חפירת הצלה לאורך קיר הגומחות המערבי במתחם הפולחני לפאן בשמורת הבניאס

שם כתב: פרופ' עדי ארליך וד"ר רון לביא - המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, צילומים: משלחת החפירות 01.01.2020

במהלך חודש נובמבר נערכה חפירת קצרה של שמונה ימים בשמורת הטבע בניאס, במתחם הפולחני לאל פאן שבמדרגת הסלע מעל נביעת נחל חרמון (רישיון רע"ת 479/2019B, היתר רט"ג 19- 066A).
החפירה התבצעה ביוזמת רשות הטבע והגנים ובמימונה, ומטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.

חפירות בבניאס מבט מערבה אל קיר הגומחות (המערה מימין לתמונה)

אנו מודים לד"ר יוסי בורדוביץ וד"ר צביקה צוק, לעופר שנער מנהל השמורה ולעובדיה, לד"ר דרור בן יוסף, ליהונתן אורלין ולצוותי השימור של רט"ג במחוז צפון, ולחיים ממליה ואורן זינגבוים ממרחב צפון של רשות העתיקות.

החפירה הוגדרה כחפירת הצלה שמטרתה לנקות ולחשוף את אזור קיר הגומחות המערבי של המתחם, אשר נחפר בעבר על ידי ד"ר צבי מעוז, כדי לאפשר את שימורו. קיר זה נמצא בחזית מערת פאן ולאורך המצוק המערבי, והוא כולל ארבע גומחות מעוגלות ומרובעות לסירוגין, הבנויות אל המצוק באבני גיר השקועות בצמנט אפור, ומצפון להן גומחה מרובעת גדולה יותר, שלדעת מעוז תחמה את האדיטון (קודש הקודשים) של המקדש.

מצפון לגומחות נמצאת המערה הטבעית במצוק הסלע. מעוז הציע שזהו האוגוסטאום שבנה הורדוס באתר, כמסופר אצל  יוסף בן מתתיהו. במהלך כעשרים וחמש שנים שחלפו מאז תום חפירות מעוז, קיר הגומחות נפגע, חלקים ממנו הידרדרו, והוא כיום נוטה בזווית מסוכנת.

הפתח המערבי המקורי של המקדש. ברקע, המערה שבגב המקדש

בראשית החפירה פונו אבני מפולת ופריטים אדריכליים על ידי טרקטור. לאחר מכן נפתחו מספר אזורי חפירה לאורך הקיר, ובנקודה אחת אף מעט רחוק ממנו. כמעט בכל אזורי החפירה הממצא הוא מעורב, ובעיקר הלניסטי, רומי, ביזנטי וממלוכי, ורק בנקודות בודדות התגלתה קרמיקה רומית נקייה. נחשפו מפלסי החפירה של מעוז ושקי חול שהונחו בתום חפירתו. החפירה המצומצמת שערכנו לא סייעה בתיארוך המבנה אך הבהירה אלמנטים שונים באדריכלות שלו לתקופותיו השונות.

בחזית המקדש המרוחקת מהמערה נחשף הפתח המערבי מבין פתחי המקדש, שחלקו כבר נחפר על ידי מעוז . הפתח בנוי אבני גזית ולו מעין בית שער קטן. רצפתו המקורית חסרה. לפני השער ומחוץ למקדש התגלה מפלס אבנים ששימש כתשתית לרצפה בקדמת המקדש, ככל הנראה בשימוש משני. לאורך המצוק המערבי בחלקו התחתון נחשף בחלקים הקיר שבבסיס הגומחות. בנקודות מסוימות הוא חסר או פגוע, למשל באזור גומחה 2, שמתחתיה יש אבנים גדולות שאינן חלק מהקיר המקורי, כמו גם קיר מאוחר הניגש לקיר הגומחות.

הפסיפס למרגלות גומחה 2

למרגלות גומחה זו התגלה פסיפס פשוט וצבעוני בעל רקע לבן עם דגמים גאומטריים. מעניין לציין כי פסיפס זה הוא בגובה סף הכניסה מדרום, וסביר ששימש באחד משלבי  המקדש בעת העתיקה.

גומחה 4 המרובעת לא השתמרה, ולמרגלותיה נחשפו מזבח ושבר של קונכיה, כנראה פריט שעיטר את חלקה העליון.

מזבח ושבר קונכיה למרגלות גומחה 4

בעוד שארבע הגומחות המעוגלות והמרובעות לסירוגין הן בגודל דומה, הרי שהגומחה החמישית והצפונית ביותר, נמצאת במרחק מה מהן והיא גדולה יותר (איור 6). מולה, ממזרח, חשף מעוז את הגומחה המקבילה לה, והציע שבין שתיהן נמתח האדיטון של המקדש, שבגבו המערה, ומתחתיו היה החלל המקודש ששימש כמעבר אל מקום הנביעה. אזור זה נהרס בשנים האחרונות על ידי גושי סלע שהתמוטטו מהמצוק והרסו את קיר הגומחות וקיר מאוחר שניגש אליו. באזור זה ניכרים החללים בסלע עליהם דיווח מעוז. ממזרח לגומחה התגלה פסיפס לבן עם דגמים עגולים צבעוניים (איור 7).

מבחינת חלקי המבנה, החפירות העלו שברי רעפים, לוחות שיש לריצוף ולחיפוי קירות, וקטעי פסיפס, ובמקומות שונים גם סימני צמנט אפרפר. אלו שימשו את המבנה בשלביו השונים. בשלב זה לא ניתן לקבוע את תאריך הקמתו, משך חייו ומועד הריסתו, ואנו מקווים לחזור ולחפור את שאר חלקי המקדש על מנת לפענח את קורותיו.

גומחה 5. משמאל גוש סלע שהתמוטט והרס את הגומחה