משארי טבע במרחב השקמה – חשיבותם והטמעתם בקרב הציבור ומקבלי ההחלטות

17.01.2017

משארי טבע הם שטחים טבעיים קטנים ביחס למרחב העוטף אותם ושונה מהם. במקרה של מרחב השקמה המשארים הטבעיים טבועים במטריקס החקלאי.

משאר במרחב שקמה משאר במרחב שקמה

פלטפורמה לסיכום כל המידע שנאסף על המשארים חשיבותם והטמעתם בתכניות השונות.

משארים

מרחב השקמה משתרע במישור החוף הדרומי ומורכב משטחים נרחבים של קרקעות המתאימות לחקלאות. קרקעות אלוביות, קרקעות קלות וקרקעות מעורבות שמרכיבים בהן, מקורם בהסעה איאולית. עד לשנות התשעים של המאה העשרים מרבית החקלאות הייתה חקלאות בעל ואקסטנסיבית במהותה. עם השינויים ביכולות הטכנולוגיות וביכולת שינוע מים ממוחזרים ממרכז הארץ דרומה נוצר שינוי משמעותי בכל האזור וזמינות המים גרמה לשינוי בסוג החקלאות והפיכתה לחקלאות שלחין אינטנסיבית וממוכנת. המשמעות היא ניצול טוב יותר של השטחים הפתוחים ואף הפעלת עוצמה מכנית ליצירת שטחים מוחלקים ללא תוואי נוף טבעי. למרות כל אלו עדין נותרו שטחי טבע קטנים בין השטחים החקלאיים. שטחי מחצבות, שטחים בהם השיפוע לא מאפשר עיבוד, ערוצי נחלים, שטחים עם משמעות ארכיאולוגית, היסטורית או של מורשת תקומת עם ישראל בארצו וכן שטחים שהוגדרו עוד טרם כניסת החקלאות המתועשת כשמורות טבע או יערות בתמ"א 22. כל אלו יחד יוצרים תצרף של כתמים טבעיים או חצי טבעיים בתוך מרקם חקלאי רחב ידיים.

המרחבים המתאימים לחקלאות על הקרקעות המיחדות אותן כמעט ואינם מיוצגים בשמורות טבע או בשטחים מוגנים אחרים. לכן גם המגוון הביולוגי המיחד אותם מיוצג בחסר וחלק לא מבוטל מהמינים המאכלסים את המערכות האקולוגיות של הקרקעות האלוביות והקרקעות הקלות (חמרה, כורכר, חוסמס, חול ולס) הם מינים "אדומים" כלומר מינים שהפכו נדירים עקב הסבת המערכת האקולוגית הטבעית שלהם ובית גידולם לשטח חקלאי אינטנסיבי.

מרחב חקלאי נחשב במקרים שונים חלק ממערך השטחים הפתוחים המהווה מסדרונות אקולוגיים המקשרים בין שטחי טבע מוגנים. אך על מנת שמסדרון אקולוגי ישרת מגוון ביולוגי רחב ככל האפשר הוא צריך להיות קצר באורכו או מבוסס על תאי שטח טבעיים. כאשר השטח הוא חקלאי ונרחב משארים טבעיים יכולים לשמש כאבני קפיצה למינים רבים. הצמחים ובעלי החיים יכולים להתקדם בתוך המרחב החקלאי כאשר הם עוברים בין משארי הטבע. התווך החקלאי הוא עויין ברובו בגין הדברה, דישון, פעולות אגרומכניות אחרות ונוכחות אדם ומלויו.

בעבודה מרוכזת במשך מספר שנים נערכו פעולות רבות להבנת חשיבותם של המשארים במרחב השקמה, למיפויים ולהטמעתם בקרב האוכלוסייה המקומית ובקרב מקבלי החלטות ובעלי עניין. מסמך זה מרכז את הידע הרב שנצבר ומפנה אל עבר המסמכים השונים.

המידע על המשארים מרוכז במסמכים שונים *
לפתיחת המסמכים הקישו על הקישורים:

מסמך מבוא – משארים חיים בלב שדות חקלאיים במרחב שקמה ככלי לשמירת טבע – קובי סופר, פקח משור חוף דרומי

מצגת "משארים" – ערוצי חיים במרחב שקמה – קובי סופר, פקח משור חוף דרומי

סקרי טבע:

סקרי הטבע נערכו על בסיס גרדיאנט מערב מזרח. החל במשארים עם קרקעות חולית במערב האזור עבור דרך קרקעות קלות וכורכר וכלה במשארים על מסלע גירי במזרח האזור. כל הסקרים נערכו על ידי מומחים והממצאים מופיעים בדו"חות מפורטים.

הסקרים שנערכו עד כה:

צומח – סקירה אקולוגית-בוטנית של משארים במרחב כרמיה-גברעם-רוחמה – ד"ר עוז גולן, אוניברסיטת תל אביב

סקר עופותאסף מירוז

מצגת עופות – חברת העופות במישארי מרחב שקמה – אסף מירוז

זוחלים – ד"ר בועז שחם, האוניברסיטה העברית בירושלים

סטטוטריקה

תהליך מיפוי של המשארים וסיווגם לטיפוסים שונים – קובי סופר ואילנית איגל.

תכנית השקמה – אימצה את המשארים בקובעה כי שטחים שלא עובדו עד כה לא יהיו מעובדים גם בעתיד.

חינוך

הטמעת חשיבות המשארים בקרב תלמידי בתי ספר מקומיים – רחל עברון

* במידה והקבצים נדרשים בפורמט מונגש – יש ליצור קשר עם קובי סופר במייל: kubis@npa.org.il