכרים בשונית הרדודה והיא שינתה את פניה ללא הכר.

כל פעם שאני זוכה לפגוש בעל חיים אני חש בר-מזל. כל פעם שאני מצליח לתעד תצפית נדירה אני מקווה שתהיה לפרסומה השפעה מבורכת על מקבלי ההחלטות ועל תודעת הציבור. כולי מלא תקווה שילדינו ונכדינו יזכו לחזות בהתאוששותו של עולם החי והטבע ושהוא ילווה אותנו ויחיה לצידנו בהרמוניה. אני מאמין כי תחילתו של השינוי טמונה בתודעתו של היחיד.

תגיות

קטגוריות