סגורית הארבל

16.11.2014

סגורית הארבל - החילזון הנדיר מהארבל

חלזון סגורית הארבל - צילם דותן רותם, רשות הטבע והגנים חלזון סגורית הארבל - צילם דותן רותם, רשות הטבע והגנים

תיאורים רבים מספור ניתן לספק על הארבל – ההר והמצוק, שמורת הטבע והגן הלאומי.

אודות החילזון הנדיר

מעבר לסיפורים ההיסטוריים המרתקים, שרידי העבר והנופים הפנורמיים הניבטים ממנו, מתהדר הארבל בעולם שלם של בעלי חיים. לצד הידועים והמרשימים שבהם כגון שפני סלע, זאבים וצבועים, מתגוררים גם כמה מיני בעלי חיים קטנים, צנועים ומיוחדים לא פחות (ואולי אף יותר).

אחד המרתקים שבהם הוא סגורית הארבל, חילזון קטן יחסית אך עם שם מדעי ארוך Cristataria genezerethana genezerethana, הנחשב מין אנדמי. כלומר, הר הארבל וסביבתו הקרובה הוא המקום היחיד בעולם שבו הוא חי. אין ספק – חילזון עם כבוד…

הקונכיה דקה יחסית וארוכה ופיתוליה רבים. קוטרה אינו עולה על 3 מ"מ וצבעה חום בהיר עד אפרפר. בתוך הקונכיה לוח עשוי גיר המחובר אליה בגיד, הסוגר את הפתח כאשר החילזון נמצא בפנים ומגן עליו מפני חדירה של טורפים. סוגר מיוחד זה הקנה לחילזון את שמו העברי 'סגורית' ואת השם הלטיני של משפחת הסגוריתיים – Clausiliidae ( clausiliumהוא 'סוגר' בלטינית).

החילזון התגלה לראשונה בידי הכומר וחוקר הטבע האנגלי הנרי בייקר טריסטראם (1906-1822). טריסטראם, שתר את ארץ-ישראל לאורכה ולרוחבה, נחשב אחד החוקרים המפורסמים שחקרו את הטבע בארץ ישראל, וספרו הנודע "החי והצומח של ארץ ישראל" (שפורסם בשנת 1889) נחשב אבן דרך במחקר הזואולוגי והבוטני בישראל. את החילזון סגורית הארבל הגדיר טריסטראם בשנת 1865, בעת שנתקל בו לראשונה באזור הארבל.

בטיול בארבל מומלץ להשפיל מבט ולתור אחר החילזון הנדיר בסדקי הסלע. אין להזיזו ממקומו משום שבמרבית ימות השנה הוא נצמד לסלע באמצעות קרום שהוא מפריש סביבו, המונע ממנו התייבשות. כמו כן, בעלי החיים וכן הצמחים והדוממים מוגנים בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים ואין לפגוע בהם.
צילומים: דותן רותם