ים נקי - משמעות הפסולת בחופים

הפסולת בחופים – כמה, למה ומה עושים?

הצטברות פסולת בים ובחופים מהווה בעיה גלובלית, ופוגעת בחופי העולם כולו.

על פי הערכות שונות, מידי שנה מגיעים לימים ולאוקיינוסים כ- 8 מיליון טונות של פסולת. נתון זה שווה ערך לריקון של משאית זבל שלמה לים בכל דקה!

מרבית הפסולת (בין 60-90%) המצויה בימים ובחופים היא פלסטיק, שכמעט ואינו מתכלה.

באוקיינוסים כולם, צפים כיום למעלה מ- 5 טריליון חלקי פלסטיק שונים, ועוד כ- 15 טריליון חלקיקי מיקרו- פלסטיק (חלקיקי פלסטיק שגודלם פחות מ- 5 מ"מ). כמות הפסולת הצפה בים התיכון לבדו מוערכת בלמעלה מ- 62 פריטים.

פסולת ימית הוכרה כבעיה עולמית חמורה בעלת השפעה כלכלית ובריאותית משמעותית על בריאות הציבור ובריאות הסביבה הימית. איפיון הפסולת הימית באזורים שונים בעולם הראתה שמרבית הפסולת מורכבת מסוגי פלסטיק שונים. חלק גדול מפסולת הפלסטיק הינה חלקיקי פלסטיק הקטנים מ- 5 מ"מ ומכונים 'מיקרופלסטיק'. מיקרופלסטיק עשוי להדמות לפלנקטון ולכן עשוי להיות אטרקטיבי כמזון למגוון רחב של יצורים ימיים. בנוסף, כתוצאה מהתכונות הפיזיקליות והכימיות של המיקרופלסטיק החלקיקים סופחים מגוון מזהמים ומעלים חשש שמזהמים אלו יצטברו בגוף היצורים ובמארג המזון הימי.

מחקרים שונים מצאו כי רוב (60% ויותר) הפסולת המצויה בחופים מקורה במקורות יבשתיים, בין השאר/ בעיקר ציבור לא אחראי המבלה בחופים, ומשאיר אחריו לכלוך: עטיפות מזון וכלים חד פעמיים, שקיות ניילון, בקבוקי שתייה, קשיות שתייה, וגם בדלי סיגריות, שאריות מזון ועוד…

פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים או מפלט ים, שכולל במקרים רבים פסולות שנשטפו מחופים אחרים ונסחפו בזרמי הים, לעתים למרחקים ארוכים.

בארץ, הפסולת החופית מורכבת ברובה מפלסטיק ובה אחוז גבוה במיוחד של שקיות ניילון, כלים חד פעמיים ואריזות מזון. מקור הפסולת החופית הינו בעיקר פסולת המושארת על החוף על ידי נופשים, נחלים ומערכות ניקוז. בחלק מהחופים ובעיקר בחופי הדרום ניכר אחוז גבוה יחסית של פסולת שמקורה מהים וממדינות אחרות.

בנוסף בארץ, כמות הפסולת הצפה בים גבוהה יחסית לממוצע העולמי. צפיפות חלקיקי המיקרופלסטיק נמצאה גבוהה באופן מדאיג- פי 10-20 מהצפיפות שנמצאה במערב הים התיכון ובערכים הדומים לצפיפות החלקיקים בצפון האוקיאנוס השקט. בנוסף, בחלקיקי הפלסטיק נמצאה כמות גדולה של מזהמים אורגניים, בייחוד בחלקיקים מאזור החלק הצפוני של מישור החוף.

מעבר להיותה מפגע האסתטי, לפסולת בים ובחופים השפעות שליליות על הכלכלה, הבריאות והסביבה.

הפסולת בחופים עלולה להביא לפגיעה בתיירות ובכלכלה המקומית. בנוסף, הרשויות והממשלה משקיעות סכומים גבוהים של כסף בניקיון החופים.

בים, הפסולת גורמת לנזקים למתקני תשתית כגון מתקני התפלה ותחנות כוח, השואבים מי ים. הפסולת שבמים עלולה לסתום את צנרת היניקה ולגרום לנזקים כלכליים ותפעוליים. גם למתקני חקלאות ימית, כלי שיט וציוד דיג עלולים להיגרם נזקים כתוצאה מהפסולת הימית.

בנוסף, בעלי חיים ועופות ימיים עלולים להסתבך בפרטי פסולת שונים, או להיפגע כתוצאה מאכילה שלהם. בעלי חיים צמודי קרקעית עלולים "להתכסות" בפסולת ולהיפגע מכך.

חלקיקי המיקרו-פלסטיק נבלעים על ידי בעלי החיים הימיים, ולאורך זמן מצטברים בגופם ופוגעים בהם. כשבעלי החיים הקטנים נטרפים, אותם חלקיקים מועברים הלאה במעלה מארג המזון, וכאשר אנו ניזונים מדגה שניזונה בעצמה מחומרים אלו גם בריאותינו עלולה להיפגע.

בנוסף לכל אלה, הפסולת הימית מהווה גורם שעלול להביא לשינוי משמעותי של בתי גידול ימיים, כיוון שבאמצעותה מינים שונים יכולים להיסחף למרחקים ארוכים, ולפלוש לבתי גידול חדשים. מינים פולשים מהווים גורם עיקרי לפגיעה במגוון הביולוגי הטבעי ובשירותים שאנו מקבלים מהמערכת האקולוגית.

פסולת פלסטית בים (כגון חוטים, חבלים, שקים ושקיות) הינו הגורם השני בגודלו לפגיעה בצבי הים שלחופי ישראל.

כמעט 20% מהצבים הנקלטים במרכז ההצלה מגיעים בעקבות פציעות שמקורן בפסולת הפלסטית בים. עיקר הפגיעות הינן בעקבות הסתבכות בפסולת עצמה. צבים שנמצאו מסובכים בפסולת פלסטית סובלים מפגיעות בגפיים ובצוואר כאשר החוטים נכרכים סביבם וחוסמים את זרימת הדם. כשזרימת הדם לגפה מופרעת מתחיל תהליך של מוות הרקמה, אשר ללא טיפול יתקדם לנמק מלא עד לנשירת הגפה הנרקבת. כאשר השריר מתחיל להתפרק ולהנמק, מצטברים רעלים בגפה הפגועה, תוצרי פירוק של השריר. כמו כן, הרקמה הנרקבת מהווה קרקע פורייה לגידול חיידקים.

מצאת צב הכרוך בזבל? דווח למוקד רשות הטבע והגנים 3639*

חשוב לא להסיר את החסימה ולדאוג להעברת הצב למרכז ההצלה עם החוטים, גם אם נראה שהפציעה איננה רצינית. הסרת החוטים החוסמים את זרימת הדם לאחר חסימה ממושכת עשויה להיות קטלנית עבור הצב, כאשר הרעלים והחיידקים שהצטברו ברקמה מוסעים עם זרם הדם המתחדש אל הגוף. לכן במרכז ההצלה אנו מעריכים את מצבו של הצב, והגפה הפגועה ומחליטים האם וכיצד להסיר את החסימה. אם נראה שכבר החל תהליך ריקבון נעדיף לטפל באנטיביוטיקה לפני הסרת החסימה. במקרים חמורים של נמק מתקדם לא נסיר כלל את החסימה אלא נסיר את הגפה לחלוטין (בניתוח).

לעיתים הצבים גם עלולים לבלוע את הפלסטיק בשוגג, דבר היכול לגרום לחסימות מעיים.

במידה ולצב יש חסימת מעיים, והחסימה לא משתחררת מעצמה, יש צורך בביצוע ניתוח להסרת הפסולת. מדובר בניתוח מורכב אשר לעיתים הצב אינו מצליח להתאושש ממנו.

בנוסף, במהלך עונת הרבייה של צבי הים בישראל, בה נקבות עולות לחופים בכדי להטיל, וצבונים בוקעים בחוף וחוזרים לים, ישנה סכנה כי יסתבכו בפסולת הרבה המפוזרת. כמויות גדולות של זבל על החוף עלולים למנוע מצבה להטיל את ביציה שם, ואם לא תמצא חוף מתאים להטלה בניסיונות הבאים, היא עלולה לשחרר את הביצים בים (דבר אשר לא יאפשר לביצים להתפתח) או לחילופין, הן ישארו בבטנה ועלולות לגרום לדלקת רצינית ואף למוות. גם לצבונים פסולת מפוזרת מהווה איום, זאת מאחר ובמהלך הריצה שלהם לים לאחר ההגחה בחוף, יש סכנה כי יסתבכו בפסולת כך שלא יצליחו להגיע לים ולבסוף יתייבשו או יטרפו.

מספר מקרים לדוגמא:

מילקה

מין: ירוק צעיר.

תאריך הגעה: אפריל 2017.

נמצא בוסתן הגליל

סיבת הגעה: הסתבכות בפסולת.

טיפול במרכז:

מילקה נמצא על החוף כאשר מסובך בערימת חבלים וחוטים אשר היו כרוכים סביב צווארו וגפיו הקדמיות. הוא נמצא ע"י הולכי חוף (ונקרא מילקה על שם הכלב שלהם) אשר התירו את החוטים שהיו כרוכים והביאו אותו למרכז ההצלה. עיקר הפגיעה של מילקה הייתה בצוואר אשר כבר הראה סימנים של בצקת ונמק. מאחר ומילקה הינו צב צעיר וחזק (הוא אכל מנה מלאה של דגים כבר מהיום הראשון שלו איתנו!), הוא החלים ויחזור לים במהרה.

רוטנברג

מין: חומה בוגרת.

תאריך הגעה: נובמבר 2016.

נמצא במתקן התפלה.

סיבת הגעה: הגיעה למתקן התפלה, עם חוט ניילון מלופף סביב גפיה.

טיפול במרכז: לרוטנברג היה המזל להילכד בתוך בור שאיבת המים של מתקן התפלה, משום שכבר כמה שבועות היא מסתובבת עם חוט דייג מלופף סביב הגפיים שלה, מה שגרם לקטיעה של הגפה הקדמית. היא קיבלה טיפול אנטיביוטי אינטנסיבי ולאחר שיקום מלא שוחררה חזרה לים בחודש שעבר.

צב ים גלדי 2016

בתאריך 21.2.16 נפלטה לחוף הים בנתניה גופתה של נקבת צב ים גלדי. צוות האוסף הלאומי באוניברסיטת תל אביב ערך נתיחה שלאחר המוות, במטרה להבין מה גרם למותה של החיה הנדירה הזו, ולהכין את הפרט לתצוגה במוזאון האוסף הלאומי. בתמונה שלפניכם, ממצאי הנתיחה: שתי יריעות ניילון באורך כ- 60 ס"מ הכניעו צב ים במשקל 230 ק"ג. השקיות גרמו לחסימה במערכת העיכול, שבתורה גרמה לנמק במעי ולקריסת מערכות כללית.
צב הים הגלדי הוא הגדול שבצבי הים. משקלו מגיע למאות ק"ג, והוא מסוגל לצלול עד עומק של 1000 מטרים. את המסה העצומה הזו הוא מתחזק על-ידי, תאמינו או לא, בעיקר מדוזות. במים הפתוחים, שקיות ניילון ויריעות פלסטיק כמו אלו שבתמונה נראות לצב כמו ארוחת בוקר. צבי הים הגלדיים אמנם לא מקננים בחופי ישראל אך הם נודדים הן בים התיכון והן בים סוף, בחיפוש אחר מזון. בואו נדאג שהמזון יהיה מזון – צמצמו את השימוש בפלסטיק וניילון ועזרו לשמור על צבי הים!