סקר גיאו-ארכיאולוגי בנגב

שם כתב: עומרי ברזילי ויואב אבני 16.07.2021

הר הנגב ידוע כאזור ובו ריכוז גבוה יחסית של אתרים פרהיסטוריים. מבחינה גיאולוגית הוא מתאפיין בסדרה של מעיינות, חלקם מאובנים (טרוורטינים), ובטארסות נחליות שהורבדו במחזורים בין-קרחוניים.

חוליית סקר בפעולה באזור נחל פארן, אביב 2020 חוליית סקר בפעולה באזור נחל פארן, אביב 2020

חבל ארץ זה נחקר באופן אינטנסיבי ע"י משלחות ארכיאולוגיות בשנות ה-70 ובראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת. החפירות והסקרים איתרו מספר גבוה של אתרים פרהיסטוריים מאוחרים (תק' פליאולית עליון – ניאולית), בניגוד לתקופות הקדומות מהן התגלו מעט אתרים (תק' הפליאולית התיכון) או לא נמצאו כלל (תק' פליאולית תחתון).

בשנים 2019–2020 קיימנו בנגב סקר גיאו-ארכיאולוגי במסגרת מחקר ISF, שמטרתו לבחון נוכחות של התקופות הקדומות – הפליאולית התחתון והפליאולית התיכון (איור 1). הסקר התמקד בחמישה אגני ניקוז: נחל צין, נחל נקרות, נחל פארן, נחל ניצנה ונחל בשור.

במסגרת הסקר זיהינו מספר ריכוזים של אבני יד האופייניות לתרבות האשלית של התקופה הפליאוליתית התחתונה בהר הנגב ובערבה (איור 2). הריכוזים נמצאו בסמיכות למקורות חומרי גלם וכן למקורות מים קדומים.

איור 2. ריכוז פריטי צור ואבן יד באזור הערבה, חורף 2019

באשר לתקופת הפליאולית התיכון, זיהנו מספר אתרים שמורים מן התרבות המוסטרית באזור הר הנגב (איור 3). חלקם נמצאו בסמיכות למשקעי טרוורטין המעידים על קיומם של מעיינות קדומים, וחלקם בסמיכות למקורות חומרי גלם. ככלל, צפיפות האתרים המוסטריים נמוכה יותר באזור הערבה וכוללת בעיקר אתרי סיתות.

איור 3. שרידי אתר מהפליאולית התיכון באזור באר רסיסים

 

סיכום

התמונה שעולה מהסקר היא שיש ייצוג נאה לתקופות הפליאולית התחתון והתיכון בנגב, וזאת בניגוד למקובל במחקר. הקרבה למקורות המים בשתי התקופות תואמת לדגם של התקופות המאוחרות, בו האדם, החי והצומח התרכזו סביב גופי המים. ממצאים אלה, יחד עם נתונים מהמחקר הגיאולוגי, מצביעים על אדפטציה של האדם לסביבה צחיחה למחצה כבר בתקופות הקדומות. היום ניתן לקבוע בביטחון שאזור המדבר היה חלק אינטגרלי מהעולם הפרהיסטורי של ארץ ישראל מראשית ההתיישבות האנושית באזורנו.