חיסון גורלי

הכלבת היא מחלה נגיפית שפוגעת פגיעה בלתי הפיכה במערכת העצבים של יונקים. אחד מתסמיניה הבולטים הוא שינוי התנהגותי של החיה, שהופכת תוקפנית. בשלב זה הנגיפים מגיעים לרוק בעל החיים הנגוע והוא עלול להדביק יונקים אחרים, כולל בני אדם, במקרה של נשיכה.

"הכלבת אינה קיימת באופן קבוע בישראל, אך חודרת מדי פעם מעבר לגבול ופוגעת בעיקר בתנים, בשועלים וכן בכלבים משוטטים", מסביר ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון של רשות הטבע והגנים. "בעבר, זוהו חיות נגועות בעיקר בצפון ובצפון־מזרח הארץ, אך השנה התפשטה המחלה ותנים נגועים נמצאו מערבה משם", הוא מוסיף. התפרצות המחלה קרתה עקב חדירה ממדינות שכנות לנו מצפון וממזרח של בעלי חיים נגועים. מתחילת השנה זוהו כבר יותר מ־ 70 חיות נגועות, חלקן חיות בר ואחרות חיות משק שננשכו וביניהן פרות וחיות מחמד.

עלֹ מניעת המחלה מופקד משרד החקלאות, והוא מוציא הנחיות לריסון המחלה ולטיפול בה. עם זאת, מאחר שמעבירות המחלה בגל הנוכחי הן גם חיות בר (בעיקר תנים), גם רשות הטבע והגנים מעורבת במאבק לבלימת ההתפשטות.

שועל מצוי- צילום ג’ורג’י נורקין, שועל מצוי- צילום ג’ורג’י נורקין

השמש עדיין נמוכה, מפלסת דרכה בערפל של הבוקר. המטוס הקל מזנק לאוויר, נענה לתנועותיו המנוסות של הטייס. תוך דקות מעטות, מתחלף הנוף הכפרי בנופי השומרון. בכל כמה שניות מושלכים מחלון המטוס כמה פיתיונות יבשים, המכילים מנת חיסון נגד הכלבת הקטלנית. הטייס חולף הלוך ושוב, ומשליך הפיתיונות מכסה את תא השטח הנבחר במנות חיסון.

כבר יותר מ־ 15 שנה מוביל ד"ר רוני קינג, וטרינר רשות הטבע והגנים, בשיתוף עם השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות פעולה נרחבת ורב־שנתית של חיסון חיות הבר. הרעיון לחסן את חיות הבר היה מהפכני כאשר יישמו אותו בארצות הברית בשנות ה־ 60 . בארץ הוא מיושם על ידי פיזור פיתיונות שהם למעשה חיסון אוראלי – חיסון המגיע לגוף באמצעות אכילת המזון שבו הוא מוטמן. "רוב החיות שאוכלות את הפיתיון צפויות לפתח נוגדנים לכלבת ולהתחסן", מסביר ד"ר קינג ומוסיף: "באמצעות כך משיגים חיסון של האוכלוסייה אבל לא חיסון של כל הפרטים בתוכה.

הפיתיונות צפויים להיאכל על ידי עשרות אחוזים מאוכלוסיית התנים. השאר לא יגיעו לפיתיונות ולא יתחסנו, ואלו הם בעיקר גורים צעירים שאינם מרבים לשוטט בשטח". "בשנים שעברו הושגה שליטה במחלה הקשה באמצעות השימוש בשיטת החיסון האוראלי", מסביר ד"ר קינג, "אך אוכלוסיית התנים צפופה מאוד, כך שכמות הפרטים הלא מחוסנים עדיין גדולה דיה על מנת לאפשר מפגש בין פרט נגוע לפרט לא מחוסן והעברת המחלה כתוצאה מכך. פעולת החיסון הזאת חשובה אך יעילותה מוגבלת ויש לנקוט אמצעים נוספים כמו טיפול יעיל בסניטציה".
מסעדות חינם לחיות הבר
ככל שאוכלוסיות הבר גדולות וצפופות יותר, כך עולה סכנת ההידבקות. בטבע, חיות הבר מתרבות בהתאם לכמות המזון בשטח: בשנים מרובות מזון שורדים יותר גורים, ואילו בשנים של מחסור ההתרבות מוגבלת. כך נשמר איזון בין כושר הנשיאה של השטח למספר הפרטים באוכלוסיות הבר. ריבוי אתרים המושפעים מפעילות האדם שינה את חוקי המשחק. סביב היישובים מוצאות חיות הבר מסעדה פתוחה תמיד, ושפע של מזון זמין וקל להשגה נמצא במזבלות פתוחות, בפחי אשפה ברחובות, במשקי גידול של בעלי חיים כמו לולים, דירים ורפתות ובבריכות דגים. באותו אופן, נקודות מרכזיות כמו תחנות דלק וכן מכולות אשפה שאינן מוגנות מכניסת בעלי חיים ונמצאות באתרים שמבקר בהם קהל רב – מספקות מזון זמין בתדירות גבוהה.

חיות הבר נמשכות אל שפע המזון הזמין ובאין מגבלה של מזון, חלה עלייה בריבוי אוכלוסיותיהם. התנים, שמספריהם גדלו ללא שיעור, יוצרים גם לחץ ציד מוגבר על חיות בר כגון צבאים, ארנבות ועופות קרקע ופוגעים קשות באוכלוסיותיהן תוך איום על המשך קיומן.

תן בפארק עירוני- צילום עירית דרוב, תן בפארק עירוני- צילום עירית דרוב

סניטציה מונעת

חיסון חיות הבר אינו מספק למיגור מחלת הכלבת. בד בבד יש לצמצם את מקורות המזון הזמין שאינו ממקור טבעי. מחקר על התנים בצפון הארץ, שנערך על ידי צוות חוקרים ובהם ד"ר דולב, פרופ’ דיוויד זלץ ותלמידיו, הראה שמניעת המזון מהם אכן מצמצמת תוך זמן קצר מאוד את התוספת של פרטים צעירים לאוכלוסייה. על כן, מטפלת רשות הטבע והגנים בשיתוף המועצות האזוריות בבעיית זמינות המזון לחיות בר שמקורה בפסולת האדם ופועלת להגבלת הגישה של תנים אל הפסולת, כאמצעי להקטין את צפיפותם.

פקחי הרשות הנמצאים בחזית המאבק למניעת התפשטות הכלבת חוסנו כנגד המחלה. לאחר בדיקה מעמיקה בחודשים האחרונים של הסיבות להתפרצות הכלבת, הגיש בימים אלה מנכ"ל רשות הטבע והגנים למשרד החקלאות ולממשלה תוכנית פעולה להתמודדות לאומית עם בעיית הסניטציה בארץ.

גם אנו האזרחים יכולים לסייע במזעור התפשטות המחלה על ידי מניעת מקורות מזון הזמינים לחיות הבר במקומות יישוב ובשטחים הפתוחים.

כלבה משוטטת הניזונה מפגר- צילום אוהד יהלומי, כלבה משוטטת הניזונה מפגר- צילום אוהד יהלומי

מחלת הכלבת – עשה ואל תעשה

• שימרו מרחק – האכלת חיות בר והתיידדות איתן פוגעות בהתנהגותן הטבעית ועלולות להפחית את חששן הטבעי מבני אדם. התקרבותן אלינו מעלה את סיכון הפגיעה מהן.
• סלקו מקורות של מזון זמין – אין להשאיר אשפה גלויה. יש לפנותה לפחי אשפה ולסגור אותם היטב. אין להשליך פגרים של עופות, דגים וחיות משק במקום הנגיש לבעלי חיים, אלא לפנותם למכלים המיועדים לכך.
• גידור מונע – מומלץ לגדר רפתות, דירים, לולים, אתרי הטמנת פסולת ומרכזי מזון.
• הגנו על חיות המחמד – אל תניחו לחיות המחמד שלכם לשוטט לבדן. בטיול עם הכלב, עליו להיות קשור. חובה לחסן את חיות המחמד נגד כלבת. חיסון חיות הבית וחיות המשק הוא באחריות בעליהן.
• האכילו בחוכמה – אין להשאיר מזון לחיות מחמד בכלים פתוחים מחוץ לבית. מוטב להאכילן בשעות היום ולא בשעות הלילה – השעות שבהן חיות הבר פעילות – ואת השאריות אין להשאיר בחוץ. יש להימנע מהאכלת חתולי רחוב, המזון הניתן להם מושך אליו חיות בר.
• לפרטים ולדיווח התקשרו למוקד המידע של רשות הטבע והגנים בטלפון 3639 *