טקס חנוכת גן לאומי יודפת העתיקה

14.03.2016

ביום חמישי 10.3.2016 הגיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחנוך את גן לאומי יודפת העתיקה.

טקס חנוכת העיר העתיקה יודפת - עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכל רשות הטבע והגנים מר שאול גולדשטיין - צילם אורי ארליך

בתל יודפת שכנה העיר הקדומה יוטבת (ששמה שובש במהלך השנים ל"יודפת") ובתקופת הבית השני התקיים בה יישוב יהודי.

עם פרוץ המרד הגדול ברומאים (שנת 66 לספירה) בוצרה העיר, יחד עם אתרים נוספים בגליל, ע"י מפקד הגליל – יוסף בן-מתתיהו.

לאחר מצור ממושך וקרבות קשים, נכבשה יודפת בשנת 67 לספירה ואחרוני המגנים הסתתרו בבורות המים של העיר.

בזכות כתביו של בן-מתתיהו, ששינה את שמו ליוספוס פלאביוס, ידוע לנו סיפורה ההיסטורי של יודפת הקדומה.

בזיכרונותיו של בן-מתתיהו מתוארת העיר כ"משגב חזק לבני הגליל", והמועצה האזורית משגב קרויה על שם ביטוי זה.

יודפת יושבה מחדש לאחר המרד, והיישוב בה התקיים עוד כמה מאות שנים בטרם ניטשה העיר לחלוטין. במקום ישבה משמרת הכהונה מימין, וההר הסמוך נקרא כיום הר מימין.

רבים וטובים עסקו בפרויקט השימור, הפיתוח וההמחשה של יודפת העתיקה עד לכדי גן לאומי: המועצה האזורית משגב, האגף לתכנית מורשת, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, ומכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללת כנרת.

כאמור, טקס החנוכה נערך במעמד ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, במעמד שר העליה והקליטה והשר לירושלים מר זאב אלקין, ראש המועצה האזורית משגב, מר רון שני וכן במעמדו של מנכ"ל רשות הטבע והגנים, מר שאול גולדשטיין.

דברי שאול גודלשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים
בטקס חנוכת גן לאומי יודפת העתיקה

כתוב במקרא בספר דברי הימים ב:
וּבָעִתִּים הָהֵם, אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא:  כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת, עַל כָּל-יֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת.   וְכֻתְּתוּ גוֹי-בְּגוֹי, וְעִיר בְּעִיר:  כִּי-אֱלֹהִים הֲמָמָם, בְּכָל-צָרָה.  וְאַתֶּם חִזְקוּ, וְאַל-יִרְפּוּ יְדֵיכֶם:  כִּי יֵשׁ שָׂכָר, לִפְעֻלַּתְכֶם (טו, ה-ז).

דומה כי ימי עם ישראל מתקופת המקרא, דרך תקופת ימי הבית השני, דרך הגלות הנוראה ועד ימינו אנו, שזורים במאבק יהודי על אדמת הארץ ועל עצם זכות הקיום בה. גם היום אנו נעים בין מלחמה ומבצע ובין גל טרור לאינתיפאדה.

בשנת 67 לספירה התחולל ממש כאן, ביודפת העתיקה, אחד הקרבות הקשים והמרים שידעו תושבי ארץ יהודה כנגד הצבא החזק בעולם דאז, צבא רומא. היה זה במסגרת 'המרד הגדול', המכונה גם 'מרד החורבן' בעקבותיו חרב המקדש וחרב רוב היישוב היהודי בארץ.

דוגמה לגבורת היהודים כתובה ממקור ראשון, מפיו של יוסף בן-מתתיהו, 'אלוף פיקוד הצפון' שלחם כאן כמפקד המצודה, וכך כותב יוסף:
"ובאותו מעמד עשה איש אחד מן היהודים ושמו אלעזר בן שמאי, יליד כפר סבא שבגליל, דבר גבורה לשם לזכר עולם, כי הרים אבן גדולה מאד והשליך אותה בכח גדול מראש החומה על מכונת הרעש, עד אשר התיז את ראש האיל, ואחרי זאת קפץ לתוך מחנה השונאים ולקח משם את ראש האיל ובמנוחה גדולה נשא אותו על החומה, וכל האויבים שמו אותו למטרה לחציהם והוא נתן את בשרו למכים, כי לא היה מכוסה מגן, וחמישה חצים נחתו בו. אך אלעזר לא שם לב לדבר הזה, עד אשר עלה לראש החומה… ואז קרס מעוצמת מכאובי פצעיו ונפל למטה עם ראש האיל" (מלחמות ג, ז, כא).
אותו יוסף בן מתיתיהו הנהיג (כך הוא מספר בכתביו) את הגנת הישוב יודפת תוך יציאה למבצעי גרילה מול החייל העצום של הרומאים הצרים עליו. היהודים נלחמו ללא הפסקה, ללא יאוש, גם כאשר לא היתה תקווה. מלחמתם הסתיימה בחורבן יודפת ובהרג של עשרות אלפים בעיר ועוד רבים מסביבה.

על פי ההיסטוריון האנגלי החשוב דזמונד סיוורד שחקר את תולדות פלביוס וכתב את "הבוגד בירושלים", יודפת נבנתה דווקא כאן בגלל היותה, ואני מצטט,  "חבויה בהרים וכמעט בלתי נראית עד שמגיעים אליה. היא שכנה על פי תהום, מוגנת משלושת עברים על ידי גאיות  כה עמוקים עד כי לא היה אפשר לראות את תחתיתם ואפשר היה לתקוף אותה רק מצפון"

אם נתבונן בעתיקותיה של ארץ ישראל נראה שקדמונינו  בנו את עריהם, מבצריהם וארמונותיהם לפי נכסי הטבע – בין אם זה לפי המעיינות, בין אם זה לפי צמתי הדרכים הראשיות ובין אם זה לפי האפשרות לבצר ולהגן. הם ידעו להשתמש בנכסי הטבע, תוך הרבה ענווה,  לצרכיהם.

האם למדנו מהם? האם גם אנחנו יודעים להשתמש בנכסי הטבע למעננו ולמען הדורות הבאים… בענווה?

ראש הממשלה. הגית, יזמת וקידמת את תכנית המורשת תמ"ר. הובלת תכנית בת מאות מיליוני שקלים למען שימור ערכי הארץ הזאת: ערכי המורשת, הנוף והטבע למען הדורות הבאים. הבנת כי אנחנו, בני הדור השני והשלישי לתקומת עם ישראל בארצו צריכים לפצות על אלפיים שנות עזובה ומאה שנות התיישבות ששרה בגאון "נלבישך שמלת בטון ומלט ונפרוש לך מרבדי גנים…אנו אוהבים אותך מולדת אנו אוהבים אותך מאד"  – מרוב אהבה חיבקנו את הארץ הזאת אך הרסנו בה לא מעט.

רשות הטבע והגנים הוקמה בחוק מיוחד על מנת לשמור על הערכים הללו ולקרבם לבריות.
ביד אחת אנו מקרבים את הציבור לערכי הטבע והמורשת וביד השנייה אנו מגנים על ערכים אלו מפני האדם, ולמען האדם.
שמירת הטבע בישראל איננה פריבילגיה של 'משוגעים לדבר'. זוהי חובה קיומית ממעלה ראשונה בארץ מפותחת המתפתחת בצעדי ענק.
אנשי רשות הטבע והגנים הם חיילים בצבא הגנה לטבע ולמורשת, ובשרות זה הם משמרים את אופייה הייחודי של ארץ הקודש, ארץ התנ"ך שעיני כל העולם נשואות אליה.
אנחנו אחראים על הפרח שבשבילו כדאי לחיות…לפי הפתגם הסיני
אך שמירת הטבע והמורשת היא משימה לאומית ואיננה רק נחלת רשות הטבע והגנים. המפתח להצלחת המשימה תלוי בסופו של דבר באדם. מפני שאם האדם הוא הבעיה, האדם הוא גם הפתרון.

האו"ם קבע מטרות לפיתוח בר-קיימא (Sustainable Development Goals) עד ל-2030 SDG

רשות הטבע והגנים מקדמת רבות מתוך המטרות המוצעות, אך לצערי דווקא בשנתיים האחרונות, כמעט וחדלו הכרזות על שמורות טבע וגנים לאומים חדשים.
ראש הממשלה – אני חושב שבהנהגתך ישראל יכולה להוביל את התכנית הזו והדבר יסייע רבות במיצוב ישראל כמדינה המשלבת בין ערכים לבין עשייה, בין עשייה חברתית משמעותית לבין עשייה סביבתית, בין פיתוח הארץ לבין תרומה למדינות אחרות. כפי שאתה יודע לרשות הטבע והגנים יכולת ערכית וביצועית אדירה ונשמח לרתום אותה לקידום התכנית.

תודות

רבים וטובים עסקו בפרויקט השימור, הפיתוח וההמחשה של יודפת העתיקה. אני מעדיף לא להזכיר שמות בכדי לא לשכוח אף אחד שתרם למאמץ המשותף. אציין בהערכה את שיתוף הפעולה המצוין שהיה כאן בין :

  • המועצה האזורית משגב
  • האגף לתכנית מורשת, רשות העתיקות
  • רשות הטבע והגנים
  • מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללת כנרת.

כפי שציינתי, ראש הממשלה יזם את פרויקט המורשת והניע אותו מתוך ראיה אסטרטגית ארוכת טווח הרואה עתיד של עם המקושר לעברו. אני קורא לרוה"מ לקדם תוכנית מורשת ב' הכוללת המשך שימור השטחים הפתוחים המהווים את נופה של הארץ תוך ביצוע עבודות שימור של עתיקותיה. כל תוכנית כזו מחזקת את הזיקה שלנו לארצנו ומאפשרת לנו בימים קשים להיזכר בהיסטוריה המפוארת שלנו כאן, ולראות איך אנו חלק ממהלך היסטורי רחב.
– העיר יודפת נמנית במשנה ברשימת הערים שהיו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון. אלו הערים בהם אנו חוגגים פורים כמו בירושלים- ביום טו' באדר.  היום ראש חודש אדר ב'עליו נאמר "משנכנס אדר –  מרבים בשמחה". ובמגילת אסתר כתוב "…ונהפוך הוא – אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"