טבע עם גבולות

בסתיו 2013, הושלמה בניית גדר גבול חדשה בגבול עם סוריה. ההחלטה להקים גדר מערכת חדשה בגבול עם סוריה התקבלה כבר בתחילת מלחמת האזרחים במדינה ובנייתה – 90 קילומטר מהחרמון שבצפון הגולן ועד חמת גדר – הושלמה בשנה אחת בלבד, עוד לפני שהגזרה "התחממה". בנייתה של גדר המערכת עם מצרים ארכה זמן רב יותר, אך נבנו בה מעברים מיוחדים לתנועת חיות בר מצד לצד, בהסכמת משרד הביטחון ובשיתוף והנחיה של רשות הטבע והגנים. לעומתה, בגדר בגבול סוריה טרם נפתחו מעברים ייעודיים מעין אלו.

גידור קוטע אוכלוסיות

"גידור של שטח גדול מאוד, לאורך קווי גבול מדיניים, גורם לקיטוע של השטח הפתוח ולהפרדת אוכלוסיות של חיות בר", טוען דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, שערך ב-2014 מסמך מדיניות והמלצות לפעולה לגבי השפעת גידור על שטחים פתוחים. "מחקרים שונים מהעולם מראים שנוכחותה של גדר משפיעה באופן ישיר על יכולת התנועה של יונקים גדולים ובינוניים ובאופן עקיף על שרידותם של מינים קטנים יותר, כמו עופות, זוחלים ומכרסמים, הנחשפים לטריפה עקב תנועה של טורפים לאורך קווי הגדר. הגדר גם משפיעה על השגרה היומית של בעל החיים, כתוצאה מהגבלת יכולתו להגיע למקורות מזון, מסתור ומנוחה שאליהם הגיע לפני הקמת הגדר, ולפיכך משפיעה גם על סיכויי ההישרדות שלו. נוכחותה של הגדר משפיעה גם ברמת האוכלוסייה, עקב שיבוש זרימת גנים כתוצאה מאי-יכולת של פרטים משני עברי הגדר להתרבות. הימצאותה של גדר עלולה להשפיע על פרטים שונים באוכלוסייה באופן שונה ובכך ליצור סלקציה באוכלוסייה העלולה עם הזמן להביאה להכחדה".

כיום חלק ניכר מקווי הגבול המדיניים של מדינת ישראל מוקף במגוון צורות גידור, אשר חוסמות מעבר של חיות בר בגדלים שונים. לא רק גדולי הגוף נחסמים; גם צבים ויונקים בינוניים נלכדים במרווחים בין מוטות הפלדה. מצלמות המוצבות לאורך גדרות הגבול השונות, מצד ישראל, מתעדות כמעט מדי יום את ניסיונותיהם של יונקים בגודל גדול ובינוני לחצות את המחסום. באזור קו התפר נצפו אף פרטים של צבי ארץ ישראלי שנפגשו משני צדדיו של המחסום בלי היכולת להתאחד. במקומות שבהם הוקמה חומה רציפה המעבר אינו אפשרי אף לחיות בר קטנות יותר, כמו זוחלים ופרוקי רגליים המהלכים על הקרקע.

קיטוע שטחים פתוחים בגולן

ברמת הגולן שטחים פתוחים רחבי ידיים, שבהם מתקיימים מינים רבים של חיות בר הולכות קרקע. הגדר החדשה והרציפה בין ישראל לסוריה מונעת מהם מעבר מצד לצד. כך היא קוטעת אוכלוסיות של חיות בר בגודל בינוני מקרב היונקים והזוחלים, כגון שועלים, צבאים, זאבים, גיריות, תנים וצבי יבשה, ומצמצמת את תחומי מחייתן. עוד בטרם הושלמה בניית הגדר, נצפו בשני צדיה חפירות של חיות בר במקומות שבהם היא הוצבה, ונצפו כמה חיות שחצו אותה דרך מעברי ניקוז קטנים.

אלון רייכמן, אקולוג חיות בר ברשות הטבע והגנים, עונד משדרים על צווארם של זאבים כדי ללמוד על התנועה שלהם בתחומי הגולן. "סיורים של כוחות הביטחון לאורך גדר המערכת החדשה מניבים לעתים תצפיות קורעות לב על חיות בר שניסו לחצותה ונתקעו בתוכה. על כן, היה מפתיע לגלות שזאב זכר שיגר אותות ממזרח לגדר, בסוריה", סיפר רייכמן. "עקבנו בפליאה אחר האותות ששידר הזאב מתחומי סוריה, אשר הצליח ככל הנראה לחצות את הגדר דרך אחד השערים ועבר בה כ-80 קילומטרים. למרבה הפלא כעבור שלושה ימים הוא שב לשדר מתחומי ישראל, ונראה שחצה שוב את הגדר בחזרה אלינו, אך הפעם ממקום דרומי יותר".

כפי שנעשה בגדר המערכת החדשה בגבול מצרים, גם לגדר המערכת בגבול סוריה פיתחה רשות הטבע והגנים תוכנית למעברים של חיות בר. תוכנית זו טרם יושמה בשטח. המעברים המתוכננים הם בעלי מבנה מיוחד הדומה לאות למ"ד, המאפשר מעבר לחיות בגודל בינוני אך לא לבני אדם. הרשות גם ביקשה ליצור בגדר חורים למעבר של חיות בר קטנות, כגון קיפודים וצבים, והכינה מפה ובה ציוני המקומות שבהם יש להציב מעברים בגדר. הקו המנחה לקביעתם היה התחשבות בטופוגרפיה, מפני שהיא המתעלת את תנועת חיות הבר בשטח.

ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון של רשות הטבע והגנים, עוקב אחר תוכניות פיתוח שונות הנרקמות בגולן על ידי יזמים שונים. "היקף השטחים הפתוחים הטבעיים בגולן שאינם מופרעים על ידי האדם הולך ומצטמצם, וככל הנראה הוא ימשיך להצטמצם גם בשנים הקרובות, עם מימוש תוכניות פיתוח המאיימות עליהם", מתריע דולב. "לכן, עם הקטנת השטחים הטבעיים לחיות הבר, חיוני לאפשר להן את המעברים לצידה המזרחי של גדר הגבול, שימנעו קיטוע אוכלוסיות ויאפשרו מרחב מחיה גדול יותר". בעתיד, כך הוא מקווה, יוצבו בגדר על גבול סוריה המעברים המתוכננים לחיות הבר.

גדר בנוסח העולם העתיק

בעלי חיים נוטים לנוע בשטח לאורך קווי מתאר ומכשולים. תכונה זו הייתה ידועה לתושבים הקדומים מהאלף השלישי לפני הספירה של הנגב, הערבה וכן ירדן וסיני, אשר ניצלו אותה לציד צבאים, פראים וראמים. במחקר שנערך מטעם אוניברסיטת חיפה על ידי ד"ר גיא בר-עוז, ד"ר דני נדל וד"ר דן מלקינסון ובשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטאות אחרות, נמצא שבמקומות שונים בשטח על מסלולי התנועה של בעלי החיים בנו הקדמונים מבנים דמויי גדר המכונים כיום "עפיפוני מדבר". העפיפונים היו בנויים משני קירות אבן שאורכם הגיע למאות מטרים והם השתלבו בנוף. צדם האחד של זרועות האבן יצר מפתח רחב, ואילו בשני נפגשו הזרועות בראש העפיפון. במקום המפגש נחפרה שוחה.

מבנה זה אפשר להבריח את חיות הבר אל הזרועות ואלו בחרו לנוע לאורכן עד שהגיעו לראש העפיפון, שם התרכזו בשוחה שלצדה המתינו להם הציידים. אל שניים מעפיפוני המדבר הנמצאים בערבה יש גישה קלה למעוניינים לחזות בהם. האחד ממוקם בצמוד לכביש הגישה לקיבוץ סמר והשני ממערב לקיבוץ.