חוות טורבינות הרוח בתל פארס - מכת מוות לאוכלוסיות הנשרים בגולן

27/11/2017

כן לאנרגיה מתחדשת | לא לפגיעה בטבע ובנוף בגולן
יש לעשות הכול כדי שהנשרים, הרחמים ובעלי כנף אחרים, חלקם בסכנת הכחדה, לא ייעלמו מנופי רמת הגולן ומשאר חלקי הארץ.

טורבינות רוח בגלבוע-צילום הדי בן אליהו
טורבינות רוח בגלבוע-צילום הדי בן אליהו, טורבינות רוח בגלבוע-צילום הדי בן אליהו

הגשת התנגדויות

התוכנית להקמת חוות הטורבינות פורסמה זה לא מכבר. זה הזמן להגיש התנגדויות ולקרוא לוועדה לתשתיות לאומיות לשמור על הנשרים ועל הרחמים של הגולן מכל פגע.

להגשת התנגדויות לתכנית תת"ל 78 אנא היכנסו לקישור: https://tinyurl.com/ybys4vn5

רקע

חוות טורבינות רוח תת"ל 78 אמורה לקום בקרבת תל פארס שבגולן. לפי התוכנית יפעלו בה לא פחות מ-42 טורבינות ענקיות בגובה 150 מטרים כל אחת.

בהיותו קרוב לאזורי קינון ולשטחים שבהם רחמים ונשרים תרים אחר מזונם, אזור זה הוא ליבו של מרחב בעל חשיבות גבוהה לעופות נודדים ומקומיים והוא אחד מ-15 אזורים בישראל שהארגון BirdLife International (ארגון הגג של ארגוני הצפרים בעולם) העניק לו מעמד בינלאומי של Important Bird Area.

ואכן, לאחר בחינה וניתוח מעמיקים של הנתונים, הגיעו חוקרי רשות הטבע והגנים למסקנה חד-משמעית: חוות רוח במקום זה היא גזר דין מוות לאוכלוסיית הנשרים והרחמים בגולן, והיא תפגע פגיעה קשה גם במיני עופות אחרים וביונקים. למסקנה דומה הגיעו גם היועץ האקולוגי ויועץ הסביבה של הוועדה לתשתיות לאומיות, והם המליצו לוועדה לא לאשר את התוכנית בשל סכנת ההכחדה הנשקפת לנשרים.

נשרים, רחמים ומעופפים אחרים: התנגשות חזיתית

בזכות מקומה הגיאוגרפי הייחודי, ישראל היא ציר נדידת עופות מהחשובים בעולם ומרחב הגולן הוא בית הקבע של מיני עופות רבים, בהם הנשר, הרחם, העיט הניצי ועופות בסכנת הכחדה אחרים.

לחווה של 42 טורבינות המתנשאות לגובה דומה למגדלי עזריאלי, בעלות להבים באורך 65 מטרים המסתובבים במהירות רבה, תהיה השפעה קטלנית על בעלי הכנף בגולן. כל הרחמים והנשרים בגולן, וגם הבאים מהכרמל, מדרום הארץ ומהבלקן, יהיו בסכנה במעופם בגובה הלהבים.

חשוב לזכור: הרחם הוא מין בסכנת הכחדה עולמית, ונשרים הם בסיכון בכל האגן המזרחי של הים התיכון. מספר הנשרים בגולן, העוף המוזכר בתנ"ך יותר מכל עוף אחר, צנח מכ-150 לכ-27 בלבד. רשות הטבע והגנים, בשיתוף גופים אחרים, עושה מאמצים אדירים להשיב את אוכלוסיות הנשרים והרחמים לטבע ולאושש אותן. מבדיקות שנעשו בכרמל ובעולם אנו יודעים שמאמצים כגון אלו נושאים פרי, אך הקמת חוות טורבינות באזורים שבהם בעלי הכנף משחרים למזון תגדע כל אפשרות שאוכלוסייתם תתאושש.

נשר-צילם דורון ניסים, נשר-צילם דורון ניסים

אנרגיה מתחדשת – לא בכל מקום ולא בכל מחיר

המדינה עומדת בפתחו של תהליך הכרחי של מעבר מאנרגיות מזהמות לאנרגיות מתחדשות, אך יותר ויותר חוקרים בארץ ובעולם מעלים חששות מפני תופעות הלוואי של חלקן – החל בפגיעה בבריאות בני האדם המתגוררים בקרבת מקום וכלה בפגיעות מוכחות במערכות אקולוגיות רגישות. בעוד שהפגיעה בבעלי הכנף תהיה אנושה, תוספת האנרגיה הצפויה למשק החשמל מטורבינות הרוח בתל פארס תהיה זעירה – פחות מ-0.5% מכלל אנרגיית החשמל.

אז מה הפתרון? מוצאים את שביל הזהב

רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע תומכות בקידום אנרגיות מתחדשות כמו מערכות סולריות על גגות מבנים, שאינן פוגעות בבעלי הכנף, ואינן מתנגדות להקמת טורבינות רוח באזורים שאינם רגישים מבחינה אקולוגית ומבחינת הנוף, בהם גם הגולן.

האנרגיה המתחדשת רצויה, אך לא בכל מחיר ולא בכל מקום, ורק לאחר סקרים מקצועיים ומקיפים לבחינת השלכות אמצעי הייצור וההולכה שלה על בעלי הכנף – הנודדים והמקומיים. הגולן – היום אזור ספר מן האחרונים בארץ שאליו ניתן לברוח ולהתענג בו על מרחבים פתוחים, פסטורליים ונטולי הפרעות נופיות – ישנה את פניו בעתיד הנראה לעין וייוותר ללא נשרים, רחמים, דורסים גדולים אחרים. וכל זה בגלל החלטה מוטעית.

לאחרונה נפוצו שמועות שניתן למנוע פגיעה בציפורים באמצעים טכנולוגיים, אולם פתרון מעין זה לא נוסה בשום חווה בעלת מאפיינים דומים לחווה המוצעת בגולן, וגם אם יימצא מתאים הוא מיועד רק להגנה על מינים נודדים, ולא על מינים יציבים כמו המינים שברמת הגולן.