מאגר מים ענק - עתיק וייחודי נחשף בבית שערים

החפירות האינטנסיביות של מערות הקבורה בבית שערים פסחו על מפעל מים מרשים הנמצא בסמוך למערות המנורה שבגן הלאומי בית שערים .

אודות מאגר המים

מקום זה נודע בשם מערת הסליק כאשר הוכשר בתקופת המנדט הבריטי למחסן ומטווח נשק סודיים של ההגנה. ההכשרה הרסה את פתח הכניסה וחלק ממערכת הובלת המים פנימה. רצפת בטון שימשה את תחתית הסליק והייתה בגובה של 4 מ' מעל הרצפה המקורית של המאגר. עם זאת נשתמר השם הערבי הקדום של המקום מע'רת א-סיח'.

במסגרת הכשרת המערה, למרכז המחשה אודות מנורת שבעת הקנים (המערה נמצאת במכלול של מערות 4-1 שכונו לאחרונה-מערות המנורה), נערכה בחודש ינואר חפירת בדיקה לחקר מאגר המים והמנהרה שהובילה אליו. לאור התוצאות המבטיחות הוחלט על חפירת מלאה של מאגר המים ועתה עם סיום החפירה הזו נחשף בשלמותו מאגר מים תת-קרקעי ענק ומדהים ביופיו.

החפירה נערכה על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם רשות העתיקות ובסיוע של אגף מורשת של משרד ראש הממשלה. את החפירה ניהלו ד"ר צביקה צוק, ד"ר יוסי בורדוביץ ואחיה כהן-תבור.

מידות המאגר 26 מ' אורך, 19-5 מ' רוחב, 8 מ' גובה מהם 6 מ' עומק מילוי המים. המאגר כולל שלושה תאים גדולים ל-3 כיוונים. צורה זו היא הצלחה טכנולוגית גדולה שנועדה לאפשר מקסימום נפח במינימום מיפתח. עם זאת במקום אחד נבנה קיר תמך בגלל חשש מהתמוטטות הדופן.
נפח המים שניתן היה לאגור במאגר הוא כ-1300 מ"ק.

מקום כניסת המים למאגר נהרס בעת הכשרת הסליק אך במרחק של כ-14 מ' מערבה ממנו נמצא מתקן מטויח ומדורג ששימש בור שיקוע לאמת מים מרשימה המגיעה מצפון.
אמת המים שנחשפה לאורך של כ-18 מ', נמצאת בתוך מנהרה שנחצבה כתעלה פתוחה ונסגרה אחר-כך בגג עשוי לוחות אבן תוך שילוב בנייה בדפנות החצובות. חתך המנהרה טרפזי: 34 ס"מ למטה, 64 ס"מ למעלה וגובהה כ-1.6 מ'. אמת המים הובילה מי נגר ממדרונות גבעת העיר בית שערים ומהנחל הסמוך אל מאגר המים.

הטיח על קירות המאגר עשוי שכבה אחת עבה (כדי 6 ס"מ) בגוון לבן על אפור האופייני למאה ה-1 לספירה.
החרסים שנמצאו על רצפת המאגר זמנם מהמאות ה-5-4 לספירה והם מציינים את סיום השימוש במאגר.

בצד הדרומי של הכניסה המודרנית שרד גרם מדרגות עתיק, מרשים ומטויח כאשר בצדו האחד דופן המאגר ובצדו השני מעקה מטויח. המדרגות שמספרן 16, נוחות מאוד לירידה ועלייה ורוחבן כ-1.3 מ' איפשר תנועה דו–סיטרית של שואבי מים. גרמי מדרגות כאלו, בעלי מעקה, הם נדירים בישראל ודוגמאות לכך מצויות בבורות המים של מרשה ההלניסטית ובירידה למאגר המים של תל באר-שבע של תקופת המקרא.

פינות המאגר נפגשות בזוויות של 90 מעלות. מפגשים כאלו מאפיינים בעיקר תקופות קדומות בעוד שבתקופות המאוחרות יותר – החל מהמאה ה-2 לספירה ואילך מונעים מפגש כזה על ידי יצירת פינות עגולות או בעלות זוויות כהות על מנת למנוע נקודות חולשה.

העיירה בית שערים שהשתרעה על שטח של 100 דונם מנתה כ-3,000 נפש. כמות המים שנדרשה הייתה (לפי 7 מ"ק לנפש לשנה) 21,000 מ"ק. נפח מאגרי המים שנמצאו באזור בית הקברות הוא כ-2,500 מ"ק ולכן עדיין חסרים כ-18,500 מ"ק. יש להניח כי סביב העיירה ובתוכה היו מאגרי מים גדולים נוספים שטרם נמצאו.

ממצאים אלו חושפים את שלהי תקופת הבית השני בבית שערים – פרק קדום ובלתי מוכר בתולדות בית שערים, כבר במאה ה-1 לספירה. בית שערים התפרסמה מאוחר יותר כאשר רבי יהודה נשיא נקבר בה בראשית המאה ה-3 לספירה.

גולת הכותרת של בית שערים היא קברו של רבי יהודה הנשיא. לאחר מותו הפך המקום במאות ה-3 וה-4 לספירה לבית הקברות הראשי של ארץ ישראל ואף משך אליו נקברים מהתפוצות. האמונה כי קבורה בסמיכות לרבי תאפשר לנקבר חיים טובים לאחר המוות הביאה ליצירת אתר מיוחד זה.