מצבא יהודה לצבא ההגנה לישראל

30.06.2019

מגדל תצפית מימי חזקיהו המלך נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של חיילי בסיס הצנחנים בשמורת טבע בדרום הארץ, במסגרת פעילות של מיזם "צבא ההגנה לטבע מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם" ובהובלת רשות העתיקות.

5d18b85156f2c צילום: רשות העתיקות

הארכיאולוגים: יתכן שהמגדל הנישא שימש להעברת מסרים באמצעות משואות, בדומה לשיטה הנזכרת במקורות מגדל תצפית מימי ממלכת יהודה )המאה ה 8 לפנה"ס תקופת שלטון חזקיהו המלך( נחשף לאחרונה בחפירות – ארכיאולוגיות של חיילי צה"ל יחד עם רשות העתיקות בבסיס צנחנים בדרום הארץ. החפירה נערכה במסגרת מיזם "צבא ההגנה לטבע מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם", המובל על ידי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בצה"ל ונעשה בשיתוף – פעולה של צה"ל, משרד הביטחון, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.

המגדל, שמידותיו כ-5.3 X 3 מ', הוקם בנקודה טופוגרפית גבוהה, ובשל כך איפשר תצפית אל הרי חברון, שפלת יהודה ואזור אשקלון. הוא נבנה מאבנים גדולות במיוחד, שחלקן מגיעות למשקל של 8 טונות, והשתמר לגובה של כ 1 מ'. לדברי סער – גנור וולדיק ליפשיץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "מיקומו האסטרטגי של המגדל שימש כנקודת תצפית והתראה אל מול האויב הפלשתי, שאחת מהערים שלו הייתה אשקלון. בימי הבית הראשון, בנתה ממלכת יהודה מערך מגדלים ומצודות שהיוו נקודות קשר, התראה ואיתות כאמצעי להעברת מסרים ומודיעין שדה. מגדל זה הוא אחת מנקודות התצפית שקישרו בין הערים הגדולות בסביבה, אשר שכנו באתרים תל בית מרסים (מרשם), תל עיטון ותל לכיש. לצורך העברת המסרים, השתמשו בעת העתיקה בהשאת משואות עשן ביום ואש בלילה. יתכן שמגדל התצפית שנחשף עתה, הוא
אחד ממגדלי השאת המשואות".

צבא ההגנה לטבע. צילום: רשות העתיקות

במקרא נזכרות משואות, או בלשון המקרא "מַשְׂאֵת", מספר פעמים. כך, בסיפור פילגש בגבעה, מתואר השימוש במשואות עשן: "הַמּוֹעֵד הָיָה לְׂאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם־הָאֹרֵב הֶרֶב לְׂהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן־הָעִיר : וַיַהֲפֹךְ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל בַמִּלְׂחָמָה וּבִנְׂיָמִן הֵחֵל לְׂהַכּוֹת חֲלָלִים בְׂאִישׁ־יִשְׂרָאֵל כִּשְׁׂלֹשִׁים אִישׁ כִּי אָמְׂרוּ אַךְ נִגּוֹף נִגָּף הוּא לְׂפָנֵינוּ כַּמִּלְׂחָמָה הָ ראשֹׁנָה וְׂהַמַּשְׂאֵת הֵחֵ הָָּ לַעֲלוֹת מִן הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן ויִפֶן בִנְׂיָמִן אַחֲרָיו וְׂהִנֵה עָלָה כְׂלִיל־הָעִיר הַשָמָיְׂמָה" )שופטים כ' 00 58 (. גם הנביא ירמיהו תיאר את דרך העברת המשואות: "הָעִזוּ בְׂנֵי בִנְׂיָמִן מִקֶרֶב יְׂרוּשָׁלַםִ וּבִתְׂקועַֹ תִקְׂעוּ שׁוֹפָר וְׂעַל־בֵית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשאֵת כִּי רָעה נִשְׁׂקְׂפָה מִצָפוֹן וְׂשֶׁבֶר גָּדוֹל " (ירמיהו ו' 2). עדות ממקור נוסף מוכרת מאחד האוסטרקונים (מכתבים על גבי חרס) שנתגלו בתל לכיש. בסוף מכתב מספר 0 נכתב "וידע אדני כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדני. כי לא נראה את עזקה".

מכתב זה מלמד כי קיומן של המשואות ופירוש האותות היוו חלק ממערך ההגנה ומתפיסת הביטחון השוטף והביטחון בעת חירום בממלכת יהודה בתקופת הברזל השנייה. הפעילות במגדל העתיק פסקה ערב מסעו של סנחריב מלך אשור ליהודה, בשנת 102 לפנה"ס. החפירות הארכיאולוגיות חשפו כי פתח המגדל נסתם, והכוח שהוצב בו התכנס, כנראה, לאחת מהערים הבצורות הסמוכות. מהעדויות המקראיות ומהממצא הארכיאולוגי אנו יודעים, כי סנחריב הותיר חורבן אדיר ביהודה, בו נחרבו 04 ערים בצורות וכ 1000 כפרים וחוות. עתה, כ 1100 שנים אחרי מסע סנחריב לארץ יהודה, חיילי צבא הגנה לישראל חשפו מגדל תצפית של חיילי צבא יהודה, ממש בדומה למגדלי התצפית המשמשים היום בצבא.

צילום: רשות העתיקות

גיא סלעי, מנהל מיזם צבא ההגנה לטבע, מספר כי כ 230 טירונים ומפקדים מחטיבת הצנחנים השתתפו בחפירות, כולל טירוני הסיירות, בפעילות שהתפרסה על פני כמה חודשים. סלעי מוסיף כי המיזם, שהוקם במטרה להוביל מפקדים וחיילים לאחריות ומעורבות פעילה בשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבסביבתם, החל בשנת 1020 עם 8 פרויקטים, וכיום פועלים במסגרתו כ 40 מוקדי עשייה בכל הארץ. "לשמחתנו, בכל אחד מהפרויקטים נוצרת ערבות הדדית לחיזוק –
הקשר שבין החיילים לסביבתם. צה"ל, ככור היתוך לאוכלוסייה הישראלית המגוונת, הוא נקודת מפגש ייחודית לאנשים מכל קצוות הארץ, שבאמצעות הפעילויות הסביבתיות נוצרת בהם זיקה חזקה יותר לשמירת הטבע והמורשת הישראלית", אומר סלעי.

סג"מ ר.א. מפק"צ טירונים בגדס"ר צנחנים: "החפירה הארכיאולוגית הייתה שבירת שגרה מבחינתי, ראיתי את החיילים נהנים מעבודת כפיים שיש לה ערך מוסף. זו הפעם הראשונה שהשתתפתי בחפירות. החיבור לאדמה, והעובדה שהיו שם לוחמים יהודים בעבר, גרמו לי תחושת שליחות. זה גם היה חיבור לשטחי האש שלנו בעצם נתנו בחזרה למקום שבו התאמנו".