לראשונה: מחקר זיהה נקודת מפגש בין האדם המודרני לאדם הניאנדרטלי

שם כתב: המחקר של מכון ויצמן ורשות העתיקות יתפרסם במגזין המדעי PNAS 16.07.2021

מחקר כרונולוגי של האתר בוקר תחתית בגן לאומי עין עבדת שבנגב, מספק הוכחה ראשונה מסוגה לקיומן במקביל בנגב של שתי התרבויות, ומדייק את זמן ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לארץ ישראל - לפני 50,000 שנה.

איור 1. החפירות באתר בוקר תחתית. צילום- אליזבטה בוארטו, מכון ויצמן למדע החפירות באתר בוקר תחתית. צילום- אליזבטה בוארטו, מכון ויצמן למדע

היכן ומתי נפגשו האדם המודרני והאדם הניאנדרטלי? מחקר חדש, המבוסס על חפירות מחודשות באתר הפרהיסטורי החשוב בוקר תחתית שבגן לאומי עין עבדת, זיהה, לראשונה במחקר, תא שטח בו התקיימו שתי האוכלוסיות במקביל, וקובע: המינים נפגשו בנגב לפני 50,000 שנה. המחקר התפרסם לאחרונה במגזין המדעי היוקרתי PNAS, בהובלת פרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן למדע וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות.

מחקרים גנטיים העלו שהאדם המודרני והאדם הניאנדרטלי נפגשו בעבר הרחוק במרחב הגיאוגרפי הקרוי אירואסיה (הכולל גם את ישראל), ואף החליפו גנים. מיקומם המדויק של המפגשים וזמנם, לעומת זאת, לא היו ידועים עד היום.

איור 2. החפירות באתר בוקר תחתית. צילום- עמרי ברזילי, רשות העתיקות

מחקר חדש, המבוסס על חפירות מחודשות באתר הפרהיסטורי החשוב בוקר תחתית שבגן לאומי עין עבדת, זיהה לראשונה עדות לפעילות של האדם המודרני בנגב, שהתקיימה בתקופה מקבילה לזו שבה פעל האדם הניאנדרטלי במרחב זה. זוהי, למעשה, ההוכחה הראשונה מסוגה לקיומן במקביל של שתי התרבויות במזרח התיכון.

במחקר, שמתפרסם לאחרונה במגזין המדעי היוקרתי PNAS, בהובלת פרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן למדע וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות, הם אף מדייקים את זמן ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לארץ ישראל – לפני 50,000 שנה.

איור 3. החפירות באתר בוקר תחתית. צילום – עמרי ברזילי, רשות העתיקות

"בוקר תחתית הוא האתר הראשון מחוץ לאפריקה שאליו חדר האדם המודרני בדרכו אל העולם כולו, ומכאן חשיבות האתר, וכן חשיבות הדיוק בתיארוך שלו", אומר ד"ר עמרי ברזילי, מנהל החפירה באתר בוקר תחתית מטעם רשות העתיקות. "גילו של האתר כפי שעלה מהמחקר – 50,000 שנה – מעיד על כך שהאדם המודרני התקיים בנגב במקביל לאדם הניאנדרטלי, שידוע כי חי בו בתקופה זו. אין ספק ששני המינים, שחיו והסתובבו בנגב, היו מודעים זה לקיומו של זה. המחקר שלנו באתר בוקר תחתית מציב נקודת התייחסות חשובה וחד-משמעית על ציר הזמן של האבולוציה האנושית".

החפירה באתר בוקר תחתית נעשתה במימון מרכז מקס פלנק-מכון ויצמן לחקר ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה אינטגרטיבית.

במסגרת המחקר, תוארכו במעבדתה של פרופ' אליזבטה בוארטו עשרות דגימות פחם בשיטת פחמן 14 שנלקחו מהחפירה החדשה. לדברי ד"ר ברזילי, "תוצאות התיארוך מוכיחות, בפעם הראשונה במחקר הפרהיסטורי, את ההשערה שאכן התקיימה חפיפה במרחב בין התרבות המוסטרית המאוחרת, המזוהה עם האדם הניאנדרטלי, לבין התרבות האמירית, שנקשרת להופעת האדם המודרני במזרח התיכון."

איור 4. דר' עמרי ברזילי, פרהיסטוריון ברשות העתיקות, מחזיק חוד מאבן צור מאתר בוקר תחתית. צילום- רשות העתיקות

בפרק הזמן המכונה הפליאולית התיכון, 50,000-250,000 שנה לפני זמננו, חיו בעולם הישן במקביל שני מיני אדם: האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני. האדם הניאנדרטלי חי באירופה ובמרכז אסיה, בעוד שהאדם המודרני חי באפריקה. המזרח התיכון וא"י בפרט היו גבולות התפוצה של המינים הללו, ולכן הם גם מכילים שרידים של שתי האוכלוסיות בפרקי זמן שונים.

איור 5. דר' עמרי ברזילי בוחן תחת זכוכית מגדלת חוד מאבן צור מאתר בוקר תחתית. צילום- אסף פרץ, רשות העתיקות

מחקרי דנ"א מלמדים, שלפני כ-60 אלף שנה החל תהליך נרחב של הגירה של קבוצות אדם מודרני מאפריקה לרחבי אסיה ואירופה, ומשם לשאר העולם, תהליך שגרם להיעלמותם של הניאנדרטלים ולהיטמעותם בתוך אוכלוסיית האדם המודרני. על כן, ההשערה במחקר היא שלאורך צירי ההגירה התקיים מגע לפרקי זמן קצרים בין האוכלוסיות והתרבויות הקדומות, שכלל גם החלפת גנים. המחקר הנוכחי מאשש לראשונה השערה זו, ולמעשה מוכיח שלפחות אחד מהמפגשים הבין תרבותיים האלה התרחש בנגב לפני 50 אלף שנה.

"מה היה טיבו של המפגש שאנו עדים לו בין שני מיני האדם? האם ברחבי הארץ הניאנדרטלים נכחדו באורח טבעי, בהתמזגות עם האדם המודרני, או שמא הם נעלמו בדרכים אלימות? שאלות אלה ימשיכו להעסיק אותנו, החוקרים, בשנים הקרובות", מסכם ד"ר ברזילי.