נלחמים במיני החי והצומח הפולשים לישראל

21/05/2017

קמפיין להעלאת מודעות מקבלי ההחלטות והציבור, לסכנות הטמונות במינים פולשים והשפעתם המזיקה לסביבה ולאדם ולגיוסם למיגור התופעה על ידי קידום חקיקה להתמודדות ומניעת כניסתם של המינים הפולשים

המינים הפולשים מאיימים על הטבע , על הכלכלה ועלינו - עצרו את הפלישה
המינים הפולשים מאיימים על הטבע , על הכלכלה ועלינו - עצרו את הפלישה

רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, משיקות קמפיין חדש בנושא המינים הפולשים בישראל במטרה לקדם חקיקה ולהעלות את מודעות מקבלי ההחלטות והציבור לנושא וכחלק מהפעולות להילחם בתופעה המזיקה לאדם ולסביבה. למינים הפולשים השפעה מזיקה במגוון תחומים החל מחקלאות, בריאות הציבור ועד תשתיות ותיירות.

מינים פולשים מוגדרים כאורגניזמים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי, לרוב כתוצאה ממעשי האדם, והתפשטו והתבססו בסביבה החדשה אליה הגיעו. מינים אלו מסבים נזק משמעותי והרסני למערכות אקולוגיות טבעיות ולאדם. חלק גדול מהמקרים מינים פולשים אלו מגיעים כ"נוסעים סמויים" על סחורות ומטענים הנכנסים למדינה באופן חוקי, למשל בתוך מטען אישי של נוסעים, בסחורות חקלאיות, על חיות מחמד, או במי נטל של אניות. על פי הערכות הנזק הכלכלי העולמי שנגרם מהמינים הפולשים נאמד על כ- 1.4 טריליון דולר בשנה.

על פי שני הארגונים, בראייה ארוכת טווח, וכדי להתמודד בצורה המיטבית על מכלול ההיבטים וההשלכות של תופעת המינים הפולשים, נדרשת חקיקה ראשית מקיפה אחת, אשר תסדיר את הנושא.

הקמפיין שמושק על ידי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, מתייחס לשמונה מינים פולשים: נמטודת החרציות, טרמיט העל הפורמוסי, חילזון הבוץ הניוזילנדי, עשב התנין, ציצית עשב משוננת, התולעת השטוחה מגינאה החדשה, נובר הדקל, הנמלה הצהובה המשוגעת, אשר כולם זורעים הרס אקולוגי רב עד לכדי פגיעה בבריאות הציבור. בקמפיין הושקעו עשרות אלפי שקלים ובמסגרתו גם הוקם אתר אינטרנט הכולל מידע נרחב אודות המינים הפולשים בדגש על הסכנות הטמונות במינים הפולשים, מאפייניהם, ומה ניתן לעשות גם ברמה האישית כדי למגר את התופעה.

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים ציין, "צמצום ומיגור המינים הפולשים לישראל נמצאים בראש סדרי העדיפויות של רשות הטבע והגנים. מינים אלה מאיימים על הטבע ועל בריאות הציבור, ופוגעים בתוצרת החקלאית, בתשתיות, במקורות המים, בצמחי נוי ועוד. לצערי, מדינת ישראל אינה ערוכה מספיק להתמודדות עם חדירת המינים הפולשים לשטחה, והדברתם לאחר שהצליחו להתבסס, והנזק האקולוגי והכלכלי שנגרם הינו עצום. אנו משיקים את הקמפיין כדי לעורר את מודעות הציבור לנושא החשוב ולהשפעותיו מרחיקות הלכת. במקביל אנו פועלים לקידום חקיקה למניעת פלישות ביולוגיות, שתאפשר אימוץ וויישום כלים מתאימים ויעילים להתמודדות עם הנושא , אשר כיום לצערנו הטיפול בו אינו מיטבי ונופל בין הכסאות".

אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע: "יש איומים בחיים שלנו, שהם סמויים מן העין, אך הם המסכנים את בריאותנו ואת הטבע היקר שלנו. לצערנו, המדינה כיום אינה ערוכה להתמודד עם מניעת הסיכונים הנובעים מצמחים ובעלי חיים פולשים, והפתרון לביטחון אקולוגי לאומי, הוא חקיקה מערכתית חדשה".

על המינים הפולשים:

נמטודת החרציות – תולעת קטנטנה (אורכה כ- 1 מ"מ) הגורמת לנזקים משמעותיים במדינות אליהן פלשה ובישראל קיימים תנאים המתאימים לשגשוגה. ניתן לזהות את נוכחותה על צמחים באמצעות סימני פגיעה. פוגעת במאות מינים וזנים של גידולים חקלאיים, כולל צמחי מאכל, תבלין ונוי, ובצמחי בר מוגנים

 

 

טרמיט העל הפורמוסי – הגיע במקור מסין, ומשם התפשט לארצות נוספות במזרח הרחוק, לארה"ב ולדרום אפריקה כ"נוסע סמוי" במשלוחי עץ ומוצריו, בעציצים, ובגוף כלי שיט העשויים עץ. בישראל הוא מהווה סכנה בטיחותית קשה ומקור אפשרי לנזק כלכלי כבד למבנים ולמתקנים מעץ, לתשתיות עיליות ותת קרקעיות, לגינון, לטבע ועוד.

 

חילזון הבוץ הניוזילנדי – מאיים בסכנת התפשטות בארץ וכבר הספיק להתפשט לאוסטרליה, אירופה וצפון אמריקה כ״נוסע סמוי״, בתוך משלוחי דגים חיים ואף במתקני מי שתייה באוניות. מין זה מתרבה במהירות אדירה ובמידה ויחדור לארץ, הפגיעה תהיה בלתי הפיכה ורב מערכתית: בענף הדגה בישראל, בחקלאים ובדייגים.

 

 

עשב התנין – מקורו של הצמח עשב התנין בדרום אמריקה. מתפשט בקלות בעזרת חלקי גבעולים ושורשים שנחתכו, וחלקים אלה נצמדים פעמים רבות לכלי רכב (צמיגים) ולציוד אישי (בגדים ונעליים). משתלט במהירות על מקווי מים תוך שהוא חוסם גישה לאור ולחמצן, גורם לפגיעה במערכות הטבעיות ובחקלאות, באיכות ובזרימת המים ומעודד מפגעי יתושים. מין זה אף יכול לגרום למוות בקרב בעלי חיים רבים.

ציצית עשב משוננת – ציצת העשב המשוננת מגיעה במקור מדרום אמריקה, וגורמת לנזקים משמעותיים במדינות אליהן פלשה. היא יכולה לחדור לארץ באופן סמוי על בעלי חיים המגיעים במשלוחים מאוסטרליה, במשלוחי חציר וזרעים, על ציוד אישי, ועקב זיהוי שגוי כצמח נוי בלתי מזיק.

 

התולעת השטוחה מגינאה החדשה – הגיעה במקור מגינאה החדשה, ומשם התפשטה לעשרות יעדים ברחבי העולם. בחלק מהמקרים הועברה באופן מכוון לצרכי הדברה ביולוגית של החילזון האפריקאי הענק ובמקרים אחרים הגיעה כ"נוסעת סמויה" במשלוחי צמחים וקרקע. היא מעבירה מחלה מסכנת חיים (דלקת קרום המוח), ובכך מהווה סכנה לבריאות הציבור. פוגעת בחקלאות, וידועה כמכחידה מינים אנדמיים של רכיכות ושבלולים.

נובר הדקל – עש גדול מדרום אמריקה, שנפוץ כיום במדינות רבות באירופה. הוא מתפשט כנוסע סמוי באמצעות מסחר בצמחים נגועים. העש תוקף מינים רבים של דקלים, כולל התמר המצוי (Phoenix dactylifera) הנפוץ בארץ כצמח בר בשטחים טבעיים, כצמח גינון ביישובים, וכגידול חקלאי נפוץ ומצליח. ישראל הוגדרה בסיכון משמעותי לפלישה של המין ע"י ארגון הגנת הצומח האירופאי והים-תיכוני (EPPO).

הנמלה הצהובה המשוגעת – הנמלה מופיעה ברשימת 100 המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם. מקורה של הנמלה המשוגעת הוא במזרח הרחוק, וכיום ניתן למצוא אותה במדינות רבות ברחבי העולם ובאיים רבים. לכל אזור אליו הנמלה חדרה נגרם נזק בלתי הפיך ופגיעות קשות עד כדי מוות של חיות מחמד, עופות, חרקים ופגיעה קשה בתינוקות וזקנים. הנמלה זורעת הרס שלא ניתן להחזיר לאחור בתחום החקלאות, התיירות, החי והצומח.

פרטים נוספים באתר מינים פולשים – http://www.polshim.org.il/