חפירות ארכאולוגיות בשׁיחין שבציפורי ממשיכות להפתיע

היישוב היהודי שיחין

היישוב היהודי הקדום שיחין התקיים בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד. כיום מזהים את היישוב עם אתר קדום הנמצא בשוליו הצפוניים של גן לאומי ציפורי שבגליל התחתון. שיחין נזכר בכתבי ההיסטוריון בן התקופה הרומית יוסף בן מתתיהו. בתלמוד שיחין הוא כפר סמוך לציפורי ומקום מושבם של קדרים מומחים. על פי ממצא כלי החרס, נראה כי היישוב נעזב במאה הרביעית לסה"נ, אולי בעקבות רעש האדמה של שנת 363, ואולי בגלל מרד גאלוס, שפרץ בשנת 351 ומרכזו היה בציפורי.

החפירות באתר החלו בשנת 2012. בחפירות התגלו עדויות לקיומו של בית כנסת מפואר באתר וממצאים המעידים על פעילות נרחבת של ייצור כלי חרס. בעונות החפירה הראשונות התגלו, בין השאר, שבע תבניות אבן להכנת נרות שמן מעוטרים מחרס. אחד משברי הנרות מעוטר במנורה ובלולב – עיטורים יהודיים אופייניים.

ממצאים חשובים בעונת החפירות השלישית

בעונת החפירות השלישית התמקדו החופרים בראש גבעת שיחין, במקום שבו ציפו למצוא את שרידי בית הכנסת של היישוב. בחפירות התברר שהקיר שנחשד שהוא חלק מהסטילובט (המשטח שעליו ניצבים עמודי המבנה), איננו אלא קיר חיצוני ובו פתח. מתחת לפתח נחשפה אבן גדולה ששולבה בסלע האם ושימשה מסד לפתח.

החפירות נמשכו גם במבני המגורים של היישוב, ובמהלכן נחשפו מאות שברים של כלי חרס. פסולת ייצור רבה שהתגלתה במקום מעידה שמקור ערמות החרסים היו שני כבשנים של בית יוצר. החופרים גילו תבניות נוספות של יציקת נרות שמן. עד כה התגלו באתר 15 תבניות, מספר שיא בחפירה מהתקופה הרומית בישראל.

בראש משלחת חפירות שיחין עומדים ד"ר מרדכי אביעם מהמכון לארכאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, ד״ר ג׳יימס סטריינג׳ מאוניברסיטת סמפורד שבאלבמה וד״ר דיוויד פינס לי מהאוניברסיטה הנוצרית של קנטאקי.

צילום :דר' מרדכי אביעם