מחקר על אורח חייהן של הקטות בנגב יסייע בשמירה עליהן מפני הכחדה

27.10.2014

סקר ומשדור של אוכלוסיית הקטות שעורכת רשות הטבע והגנים מגלה מידע חדש על עופות הקרקע המדבריים האלה. ממצאי הסקר והתובנות החדשות העולות ממנו ישמשו בסיס לפעולות ממשק לאישוש אוכלוסיות הקטות – אוכלוסיות ההולכות וקטנות בנגב בשנים האחרונות.

קטה ממושדרת במפרשית צילום אילון גור קטה ממושדרת במפרשית צילום אילון גור

מיהן הקטות?

הקטות הן עופות קרקע הקרובות ליונים. הקטות מלקטות מזון, מקננות ולנות בנופים מדבריים פתוחים. בישראל חיים חמישה מיני קטות, בעיקר במרחב שבין ספר המדבר למדבר קיצון.

מיני הקטות, למעט קטת הכתר, נחשבים מינים יציבים, אך הם נודדים נדידה קצרת טווח במהלך השנה. טווח הנדידה ונתיבה אינם מוכרים דיים.

הקטות בסכנת הכחדה

תצפיות בקטות בנגב מעידות כי מאז שנות ה-80' של המאה ה-20 הולכות וקטנות אוכלוסיות הקטות, בד בבד עם שינויים בתחומי התפוצה שלהן. סימנים ברורים מעידים על ירידה מתמשכת בגודל האוכלוסיות של שלושה מתוך ארבעת מיני הקטות הנפוצים בצפון הנגב ובמערבו. הירידה מדאיגה בעיקר במינים קטה חדת-זנב וקטה סנגלית. אוכלוסיותיהן של קטות חדות-זנב קטנו מאלפי פרטים בשנות ה-90' לכ-400 פרטים כיום.

"לקטות נודעת חשיבות אקולוגית רבה במערכת האקולוגית המדברית, הן כמין מפתח והן כמין דגל, שבעזרתו ניתן להגביר את המודעות לשמירת הטבע בנגב",

אומר ד"ר אודי קולומבוס, אקולוג במחוז הדרום של רשות הטבע והגנים

"קטה, כמו חוברה ורץ מדבר, חיות אצלנו רק בנגב. כמינים דוגרי קרקע, הם הראשונים שנפגעים כאשר חלים שינויים בבתי הגידול שלהם. שינויים באוכלוסיות הקטות הם רמז ברור לשינויים שמתחוללים בשטח".

אספקת מקורות מים מלאכותיים החיוניים לקטות

הקטות חייבות לשתות מים בכל יום, או בכל כמה ימים, וכדי להגיע למקווה מים הן עפות בקבוצות גדולות במשך היום, בעיקר בשעות הבוקר, לעתים עשרות קילומטרים, בדרך כלל למקורות מים קבועים שאימצו.

בעשורים האחרונים נפגעו רבים ממקורות המים הטבעיים באזורי התפוצה של הקטות, וחוסלו מקורות מים מלאכותיים רבים (מאגרי קולחין) שהקטות התרגלו להגיע אליהם. כדי לפצות על פגיעה במקורות המים הטבעיים, רשות הטבע והגנים יוצרת מקורות מים מלאכותיים למען קטות. בתקופה הקרובה תקים רשות הטבע והגנים שלוש ברכות שתייה בגנים הלאומיים שבטה, עבדת וממשית.

סקר גודל אוכלוסיות ומשדור קטות בנגב

מעקב אחר אוכלוסיות הקטות והבנת הגורמים המביאים לדלדול אוכלוסיותיהן עשוי לתרום להבנת השינויים האקולוגיים המתחוללים בנגב ולמציאת מענה הולם שיסייע לשמירה על עולם החי העשיר המתקיים בו. לפיכך יזמה רשות הטבע והגנים בשיתוף עם מרכז צפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע בנגב סקר למעקב ולניטור אוכלוסיות הקטות במרכז הנגב ובצפונו.
הסקר כולל ספירות חודשיות בחמישה אתרי שתייה מרכזיים וספירות תלת-חודשיות בעשרה אתרים נוספים. הסקר, בניהולם של ד"ר אודי קולומבוס ומידד גורן ממרכז צפרות רמת הנגב, מתמקד בניטור הקטות במרחב שבטה וניצנה, אזור שבו חיים ארבעה מתוך חמשת מיני הקטות הידועים בישראל.

הסקר נועד לתרום מידע על תפוצת מיני הקטות במרחב ובזמן, על הביולוגיה של הקינון ועל הגורמים המאיימים על הקטות במרחב ניצנה, כגון מינים פולשים ומתפרצים והפרעות בבית הגידול. מידע זה ישמש בסיס להפעלת ממשק שיסייע לקיומן של הקטות בנגב.

חלק נוסף מתכנית הניטור כרוך בלכידה ובמשדור של קטות. על גב הקטות מורכבים משדר לווייני ומשדר רדיו בתחום ה-VHF. הנתונים שייאספו מקטות אלו יאפשרו ללמוד על תנועתן במרחב במהלך השנה ויספקו מידע על מרחקי הנדידה ועל ביקורים בארצות השכנות (אם יש כאלה) ועל מועדם.
ממשדור הקטות ניתן ללמוד גם על מאפייני השטחים שקטות מעדיפות כשטחי שיחור (ליקוט מזון), לינה וקינון. מידע זה יסייע להעמקת ההבנה של הגורמים המאיימים על ההשרדות ועל הרבייה של הקטות, ויאפשר הכנת תכניות ממשק אפקטיביות לשמירה על מינים חשובים אלה.

תגליות חדשות על אורח החיים

בסקר מקדים שנערך במהלך שנת 2013, התברר ששני פרטים ממושדרים הם זוג. המעקב אחר הזוג הממושדר הביא לגילוי אתר לינה קבוע בגבעות קציעה, אתר ששימש כמה מינים של קטות ותרם מידע חשוב לתצפיות השדה. המעקב הממושדר גילה גם שהקטה הסנגלית מעדיפה לקנן במישורים אבניים. תחום המחיה של פרט בודד משתרע על שטח מצומצם, ורק במשך תקופות קצרות הוא מתרחב לשהייה בסיני.

עד כה מושדרו ארבע קטות ממינים שונים, ובכוונת צוות המחקר למשדר קטות נוספות.