לטייל בדרכי הקדמונים בינות לחרותות הסלע

בהר הנגב ריכוזים רבים של חרוֹתוֹת סלע וכתובות עתיקות, ובהר מחיה נמצא ריכוז גדול. רשות הטבע והגנים הכשירה את המקום לביקור מטיילים ובחנוכה ייפתחו בפארק הר מחיה מסלולי טיול.

חרותות הסלע נחקקו בסלעי גיר בהירים בעלי קרום כהה (פטינה). צילום: ליאור שוימר חרותות הסלע נחקקו בסלעי גיר בהירים בעלי קרום כהה (פטינה). צילום: ליאור שוימר

חרותות סלע הן ממצאים חשובים מפני שהן פותחות צוהר לעולמם התרבותי והרוחני של תושבי המדבר – ציידים, רועים, חקלאים ואנשי שיירות – שחיו באזור מהתקופות הפרהיסטוריות ועד ימינו.

האמנים הקדמונים הקישו בסלע הכהה בכלי חד וכך יצרו דמויות וסמלים בהירים. במאות או באלפי השנים שחלפו מאז התחדש בהדרגה הקרום הכהה והיום ניתן להבחין בגילן היחסי של החרותות לפי דרגות כּהוּת הפטינה על הציורים: חרוֹתֶת כהה עתיקה מחרותת בהירה. החרותות מציגות מגוון רחב של דמויות וסמלים (יותר ממאה), מרביתם חוזרים בכמה תקופות. היום מחקר החרותות בנגב הוא רק בראשיתו, ומשמעותן של רבות מהן עדיין אינה מובנת לנו. ייתכן שחלקן מבטא נושאים מיתולוגיים.

חרותות הר מחיה מייצגות מכלול טיפוסי של אמנות סלע נגבי. אמנות הסלע הנגבי כוללת צורות וסימנים, כתובות ודימויי חיה ואדם. בהר מחיה תועדו 5,077 חרותות על 965 משטחי אבן. רובן צורות מופשטות – קווים ומקבצי נקודות – ומיעוטן מייצגות חיות מדבר מוכרות: יעלים, טורפים (כלב, תן, שועל), גמלים, חמורים וכן דמויות אדם.

דמויות אדם, רובן גברים, הן מיעוט קטן מכלל חרותות הסלע. צילום: ליאור שוימר

בהר מחיה מספר קטן יחסית של כתובות (27). הן חקוקות בשפות עתיקות: ת׳מוּדית, נבָּטית וערבית קדומה, ומתוארכות למאה השנייה לפנה"ס עד למאה העשירית לספירה. נמצאו גם כתובות המתוארכות לתקופות הרומית, הארמית מהמאה החמישית לספירה והערבית. כאמור, חרותות הסלע קשות לפיענוח, וחוקרים חלוקים בנוגע למשמעותן. חלקם רואה בחרותות תיאורים מחיי היום יום או מעין גרפיטי, וחלקם רואה בהן סמלים ייצוגיים מעולמם הרוחני של הקדמונים.

מצפור ליפא גל

בהר מחיה מצפור בגובה 600 מ' מעל פני הים. מכאן ניתן לראות בדרום את שרידיה של העיר העתיקה עבדת מן התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. עבדת שימשה תחנת מסחר נבטית חשובה על דרך הבשמים. בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית היא התרחבה מאוד. תושביה התבססו על חקלאות נגר עילי (הייתה בה גם תעשיית יין מפותחת) ועל שירותי דרך לשיירות המסחר, שנעו מדרום ערב אל נמלי הים התיכון וחנו בה בדרכן צפונה לנמל עזה בנתיב מרגלות הר מחיה, נחל הבשור וחלוצה. במזרח מתפתל נחל צין. תחילתו בהר הנגב הגבוה והוא מנקז שטחים נרחבים עד להתחתרותו בקניון העמוק של עין עבדת בדרכו מזרחה אל צפון הערבה וים המלח.

תצפית נוף בפארק הר מחיה. צילום: ליאור שוימר

בפארק שני מסלולים:

  • מסלול אדום: מעגלי קצר – מתחיל במצפור ליפא גל ואורכו 500 מ'. משך ההליכה כחצי שעה.
  • מסלול ירוק:עגלי ארוך – מתחיל במצפור ליפא גל ואורכו כ-1.3 ק"מ ומשך ההליכה כשעה וחצי.
רשות הטבע והגנים הסדירה שבילי טיול בפארק הר מחיה. צילום: ליאור שוימר

חרותות הסלע הן אוצר היסטורי ותרבותי רב-ערך. כדי לשמר אותן ולאפשר את המשך מחקרן ואת הצגתן לציבור אין לגעת בסלעים, אין לדרוך עליהם ואין להוסיף חריתות.

אופי הטיול: מתאים לכל גיל.
אורך המסלול: מ-500 מ' עד 1.6 ק"מ.
משך הטיול: בין שעה לשעתיים.
איך מגיעים? לבאים מצפון: נוסעים בכביש 40 לכיוון מצפה רמון, עוברים את מדרשת בן גוריון ולאחר מכן את צומת ציפורים. קילומטר אחד אחרי הצומת פונים ימינה לדרך עפר בעקבות השלט המכוון למצפור ליפא גל. ממשיכים 400 מ' במעלה הגבעה ומגיעים למגרש החניה של המצפור ולמבואת הכניסה לפארק חרותות הסלע בהר מחיה.

חזרה לניוזלטר