ערכי טבע מוגנים - ראיון עם ד"ר רותי יהל

שם כתב: מיכל ברונפמן 06.12.2020

יש כל כך הרבה חזיתות להתמודד איתן במאבק על שמירת הטבע. בראיון עם רותי יהל ניסינו להבין איך היא מתמודדת עם האתגרים הרבים בתחום הים התיכון, ומה הם ערכי טבע מוגנים.

צולם כחלק מעבודת הדוקטורט של טל אידן, מעבדתו של פרופ_ מיכה אילן, ביה_ס לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב 1 ספוגים בים התיכון, צולם כחלק מעבודת הדוקטורט של טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, ביה"ס לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

ספרי לנו מי את ומה תפקידך ברשות הטבע והגנים

אני רותי יהל, האקולוגית הימית של הים התיכון ברשות הטבע והגנים מזה 14 שנים. האמת היא שאת התואר השני והשלישי עשיתי בכלל במפרץ אילת, באקולוגיה של שוניות אלמוגים. בשנת 2003 נסעתי לשלוש שנות השתלמות פוסט־דוקטוריאלית באוניברסיטת קולומביה הבריטית, ושם עבדתי על מערכות של מים עמוקים באוקיינוס השקט ונחשפתי לנושא של שימור סביבה ימית ולבעיות העצומות של אוקיינוסים בעולם. זה הדליק אצלי נורה אדומה שחייבים לעשות משהו בעניין. ב־2006 נפתח לשמחתי תפקיד לאקולוג ימי של הים התיכון. מעניין לדעת שעד אותו רגע התפקיד של אקולוג בים התיכון לא היה קיים. באותה תקופה לא הייתה מודעות גבוהה לכך שבים התיכון יש מערכת טבעית שגם דורשת שמירה והגנה, וכך מצאתי את עצמי היישר מהפוסט־דוקטורט נכנסת לעבודה מאתגרת כאקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים. מאז ועד היום זה תפקידי ברשות הטבע והגנים – ייעוץ מדעי בענייני שמירת טבע בים התיכון בקשת רחבה של נושאים.

 

מה האתגרים בתפקיד שלך?

בתפקיד הזה האתגר כפול: מצד אחד תכנון ומחקר מקדים של שמורות טבע ימיות חדשות, סקרים ומחקרים בשמורות שכבר הוכרזו וקידום הנושא של שמירת טבע באופן כללי, ומצד שני יש צורך לתת מענה לתוכניות במשק שמתבצעות בים או שיש להן קשר לים – תשתיות, התפלת מים, גז, נפט וכדומה. אנחנו תמיד בודקים אם ואיך ניתן להכניס לים שימושים נוספים מעבר לשמירת טבע ולדאוג לכך שההשפעה על הסביבה תהיה מצומצמת ככל האפשר. זה אתגר לא פשוט להביא לידיעת הציבור ולידיעת מקבלי ההחלטות את ההבנה שיש פה מערכת שלמה עשירה ומגוונת, וצריך להשקיע הרבה מאמצים בשביל לשמור עליה. לכן בשנים האחרונות המיקוד הוא על יצירת מסד נתונים רחב ואמין בשיתוף פעולה עם חוקרים ואוניברסיטאות, כך שכל ההחלטות שלנו יגיעו ממקום מבוסס, וגם על שיתוף פעולה עם ארגוני סביבה. דבר נוסף שקרה בשנים האחרונות הוא ההקמה של היחידה הימית, שעשתה מהפכה אדירה בתחום של שמירת הטבע הימי. בסך הכול זהו תפקיד מאוד אינטנסיבי, ועם זאת האהבה לים רבה מאוד ויש בתפקיד המון סיפוק והתקדמות.

 

 האם תוכלי לספר לנו מה ההגדרה של ערכי טבע מוגנים?

ההגדרה הרשמית והחוקית על פי תקנות ערכי טבע היא "ערך טבע שלדעת שר איכות הסביבה יש ערך בשמירתו או סכנה להכחדתו" (מתוך: חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח־1998). למעשה "ערך טבע" הוא כל דבר שהוא לא מעשה יד אדם ("כל דבר, או סוג של דברים שבטבע או חלק מהם, חי, צומח או דומם, שמקורם בשטח המדינה או מחוצה לו"). לא כל ערך טבע הוא ערך טבע מוגן. כדי שהוא יהיה מוגן על פי חוק יש ערך לשמירתו או סכנה להכחדתו.

סעיף 41(ג)  בחוק אומר: "לא יפגע אדם בערך טבע מוגן אלא בהיתר […] לרבות השמדה, הריסה, שבירה, חבלה, קטיפה, עקירה, נטילה, שליה, הרעלה, שינויה של צורה או של תכונה טבעית של ערך טבע או הפרעה למהלך התפתחותו הטבעית, לרבייתו או שמירתו". ב־2019 עשינו רענון לרשימה הקיימת.

 

האם היו מקרים שמין מסוים יצא מרשימת ערכי הטבע המוגנים?

הזהרון, שפלש לים התיכון ממפרץ אילת. זהו דג ארסי ורעיל שבים סוף הוא חלק מהמערך האקולוגי הטבעי, אז מובן שבמפרץ אילת יש היגיון שהוא יהיה מוגן, היכן שיש לו טורפים טבעיים, אך בים התיכון, שאליו הוא פלש והתרבה בו באופן בלתי מבוקר, הוא הוצא מרשימת המינים המוגנים. בכך אנחנו מתירים את הפגיעה בו ומונעים ממנו לפגוע במינים מקומיים.

 

אלו ערכי טבע נוספו לאחרונה לרשימה? ואיך מתקבלת ההחלטה מה להוסיף לרשימה?

לאחרונה הוספנו מערכה שלמה של ספוגים. בשביל להסביר את ההחלטה הזו צריך לחזור קצת אחורה. בעבר הלא רחוק לא היו מפות של קרקעית הים והייתה אשליה שהים הוא כולו קרקעית שטוחה או בעלת מדרון מתון. בתחילת שנות האלפיים נעשה מיפוי באמצעים טכנולוגיים משוכללים ובו התגלו רכסי כורכר בעומק מאה מטר בים התיכון. היינו סקרנים לדעת מה קורה שם והתחלנו לצאת להפלגות מחקר. השתמשנו בהן ברובוטים שצוללים עם מערכת של מצלמות משוכללות ומשדרים לנו אל הספינה תמונות מקרקעית הים. ההפלגה הראשונה הייתה ב־2009 ובה גילינו את סוגי החיים על הרכסים. עד אותו רגע אף אחד לא ראה ולא היה מודע ליופי הזה, זה היה רגע מרגש.

כך, בסדרה של הפלגות, התחלנו לגלות כי הספוגים יוצרים בתי גידול מרהיבים בעומקים של מאה מטר, והם מה שנקרא "מין מהנדס סביבה", כלומר יש להם יכולת ליצור סביבה חדשה שמאפשרת למינים חדשים להשתקע שם. כיום נחקר בית הגידול הזה בסיוענו על ידי מעבדה באוניברסיטת תל אביב שמתמחה בכך. בית הגידול הזה יפהפה ועשיר מאוד ולהרבה דגים יש מקלט בין הספוגים, לכן החלטנו שהם ראויים להגנה, וההגנה עליהם תשמור על כל בית הגידול שהם יוצרים.

ספוגים בים התיכון צולם כחלק מעבודת הדוקטורט של טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, ביה"ס לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

מה ההשפעה של הוספת הספוגים לרשימה?

לצערנו התגלית על הרכסים הייתה לא רק משמחת. בכל מקום שהגענו אליו עם הרובוט גילינו המון ציוד דיג על הקרקעית ורשתות דיג רבות שהפכו לרשתות רפאים. הדייגים ידעו שאם ידוגו באזור ההוא, הם תמיד ימצאו שם דגים גדולים. הם פשוט לא תמיד ידעו להסביר למה. הבנתי שחייבים לפעול כי אם לא נכריז על הספוגים כמוגנים ועל אזור הרכסים כשמורה, הסכנה שהאזור ייהרס היא ממשית. לכן גם הגשנו תוכנית ליצירת שמורה שתגן על האזור הזה, שנמצא מול פולג, 15 ק"מ ממערב להרצליה.

ספוגים בים התיכון. צולם כחלק מעבודת הדוקטורט של טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, ביה"ס לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

מהן ההשלכות של האכיפה על ערכי טבע מוגנים?

בעבר מי שהיה מוגן בים התיכון היו היונקים – הדולפינים, הלווייתנים וכלבי הים. בנוסף להם צבי הים היו מוגנים וקבוצות אחדות של רכיכות ואלמוגים. באותה תקופה לא היו הרבה דגים מוגנים, מה שגרם לציד של כרישים וחתולי ים. רק ב־2005 הוסיפו לרשימות את כל הבטאים והכרישים, והיום אנחנו צופים בשגשוג ובפריחה שלהם במי הים התיכון.

 

ספרי לנו על עוד חיות שנוספו לרשימה.

חולון החוף – סוג של סרטן חופי שבעבר היה נפוץ מאוד בחופי ישראל. הדור שלי זוכר איך תמיד בחוף ניתן היה לראות את העקבות שהוא משאיר בחול, אך הוא התחיל להיעלם כי היו נוסעים הרבה בחופים או חורשים בטרקטור את החוף ומנקים אותו, וכך דרסו את המחילות שלהם. זה מזכיר לי סיפור עצוב על כך שבמקרה מצאתי מערך שיעור שהופק על ידי משרד החינוך לפני שנים רבות, ובו מעודדים את המורה והתלמידים לצאת עם דליים של גבס לחוף הים ולשפוך את הגבס לתוך המחילות של הסרטנים על מנת ללמוד על המחילות של חולוני החוף. תארי לך כמה סרטנים מתו כתוצאה מ"השיעור החינוכי" הזה פשוט מחוסר מודעות.

 

חולון החוף בהסוואה מושלמת. צילום: עדי אשכנזי

באמת ממש עצוב ומכעיס. דיברנו הרבה על בעלי חיים, האם יש צמחים שנכנסו לרשימה לאחרונה?

עשבי הים הם קבוצה של צמחים חשובים מאוד שעד 2019 לא היו מוגנים. הם צומחים במפרץ אילת. יש להם פרחים ופירות וההאבקה שלהם נעשית באמצעות זרמי הים. חלק מהדגים הצעירים משתמשים בעשבי הים כמסתור ורק כשהם גדלים הם מוכנים לצאת מהעשב.

בכלל, המהפך הגדול באמת קרה ב־2019. הכרזת ערכי הטבע המוגנים קרתה במפרץ אילת. הפרדנו בין הרשימות של הים התיכון לרשימות של מפרץ אילת וזה נתן את ההזדמנות להפוך את היוצרות באילת: ברירת המחדל היא שהכול מוגן למעט רשימה מצומצמת של מינים שבהם מותר לפגוע.

הצלחתם לראות את האבובית שמסתתרת בתוך עשבי הים? צילום: עמרי עומסי

מה היית רוצה להגיד לסיום?

הכלי של ערכי טבע מוגנים הוא כלי חשוב שמאפשר לנו להגן על מינים מוגנים בכל מקום בים, בנוסף לשמורות ששם ניתן להגן על כל מה שחי, אבל רק בגבולות מצומצמים ומוגדרים. אנחנו מצפים מהציבור שישתף פעולה איתנו ויימנע מפגיעה בכל מקרה, ושיאפשר למינים האלה לשגשג לטובת הים ולטובת כולם.

 

לקריאה נוספת על ערכי טבע – לחצו כאן

לרשימה המלאה של ערכי טבע מוגנים – לחצו כאן