יצאו לטייל על אם הדרך בשפלה וגילו מטבע בר-כוכבא מלפני 1,900 שנה

ב-6 לפברואר 2019, מעיין שלום, מדריכה במרכז חינוך והסברה של רשות הטבע והגנים במחוז מרכז, וחברתה שירי בורכרד, פסעו בדרך עפר בשמורת טבע גבעות גד שבשפלה במסגרת סיור הכנה שערכו לקראת הדרכת טיול באזור.

באחת מהעצירות שלהן בדרך, הבחינה שירי לפתע בחפץ ירוק ועגול. היא התכופפה, הרימה אותו ושתיהן הבינו מיד כי מדובר בממצא מיוחד. בירור קצר העלה כי זהו מטבע מימי בר–כוכבא, אשר למרות הציפוי הירוק שלו היה ניתן לזהות עץ תמר בצד אחד ועלה גפן בצד השני.

מטבע מימי בר-כוכבא – צד.jpg, עלה הגפן על המטבע מימי בר-כוכבא. צילום: שירי בורכרד

מעיין ושירי יצרו קשר עם פקח רשות הטבע והגנים באזור וזה הפנה אותן לצביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, שהנחה אותן מה לעשות. השתיים גילו אזרחות טובה ופעלו לפי החוק האומר כי כל עתיקה שייכת למדינה ויש להעבירה לרשות העתיקות. ואכן, המטבע נמסר לה באותו יום.

צילום המטבע הועבר לזיהוי לד"ר דני שיאון מרשות העתיקות. על אף שהמטבע לא עבר ניקוי הצליח דני לזהות ולפענח את הרוב: בצד אחד של המטבע עץ תמר עם שבע כפות ושני אשכולות פרי ולמטה כתוב בעברית עתיקה השם "שמעון"; בצד השני עלה גפן עם זלזל וסביבו הכתובת "שב (שנה ב) לחרות ישראל".

מטבעות מסוג זה נטבעו בעת מרד בר-כוכבא (136-132 לספה"נ) והם מבטאים את החרות הזמנית והאחרונה של עם ישראל לפני זמננו. שנה ב היא שנת 133 או 134.

במהלך המרד התכוננו לוחמי בר-כוכבא וחצבו מערכות מסתור רבות, בעיקר בשפלת יהודה ואף בגליל התחתון.

הקונסול וההיסטוריון הרומאי דיו קסיוס תיאר אותן כך: "הם תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות כדי שישמשו להם מקלטים בעת מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי אלה לקראת אלה מתחת לפני הקרקע. הם קדחו פירים אל הדרכים התת קרקעיות כדי שיקלטו בהם אויר ואור".

בשפלת יהודה יש למעלה ממאה אתרים ובהם כ-300 מערכות מסתור. האתר רסם א-רסום הוא המערבי שבהם אך ממזרח לו יש עשרות אתרים כגון חורבת חזן, חורבת נקיק, עיטון, חורבת בית לויה ועוד.

ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, מוסר כי "הדרך שבצידה נמצא המטבע קישרה בין מספר יישובים ובהם מערכות מסתור מימי בר-כוכבא. ייתכן כי אחד התושבים או הלוחמים שעבר כאן מיישוב אחד לשני איבד את המטבע שחיכה 1885 שנים עד שנמצא".