חפירות חורבת קנקוזה-גן לאומי קרני חיטין - הפרויקט הארכיאולוגי של מרחב חיטין

הפרויקט הארכיאולוגי של מרחב חיטין הוא המשכו של פרויקט ארכיאולוגי מרחבי שהחל בשנת 2007. השטח הנחקר הוא בין צומת גולני במערב לבקעת ארבל במזרח, לאורך רצועה ברוחב של כ-6 ק"מ. המטרה הראשונית של הפרויקט הייתה להציג שיטת מחקר ישימה ל"ארכיאולוגיה של שדות קרב" (Archaeology of Conflicts/ Battlefield Archaeology) וקרב קרני חיטין שימש מקרה מבחן. באמצעות "שחזור" הנוף הארכיאולוגי והסביבתי ניתן להציג מפה מדויקת, ככל האפשר, של המרחב בתקופות שונות. השחזור אפשר לבחון אירועים היסטוריים שהתרחשו במרחב זה ובעיקר יומו השני (והאחרון) של קרב קרני חיטין (4 ביולי 1187), אירוע היסטורי שבמהלכו הובסו כוחות ממלכת ירושלים בידי אנשיו של צלאח א-דין. המחקר המרחבי בקרני חיטין אפשר לנו לזהות בפעם הראשונה את "חתימתו" הארכיאולוגית של הקרב (ושל קרבות אחרים שהתרחשו במרחב לחימה זה), אך חשוב יותר – למקם (כרונולוגית ובנקודות מסוימות בשטח) אירועים שונים שמוזכרים במקורות ושהתרחשו בשדות קרני חיטין באותו יום הרה גורל בתולדות ממלכת ירושלים.

אמנם המחקר עסק בראש ובראשונה בקרב שהיה במאה ה-12 לספירה, אולם המחקר בארכיאולוגיה של מרחב כלל זיהוי ותיעוד של מאות מרכיבי נוף/סממנים ואתרים ארכיאולוגיים שלא היו מוכרים. מרחב חיטין עשיר בממצאים ארכיאולוגיים המלמדים על פעילות אנושית לאורך כל התקופות, למן התקופה הפליאוליתית התיכונה ועד ימינו, והוא מייצג היטב את הרבגוניות ואת העושר התרבותי של ארצנו. מערכת הדרכים והיחס בינה ובין מערכת היישובים ועורפם החקלאי מעניינת במיוחד, ובשטח הנחקר תועדו מעל שמונה-עשרה דרכים ברמות שונות (מדרכים בין-לאומיות ועד לדרכים מקומיות).

המחקר הראשוני הוביל לזיהויים של מאות מרכיבי נוף חדשים, כאמור, אך לא פחות חשוב, המחקר העלה שאלות רבות הקשורות ליחסי הגומלין בין אדם ומרחב באזור. מטרתו של המחקר הנוכחי הוא לבחון לעומק בחפירה ארכיאולוגית יסודית את המסקרנים שבאתרים שזיהינו, אלו שמעליהם מרחפים סימני השאלה הגדולים ביותר. אתר כזה בדיוק הוא חורבת קנקוזה (el Kankuza). האתר נמצא במקום בולט על גבי קו רכס חיטין ובמרחק של כק"מ ממזרח להר חיטין. שמו מופיע במפה של סקר הקרן הבריטית (גיליון X) וברשימת השמות שפרסם אדוארד הנרי פאלמר, ופירושו בערבית "אוצר קטן או "אוצרי". את האתר גילינו במהלך זיהוי נקודה שממנה צילמו לידיה בונפיס או אדריאן בנה (משנת 1890 בקירוב) את הר קרני חיטין.

קרני חיטין1.jpg

לצילומים אלו, כמו לצילומים היסטוריים אחרים, יש חשיבות רבה לצורך מעקב אחרי שינויים שנעשו במהלך השנים במרחב. לאחר שזיהינו שהצילום צולם ממסלעה טבעית הנמצאת על ארובה מגמתית בראש המצוק הצופה על בקעת ארבל, הבחנו כי מבנה מידות מלבני נסמך אל המסלעה מדרום. במבנה חדר מרכזי רבוע בגודל 4.7×4.7 מ' ורוחב קירותיו קרוב ל-2 מ'. בצמוד למבנה מצד צפון ישנו מסדרון גבוה יותר שבו עמד מונולית אחד מבזלת (אבן מצבה) שבסיסו מסותת (כיום המונולית נפול לכיוון צפון-מערב), ומאחוריו ארבע מדרגות בנויות היוצאות מהמסדרון ומובילות אל ראש המסלעה. משם נשקף נוף מרהיב של בקעת ארבל, הכנרת, רמת הגולן, הגליל העליון והר חרמון. המבנה בנוי מסלעי בזלת גדולים, שאחדים מהם שוקלים יותר מ-6 טונות, אך חזיתו הפונה לדרום נבנתה מלוחות מלבניים של אבן גיר. בשל אופיים של אלמנטים שונים וממצאים אחרים, נראה שהמבנה שימש במקורו למטרות פולחן. עיקר הפעילות במקום התרחשה בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל.

בעונת החפירות האחרונה התגלו אלמנטים המבהירים את המסגרת המרחבית והיישובית של האתר. בראשם: קיר/ גדר אבן התוחמת את המבנה המרכזי ומבודדת אותו מסביבתו (כמעין טמנוס); דרך חצובה ובנויה המקשרת את האתר לבקעת ארבל שלמרגלותיו מצפון, ודרך נוספת המחברת אל בריכה עונתית קטנה הנמצאת בין האתר להר קרני חיטין. כמו כן בסמוך למבנה גילינו מכלול סממנים השייכים ליישוב קטן יחסית (כ-10 דונם) אך מוקף חומה (שהשתמרה לגובה מרבי של חמישה נדבכי אבן).

החפירות בחורבת קנקוזה מעלות שאלות רבות, ובהן: מה היה הקשר בין המבנה הפולחני ובין היישוב הסמוך אליו; מה היה טיב הקשר בינו לבין המצודה מתקופת הברונזה המאוחרת והיישוב מתקופת הברזל 2 א-ב שנחפרו בידי צבי גל (ושוב בידינו) על הר קרני חיטין? והאם אפשר למצוא במקורות מקראיים ו/ או חוץ מקראיים סימוכין לזיהוי האתר?

על הגילוי החשוב ברכס חיטין ועל גילויים אחרים שלא הוזכרו כאן מעיבה החלטה של הוועדה הארצית לתכנון ובנייה (מינואר 2015) להקים בשטח שלמרגלות גן לאומי הר קרני חיטין (לרבות בחלק משטחי חורבת קנקוזה) יישוב חדש ובו 2500 יחידות דיור, החלטה שאם תצא לפועל תפגע קשה בממצאים הנדירים והחשובים שבמרחב חיטין.

קרני חיטין3.jpg