מבצע להצלת חרדוני צב

04.01.2017

פקחי רשות הטבע והגנים מבצעים חפירות הצלה של חרדוני צב בקרקע בטרם תשוחרר לצורכי חקלאות.

חרדון צב - צילם ג'רג'י נורקין - פקח ערבה ברשות הטבע והגנים חרדון צב - צילם ג'רג'י נורקין - פקח ערבה ברשות הטבע והגנים

עקב קליטת משפחות חדשות בערבה נוצר צורך להכשיר קרקעות לחקלאות. הערכיות של רוב הקרקעות האלה גבוהה, והן משמשות בית למיני צמחים, מכרסמים, זוחלים, ועוד. בתהליך הכשרת הקרקעות משתדלים למזער את הנזק לחי: מצילים עצי שיטים ומעתיקים חלק מהצמחייה למקומות אחרים. יש מיני מכרסמים וזוחלים קטנים שנרתעים מהרעש ועוברים בעצמם לשטחים אחרים, אך אחרים, שכבר נכנסו לתרדמת חורף, צריכים סיוע. כאלה הם חרדוני הצב.

חרדון הצב הוא חלק ממשפחת החרדוניים ונחשב לזוחל המדברי השני בגודלו בארץ (רק כוח אפור ארוך וכבד ממנו). אורכו מגיע עד כ-80 ס"מ ומשקלו יותר מ-1 ק"ג. בהיותם זוחלים חרדוני הצב הם בעלי דם קר וצריכים את אנרגיית השמש על מנת להתחמם ולעסוק בפעילות כגון הזדווגות, חיפוש מזון ולחימה על טריטוריה, ולכן הם פעילים בחודשי הקיץ החמים ואילו בחורף הם נכנסים לתרדמה בעומק מחילתם עד הקיץ הבא.

כדי להציל את חרדוני הצב עושים פקחי רשות הטבע והגנים חפירות הצלה בקרקע בטרם תשוחרר לצורכי חקלאות. מחילה של חרדון צב יכולה להגיע לאורך 14מ' ולעומק 3 מ' ויותר, אם שוכנים בה פרטים בוגרים, ולעתים יש פיצולים והסתעפויות לחדרים מספר ולמחילות הטלה שבהן הנקבות מטילות את ביציהן.

לדברי ג'ורג'י נורקין – פקח ערבה ברשות הטבע והגנים: "חפירה של מחילה יכולה להימשך 3 שעות ויותר. תחילת החפירה נעשית במחפרון ואחר כך עוברים לחפירה ביד בעזרת שיטות מתקדמות: קודם להמשך החפירה משחילים למחילה מצלמות על בסיס סיב אופטי על מנת לוודא שהחפירה מדויקת ולא תפצע חרדון או בעל חיים אחר, שכן לעתים החרדון חולק את מחילתו עם נחשים, עם עקרבים או עם מיני מכרסמים המנצלים את תשתית מחילתו. בקצה המחילה נעשית עבודה עדינה – בדומה לחפירה ארכאולוגית – עד שהחרדון נחשף ונשלף החוצה.

מן המחילה לוקחים את החרדון לבדיקות ולמעקב. הוא חורף בתנאים מבוקרים ובקיץ משחררים אותו למחילת חרדון נטושה שנבדקה מבעוד מועד. לחלק מחרדוני הצב מצמידים משדרים קטנים במחקר רחב היקף, על מנת ללמוד על אורח חייהם המרתק".

קטגוריות