סיכום עולמי – מקבץ חדשות מן העולם לשנת 2020

שם כתב: נוי שפירא 06.12.2020

זו היתה שנה לא פשוטה מכל הבחינות. מגפת הקורונה יצרה השלכות נרחבות ושינויים בסדר גודל בלתי נתפס. עוד רגע והשנה המוזרה והבלתי נשכחת הזו מגיעה לסופה. ואנחנו פה כדי להזכיר לכם, חובבי הטבע, כמה אירועים יוצאי דופן שהתרחשו במקומות שונים בארץ ובעולם.

צילום: קייל גלן

הערים שוויתרו על המכוניות בעקבות הקורונה

 

צילום יואב אזיז

נדמה שעד לא מזמן כשחשבנו על מאפיין של עיר מרכזית שוקקת עלה באפנו זיכרון ריחו של פיח המכוניות ברחובותיה הסואנים. בעקבות משבר הקורונה ערים מרכזיות רבות בעולם, כמו סידני ואדינבורו, הסבו כבישים לנתיבי תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים באופן זמני, כדי לאפשר לעובדים החיוניים להגיע לעבודתם ולתושבי העיר לקיים פעילות שתשמור על בריאותם במרווח זה מזה. וכך, כמו פטריות אחרי הגשם, צצו שבילים טקטיים להולכי רגל ולרוכבי האופניים, והחוויה העמוסה של צפיפות במדרכה צרה ובכבישים פקוקים התחלפה בתנועה מרווחת, ובתוך כך בהנאה מרבית מרחובות נקיים מזיהום אוויר. בעקבות המהלך שוקלות רשויות רבות לוותר על זמניות השבילים ולחוקק חוקים נרחבים להפחתת זיהום האוויר. מציאת פתרונות למשבר הקורונה מעלה אפשרות שהאוכלוסייה האנושית יכולה לפעול כאן ועכשיו ולהתמודד עם משבר בינלאומי גדול והוא – משבר האקלים.

האיום הסיני על איי הגלפגוס


כשאנחנו חושבים על שמורה ימית פראית, עשירה ומגוונת, מייד עולים בדעתנו איי הגלפגוס (וכמובן גם שמורת ים ראש הנקרה), אך למרות ההסכמה העולמית – בדמות הכרזת השמורה אתר מורשת לאומי של אונסק"ו – יש מי שמנצל את המגוון לדיג אגרסיבי.

במהלך חודש מאי צפו כוחות הצבא הימי של אקוודור בתופעה אדירה: 265 ספינות דיג סיניות הגיעו לגבול המים הטריטוריאליים שלה ואחת אף נכנסה לשטחה. רשתות שנפרסו לאורך מאות קילומטרים פגעו במסה עצומה של בעלי חיים ימיים כמו פינגווינים, דולפינים, לווייתנים, כרישים וצבי ים, חלקם – כמו כרישי הפטיש – בסכנת הכחדה.

 

בשביל החיסון – הכרישים בסכנה


ידיעה משונה התפשטה באתרי החדשות. רשת סי־אן־אן דיווחה שמאות אלפי כרישים נתונים בסכנה מפני שהפכו לחלק מהמרוץ למציאת חיסון נגד נגיף קורונה. הפעם הפוקוס הוא חומר שומני המיוצר בכבד שלהם.  למעשה החומר, שנקרא סקוואלן, כבר מוכר בסגולותיו הרפואיות הרבות, ובהן שיפור המערכת החיסונית, והספרות מגלה שכבר נעשה שימוש רחב בו בהיותו חלק ממסורת רפואית עתיקה וחלק מתעשיית הקוסמטיקה היום. הפרט המעניין הוא שהכרישים אינם היחידים שניתן למצוא בהם את החומר. מלבד האדם, שהחומר נמצא ברקמת עורו, סוג אחר של סקוואלן בשם פיטו-סקוואלן מצוי בשמנים רבים מן הצומח, למשל בשמן זית. כיום נעשה שימוש רב בפיטו-סקוואלן בתעשיית הרפואה והקוסמטיקה וכמובן זה מחליף שימוש פוגעני בתוצרים מן החי.

בישראל כל מיני הכרישים מוגנים בחוק והפגיעה בהם אסורה, אך מצבם בעולם מדאיג. בעשורים האחרונים הידלדלו אוכלוסיות כרישים באזורים רבים עד שיעור של יותר מ־90 אחוז מכלל האוכלוסייה, ואחד הגורמים לכך הוא דיג יתר: בכל שנה האדם צד כ־100 מיליון כרישים. כהיותם טורפי־על אחראים הכרישים לוויסות המערכת האקולוגית, ופגיעה בהם משפיעה על חוזק המערכת כולה, ובמילים אחרות היעלמותם עלולה להוביל לקריסת מערכות אקולוגיות שלמות.

 

אסונות אקולוגיים באזורים השמורים בעולם

קרוב לאלף טונות נפט נפלטו למי הטורקיז של חופי האי מאוריציוס שבאוקיאנוס ההודי. בחודש יולי האחרון סטתה מכלית נפט יפנית ממסלולה ופגעה בשונית האלמוגים. מומחים מהקרן לשימור חיות הבר במאוריציוס דיווחו כי הדליפה קרתה באזור רגיש במיוחד, שיש בו שמורה ימית מוגנת ובתי גידול ייחודיים. אומנם ננקטו פעולות סיוע, אך היקף ההשפעה של האסון טרם ידוע.

חודשים מספר לאחר מכן פקד זיהום מסתורי אזור רגיש אחר על פני הגלובוס. באוקטובר החלו תושבים באזור חצי האי קמצ'טקה שבמזרח הרחוק הרוסי לדווח על מקור זיהום שפוגע באיכות המים ובבעלי החיים הימיים. אזור קמצ'טקה הוא אזור ידוע בטבע הפראי שבו – טבע עוצר נשימה במלוא הדרו. שטחי הטבע רחבי ידיים וההתיישבות האנושית בהם מועטה, ולכן מתאפשר שם קיום של מערכת אקולוגית משגשגת. על פי דיווחי המדענים שצללו באזור האסון מרבית החי הימי על פני הקרקעית לא שרד אחרי הזיהום. החקירה של מקור הזיהום בעיצומה, והדרישה לפתוח בפעולות שיקום ומניעה חזקה מתמיד.

 

שובם של הדולפינים הלבנים למפרץ הונג־קונג

בהתמודדות עם משבר הקורונה נאלצו בני אדם רבים להישאר בבתיהם. הפעילות האנושית בחלקים נרחבים בעולם הצטמצמה, ובאזורים אורבניים ומפותחים נצפו בעלי חיים לרוב. בסביבת נמל הונג־קונג, למשל, נצפו דולפינים לבנים ממין סוסא גיבן (Indo-Pacific humpback). בעבר היו בני מין זה נפוצים במימי המפרץ, אך בעקבות פעולות פיתוח ותעבורה רחבי היקף הצטמצמה אוכלוסייתם לכ־2,000 פרטים בלבד, לפי הערכת החוקרים.

 

ניקוי הים הגדול בעולם – פה בישראל

ניקוי הים הגדול בעולם הינו מיזם בין־לאומי שמתקיים כאן בישראל. למיזם חברו קואליציה רחבה של ארגוני סביבה ומאות אלפי מתנדבים במטרה לשבור את השיא העולמי בניקוי ים וחופים. לאורך החופים נפרסו כ־100 מוקדים ומהם יצאו המשתתפים לעשייה החשובה.

כמויות הפסולת בעולם הן בלתי נתפסות: מדי שנה מגיעים לימים ולאוקיאנוסים כ־8 מיליון טונות של פסולת. נתון זה שווה ערך לריקון משאית זבל שלמה לים בכל דקה! אם מגמה זו תימשך, עד שנת 2050 המסה הביולוגית באוקיינוסים תהיה שווה למסת הפסולת הימית או קטנה ממנה. בעיית הפסולת הימית הוכרה כבעיה עולמית חמורה, המשפיעה הן על כלל מארג החיים הימי והן על הכלכלה ועל בריאותו של האדם. המיזם הינו חלק ממאמץ נרחב להעלאת המודעות להשפעות הפסולת הימית ולהעלאת המודעות לכוחנו ולאחריותנו לשנות את המצב כבר עכשיו.

רוצים לקרוא עוד על שבירת השיא בנקיון החוף הגדול ביותר? לחצו כאן

לכתבה על נקיון החופים הגדול ביותר – לחצו כאן