כל הנחלים זורמים לים והירקון גם: אסטואר הירקון

שם כתב: יונתן רז, אקולוג רשות נחל הירקון 06.12.2020

כתב: יונתן רז, אקולוג רשות נחל הירקון

נחלים בויה

זרימת מים הייתה ועודנה עדות לקיומם של חיים במערכות אקולוגיות מגוונות, ונחלים מעניקים שירותי הספקה לבעלי החיים ולאדם כאחד. אף על פי כן, במודע או שלא במודע, האדם יצר נזקים בלתי הפיכים למקורות המים ולמערכות אקולוגיות אקווטיות. שנים רבות שאבו בארצנו את מימיהם לצורכי האדם והזרימו אליהם שפכים, פסולת וחומרים מזהמים.

נחל הירקון הוא הנחל האיתן הגדול בנחלי החוף בישראל. כמו כל הנחלים גם הירקון הוא יציר הטבע, פרי מיליוני שנות משקעים וזרימות שעיצבו את אפיקו עד לבסיס הניקוז – הים. בשנות ה־70 וה־80 הפך הירקון לנחל ביוב שבו חומרים רעילים, יתושים, פסולת אורגנית, שלדי מכוניות ופסולת פלסטיק בכמויות הולכות וגדלות. כדי לשקמו וגם להכשירו לצורכי קיט ונופש הוקמה בשנת 1988 רשות נחל הירקון, ומאז פועלים אנשיה בשיתוף גורמים סביבתיים אחרים לצמצום הנזקים האקולוגים והתברואיים. בעבודתה השוטפת הרשות עוסקת בכמה וכמה עניינים, בהם שיפור כמות המים ואיכותם ומציאת פתרון לבעיות ניקוז וביוב, אך עיקר עבודתה מתמקד בשיקום ובתחזוקה של נחל הירקון. הרשות מטפלת בקביעות באפיק הנחל וגדותיו, מוציאה סחף פסולת, מפנה גרוטאות, מטפלת בעצים המהווים סכנה, משקמת סכרים, מכשירה סולמות דגים ועוסקת בעבודות ניקיון, ומאז החלה את פעילותה חל שיפור משמעותי בנחל.

שטח אגן ההיקוות של נחל הירקון הוא כ־1,800 קמ"ר. אורכו של הנחל כ־27.5 ק"מ ובהם כ־4 ק"מ הם מקטע האסטואר (Estuary). פירוש המילה הוא לשון ים, ואכן אסטואר הינו המקטע המקשר בין מערכת המים של הנהר או הנחל לבין מערכת המים של הים. בקטע זה בנהר מי הים המלוחים חודרים אל פנים הארץ במעלה הנהר ובו בזמן מי הנהר המתוקים זורמים במורדו אל הים. אם כן, מי האסטואר משוכבים בשכבות משתנות של מליחות. מי הים המלוחים משוכבים בעומק, המים המתוקים משוכבים בשכבות העליונות של עמודת המים ובאמצע נוצר ערבול טורבולנטי מסוים של השניים.

אסטואר מתאפיין בשינויים בתכונותיו ומכאן גם במגוון בתי גידול אקוטיים. לאסטואר חשיבות אקולוגית בהיותו אזור שבו מתקיימים תהליכי שיקוע, הסעה, סינון, רבייה והתפתחות של פרטים צעירים של דגים. חלק ממאמצי השיקום של נחל הירקון כולל בדיקות לאורך כל הנחל לשם חקר ולימוד הדינמיקה של תהליכים המתרחשים באסטואר, שכן בנקודת מפגש זו, שבה שתי מערכות אקולוגיות הופכות לאחת, מתערבלים מי הנחל במי הים.

האסטואר סובל מזיהומים תקופתיים, בעיקר בעונת החורף. משטר הזרימה באסטואר הירקון מושפע מהים – מרום פני הים, מגאות ושפל וגלים וגם מספיקות ומאיכות המים המתוקים במעלה הנחל. איכות המים במעלה הנחל מושפעת מעומס המזהמים המוזרמים למי הנחל במעלה, מספיקות מי המקור הנקיים המוזרמים וכן מתהליכים ביולוגיים בזרימה לאורך האפיק. מקורות הזיהום במעלה הנחל מחדירים לאסטואר גם חלקיקים אורגניים שאל חלקם קשורים חיידקים פקלקוליים (חיידקים שמקורם בשפכים), אך כל אלה מהווים רק חלק מהבעיה של האסטואר, ורבים לא מודעים לתופעה חמורה אף יותר שמתרחשת במקטע זה והיא הזיהום התרמי.

למעשה זיהום תרמי הוא שינוי באיכותו של גוף או נפח מים בגלל עליית הטמפרטורה בו מהתערבות חיצונית. בירקון מי הקירור של תחנת הכוח רדינג נפלטים אל שפך הנחל בטמפרטורה גבוהה בכ־8 מעלות צלסיוס מטמפרטורת מי הים. גאות הים מסיעה את המים החמים והמלוחים אל תוך האסטואר ובתוך כך נגרם זיהום תרמי של שכבות מים מלוחות באמצע עמודת המים של אסטואר הירקון. כך גורם גם הזיהום התרמי לשינויים באוכלוסיות של בעלי החיים והאצות באסטואר.

תופעת הזיהום התרמי קיימת גם במקומות אחרים בעולם. הזיהום גורם לשינוי בתנאי הסביבה של האורגניזמים החיים בגוף המים ובעטיו מופר האיזון במערכת האקולוגית שלהם עד כדי סכנה לחיים בה. כמו כן ככל שהמים חמים יותר, כך עולה הסבירות שייווצר כר פורה להתפשטות מיקרואורגניזמים, שכמה מהם עלולים להיות קטלניים. יצירת עודפי חום במקטע האסטואר היא עוד דוגמה אחת מיני רבות להשפעת האדם על הנחל ולפגיעה במערכת האקולוגית.

בשנים האחרונות יש מודעות גבוהה בציבור לזרימת שפכים ולהשלכת פסולת, אך כאמור – יש הפרעות סביבתיות סמויות מהעין שיוצרות נזקים חמורים לא פחות. נראה כי שיתוף הציבור בסקרי פסולת במסגרת מדע אזרחי מעלה את המודעות לבעיית הזיהום, מעצים את תחושת האחריות ומעודד את התושבים להיות מעורבים. לא נותר אלא לקוות כי עם חשיפת הבעיה והתקדמות הטכנולוגיה יימצאו פתרונות חכמים יותר לפליטת המים החמים מתחנת הכוח רדינג.

👈🏼 👈 קישור לאתר של רשות נחל הירקון