משימור צמח נדיר בסכנת הכחדה ועד לוויתן כחול ענק שמופיע באמצע "המשרד"

הצצה לעבודתם של פקחי שמירת הטבע בישראל

היום (31 ביולי)  מציינים ברחבי העולם ובישראל את יום פקחי הטבע הבינלאומי, המאורגן על ידי הפדרציה הבינלאומית של הפקחים, וזו הזדמנות להכיר עוד יותר את עבודת פקחי שמירת הטבע של רשות הטבע והגנים, הגוף הממלכתי בישראל האמון על שמירת ערכי הטבע בישראל. 

ישראל היא אולי מדינה קטנה יחסית אבל הטבע בה מגוון וייחודי, חלקו בסכנת הכחדה, ולפקחי שמירת הטבע תפקיד מרכזי בלשמור עליו. העשייה כמובן מגוונות והיריעה קצרה מלהכיל את כל התחומים אבל 5 סיפורי פקחים שאספנו לכם מספקים הצצה לעבודה המיוחדת שלהם, שכנראה מתבצעת בסביבה הכי יפה שיש אבל היא גם מאתגרת ומורכבת במיוחד.

טארק שנאן, מנהל שמורת הטבע נחל עמוד ברשות הטבע והגנים

שמורת הטבע נחל עמוד שבגליל משלבת טבע מיוחד במינו וערכי מורשת. בשמורה נחל איתן הזורם בכל ימי השנה ברכות בין סלעים, צמחייה עשירה האופיינית לגדות נחלים, טחנות קמח ומערות האדם הקדמון. כל אלו לצד מסלול שביל ישראל ומסלול ים לים מאכזיב לכנרת שעוברים בלב השמורה הופכים אותה ליעד מבוקש מאוד עבור המטיילים.

 

טארק שנאן (46) מנהל את השמורה במסגרת עבודתו ברשות הטבע והגנים כבר למעלה משנתיים. במסגרת תפקידו מנהל את צוות העובדים בשמורה, אחראי על קליטת המטיילים, טיפוח ותחזוקת מסלולי הטיול,ועל שמירת ערכי הטבע והמורשת שבה.

מה הכי מאתגר בתפקיד?

בכל שנה מטיילים בשמורת הטבע נחל עמוד למעלה מ-100 אלף מטיילים. תפקידנו בשמורה לקלוט אותם בברכה ובצורה בטוחה עד כמה שניתן כך שיבואו ויחזרו בשלום. שייהנו מחוויית הטיול, הנוף היפה והפתוח אבל גם ישמרו על עצמם ועל הטבע. השמורה כוללת 3 חניוני לילה ומספר מסלולים – אחד למשפחות ושניים מאתגרים יותר למטיבי לכת באורך של 14 ו 19 ק"מ. במסלולים האלה לצערי אנו עוסקים לא מעט בסיוע וחילוץ של מטיילים שאיבדו את הדרך, עייפו או נפצעו וזאת בין היתר גם בסיוע של יחידת חילוץ גליל כרמל. הדרך הטובה ביותר  למנוע את מקרי החילוץ האלה, היא בהיערכות מקדימה ונכונה של המטיילים לקראת המסלולים המאתגרים שהם יוצאים אליהם. אני וצוות הפקחים שלי תמיד נכונים לסייע למטיילים בכל שאלה והכוונה שנדרשת. אפשר לפנות אלינו טלפונית לשמורה לפני היציאה מהבית וגם פה בשמורה שמגיעים. לדעת לקראת מה הולכים ומה תוואי וקושי המסלול, כמה בקבוקי מים לקחת, איפה ניתן למלא אותם, ואיפה ניתן לנוח ואף לישון בחניונים.

מה אתה הכי אוהב בתפקיד? 

תפקיד מאתגר המשלב גם שמירה על הטבע והמורשת היפים של ישראל וגם עבודה עם  קהל ומטיילים.  

 

ספר על חוויה מיוחדת שחווית במסגרת תפקידך?

באחד מימי שישי האחרונים התקשר אליי בשעה 17:00 בערב  אבא של מטייל ודיווח שהבן שלו בן ה-14 יחד חבריו  טיילו במסלול השמורה, טעו בדרך והגיעו למצוק שממנו אי אפשר להמשיך ומאוד מסוכן לחזור אחורה. יצרנו קשר עם הנערים, ביררנו איפה בדיוק הם נמצאים, בין היתר באמצעות תמונה ששלחו לנו, ויצאנו 6 אנשים למשימת חילוץ יחד עם  יחידת החילוץ גליל כרמל. חברנו אליהם כעבור שעתיים באזור עין כובס ועין סתר והוצאנו אותם מהמסלול בבטחה בסביבות השעה 21:30 , כבר בשעת חשכה. לאורך כל משך החילוץ הייתי בקשר שוטף עם הילדים וגם עם האבא שדאג. בסוף פגשתי את האבא שהודה לנו מאוד וחווית המפגש איתו היתה מרגשת במיוחד. חילוץ מסוג זה, שלצערי יוצא לנו לבצע עשרות פעמים בשנה הוא פעולה מאוד מורכבת ומאתגרת הכרוכה גם במאמץ גופני רב כדי להגיע למחולצים בהקדם. כל חילוץ והסיפור המיוחד שלו. יחד עם זאת תחושת הסיפוק בסיוע למטיילים היא גדולה.

מסר לציבור: 

תטיילו, תיהנו, תשמרו על עצמכם ועל הטבע

טארק שנאן. מנהל שמורת נחל עמוד

מור אוחנונה, פקחית שמורת האלמוגים ברשות הטבע והגנים

 

שמורת האלמוגים באילת היא מהיפות והמרהיבות בעולם ומאפשרת למבקרים ולצוללים בה לצפות בעולם מופלא וססגוני של אלמוגים, דגים ומגוון עצום של בעלי חיים ייחודים. שוניות האלמוגים באילת הן משוניות האלמוגים הצפוניות ביותר בעולם, ולכן יש בהן מינים ייחודים רבים, לצד מינים שמקורם באוקיינוס ועברו הסתגלות לתנאים המקומיים של ים סוף.

מור אוחנונה (31), עובדת כפקחית שמורת האלמוגים ברשות הטבע והגנים כבר למעלה מ-3 שנים. במסגרת תפקידה מבצעת משימות פיקוח ואכיפה לצרכי שמירת טבע בחוף האלמוגים ובחוף הדרומי של אילת, עבודות תחזוקה בחוף ובים, מתן שירות והסברה לקהל המבקרים ועוד. 

מה הכי מאתגר בתפקיד?

ללמוד דברים חדשים, להתמקצע ולהתפתח, למען הטבע ולמען המבקרים בשמורה. לגלות מחד רגישות ושירותיות לאנשים שמגיעים לבקר ולצלול בכיף ומאידך להיות נחושה מול אלו שמבצעים עבירות בשמורה, שיש בהן פגיעה בערכי הטבע הייחודיים ובכלל. מכל אירוע של פיקוח ואכיפה ומכל מפגש עם הקהל אני לומדת עוד ועוד על איך להתמודד במצבים שאינם פשוטים. תפקיד הפקח הוא מצד אחד להנגיש את הטבע לציבור אבל מצד שני לשמור עליו ולמנוע את הפגיעה בו. בלא מעט מהמקרים הדברים מתנגשים אבל חשוב להבין שאם לא נשמור על הטבע באדיקות – לא יהיה לנו טבע לטייל ולצפות בו. 

מה הכי אוהבת בתפקיד?

שאני קמה בבוקר ומשתוקקת כבר ללכת לעבודה. סביבת העבודה שלי היא הכי יפה שיכולה להיות – מצד אחד הים האדום ומצד שני הרים ומדבר. אני אוהבת את הגיוון, שכל יום לא דומה ליום שלפניו. אוהבת את הזכות שניתנה לי לשמור על ערכי הטבע במפרץ אילת, על האלמוגים הייחודים שהם יצורים חיים לכל דבר למרות שלצערנו יש כאלה שחושבים שהן רק אבנים בצבעים שאפשר לקחת כמזכרת. הדבר אסור כמובן. אוהבת את המפגש מתחת למים עם בעלי חיים שלא הרבה אנשים פוגשים כמו: צבי ים, כרישי לוויתן, עטלפי ים ואפילו לוויתן כחול ענק שבא לבקר פה באופן די נדיר וזכיתי לראותו.

ספרי על חוויה מיוחדת שחווית במסגרת תפקידך?

ממש לאחרונה נתקלנו במקרה די נדיר של צבת ים ירוקה שעלתה לחוף שמורת האלמוגים והטילה בעונה אחת 7 קינים של ביצים. בכל קן בדרך כלל עשרות ביצים. זה מאוד נדיר שכן זה היה מחוץ לעונת ההטלה הרגילה של צבות הים וגם מדובר במספר שיא של קינים לצבה אחת. עשינו הכל בחוף כדי לשמור על הקינים מפני פגיעה עם סימון , גידור ומעקב רציף אך לצערנו הסופה שהתרחשה בחודש מרץ האחרון, בעוצמת הרס שלא נצפתה עשרות שנים באילת חירבה כמעט לגמרי את חופי אילת וגם את הקינים. למעט קן אחד שהאבקועים הספיקו לבקוע ממנו ולצאת לים הפתוח. מאז, בזמן הקורונה והסגר המלא דאגנו לשקם מחדש את חוף השמורה והיום השמורה פתוחה כבר כרגיל.

מסר לציבור: 

לכל אבן, לכל בית גידול יש משמעות ותפקיד בעולם שלנו, תעזרו לנו לשמור על הטבע כדי שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות ממה מהטבע יכול להציע.

מור אוחנונה, פקחית שמורת האלמוגים. צילום: גיא לויאן, רט"ג

שקד בחבוט, פקח בשמורת הטבע נחל פרת – עין מבוע ברשות הטבע והגנים

 

עין מבוע בשמורת נחל פרת הוא מעיין הפועם בלב הערוץ המצוקי של נחל פרת (ואדי קלט). מימיו מגיחים בפעימות ובין פעימה לפעימה המעיין יבש.

שקד בחבוט (30) הוא בין פקחי השמורה והוא מבצע את התפקיד ברשות הטבע והגנים כבר כ-7 שנים. במסגרת תפקידו אחראי על קליטת קהל, פעילות הסברה ושמירה על ערכי הטבע, מורשת ונוף שבשמורה.

מה הכי מאתגר בתפקיד? 

כולם על פניו אוהבים את הטבע אבל יש כאלה שחושבים שבטבע אפשר לעשות הכל ובכך פוגעים בו לעיתים באופן הרסני במיוחד. השיח עם אותם אנשים הוא מורכב מאוד שכן הם לא מבינים שבפעולות מסוימות שלהם הם עלולים ממש להכחיד את מה שקיים. לעומת זאת יש כאלה שמעריכים את הטבע ונותנים לו מקום של כבוד וכיף לפגוש אותם ביום יום. 

 

מה הכי אוהב בתפקיד?

העבודה בלב הטבע ועבור הטבע והגיוון בעשייה. בכל תקופה אני מתמקד במשהו חדש. תחילה זה היה יותר סביב חיות הבר בשמורה ובשנתיים האחרונות מתמקד יותר בצומח. ההתמקצעות חשובה. להכיר את המינים השונים, ללמוד לזהות ולהגדיר אותם, לנטר אותם בטבע, ולבצע את הפעולות הנדרשות כדי לשמר אותם.

 

ספר על חוויה מיוחדת שחווית במסגרת תפקידך?

בשנים האחרונות חקרתי לעומק אודות הצמח השקד הערבי. כנראה משהו בשם שלו שזהה לשמי משך אותי במיוחד. מדובר במין אדום בסכנת הכחדה. בכל ישראל יש כיום רק פרט אחד ידוע של השקד הערבי והוא נמצא בנחל מכמש בשמורת נחל פרת, על צוק גבוה שקשה להגיע אליו. זה המקום המערבי ביותר בעולם בו הוא גדל. בעבר היו פרטים נוספים בארץ, אך תפוצתם הלכה והתמעטה עד שבשנת 2014 נותרו שני פרטים בלבד וכיום למעשה נשאר רק פרט אחד שידוע עליו מאחר ופעילות רעייה אינטנסיבית הקיימת ביהודה ושומרון פגעה בפרט השני. לאורך השנים נעשו מאמצים של רשות הטבע והגנים יחד עם חוקרי המכון הוולקני ובנק הגנים לשמר ולהנביט זרעים ואלו נשלחו לגנים בוטניים בישראל אך משום מה באופן מסתורי רוב השתילים נעלמו ונשארו מעטים. במסגרת המאמצים לשימור הצמח הנדיר אף הגענו לצוק הגבוה בו גדל הצמח היחיד באמצעות מבצע סנפלינג מורכב כדי לחתוך ממנו בעדינות מספר ענפים למטרות הרכבה ושימור המטען הגנטי שלו – למען הדורות הבאים. בימים אלו אנו גם פועלים בנושא בזירה הבינלאומית, מול ירדן בין היתר שם גדלים מספר פרטים. כל העשייה הרשותית הזו בשילוב אקולוגים, חוקרים ופקחי רשות, שאני בין המובילים שלה היא סיפוק מקצועי ואישי גדול כאחד. 

שקד בחבוט, פקח שמורת נחל פרת- עין מבוע

 

מנור גורי, פקח היחידה הימית של רשות הטבע והגנים במחוז צפון

שמורת הטבע הימית ים ראש הנקרה אכזיב, היא שמורת הטבע הימית הגדולה בישראל והיא משמרת חי וצומח נדירים  ושטח ייחודי המאגד בתוכו שילוב נדיר של מגוון מבנים מורפולוגיים וקשת של בתי גידול ימיים. מנור גורי (35) הוא בין פקחי היחידה הימית ברשות הטבע והגנים האחראים על שימורה. במסגרתו תפקידו, אותו הוא מבצע כבר למעלה משנתיים, הוא אחראי על פיקוח ואכיפת פקודת הדייג, פיקוח על השמורה הימית ושמירה על ערכי הטבע בסביבה הימית והחופית במחוז צפון של הרשות.

מה הכי מאתגר בתפקיד?

השילוב בין כל המשימות והתעדוף ביניהן.  בין משימות שמירת טבע, פיקוח ואכיפה. עבודה מול ציבור הדייגים ושמירה על משאב הדגה בישראל, שמירה על צבי הים וחיות בר אחרות וגם הסברה לציבור הרחב. העבודה מסביב לשעון 24/7. מאוד אינטנסיבי ואין רגע דל.

מה הכי אוהב בתפקיד?

100 אחוז של שמירת טבע. פשוטו כמשמעו.

ספר על חוויה מיוחדת שחווית במסגרת תפקידך?

פרויקט ההגנה על צבי הים שאני מרכז בצפון יחד עם מרכז ההצלה הארצי של צבי הים ברשות.  אני אחראי על חוות ההדגרה הצפונית ביותר של קיני צבות הים מתוך 6 חוות הדגרה שממוקמות לאורך חופי ישראל. לחווה הזו שנמצאת בשמורת טבע מוגנת אנו מעתיקים את הקינים המוטלים בחופים מראש הנקרה ועד מפרץ חיפה במטרה לשמר אותם עד שהאבקועים יבקעו מהביצים ויגיעו בשלום אל הים. בכל יום בעונת ההטלה –  מחודש מאי ועד אוגוסט עשרות פקחים של רשות הטבע והגנים בסיוע מתנדבים סוקרים מוקדם בבוקר עשרות קילומטרים בחופי ישראל במטרה לזהות את הקינים שהוטלו בלילה ומעתיקים אותם לחוות ההדגרה. העתקת הקינים היא פעולה עדינה ומורכבת מאוד הדורשת מיומנות גבוהה ורק פקחי הרשות מוסמכים לבצעה. כל יום כזה הוא חוויה מיוחדת וחדשה שנעשית עם פקחים ומתנדבים אוהבי טבע במלוא רמ"ח איבריהם. בהמשך אנו מנטרים את הקינים ועם בקיעת הביצים אנחנו, יחד עם מתנדבים שנקראים "שמרצבים" (מלשון שומר צב) מסייעים לצבים להגיע אל הים הפתוח. זה כמו לידה בה רואים מכל קן עשרות אבקועים קטנים וחמודים מתחילים חיים חדשים.

מסר לאומה: תעזרו לנו לשמור על הטבע של כולנו. שמירת טבע עושים יחדיו.

מנור גורי במשימת חילוץ של טריגונים שנתפסו ברשת דייג בלב ים. צילום: אבי ברקוביץ

 

קטגוריות