פעולות ממשקיות של רשות הטבע והגנים לשמירה על שוניות האלמוגים באילת

ביחס למערכות אקולוגיות יבשתיות אחרות, שונית האלמוגים באילת, על כל דייריה, מצליחה לשקם את עצמה מנזקים הנגרמים לה בעקבות הפרעות מקומיות.

שונית האלמוגים באילת - צילם אסף זבולוני

יכולת השיקום העצמי הזאת מושגת בזכות הקישוריות (connectivity) הגבוהה בין אוכלוסיות בעלי חיים המאכלסים את השוניות השכנות. אלמוגים, כמו יצורים רבים אחרים המאכלסים שוניות, משחררים את תוצרי הרבייה ואת הצאצאים שלהם למים, ואלו נפוצים למרחקים באמצעות זרמי הים ומגיעים לאתרים מרוחקים, שם הם מתיישבים ועוברים לשלב הישיב, זהו שלב הבוגר. למעשה, אוכלוסיות מסוימות יכולות לקבל אספקה של צאצאים מאוכלוסיות שכנות (אוכלוסיות sink), או להיות "אוכלוסיית מקור" (source), כלומר, להיות מקור אספקה של צאצאים לשוניות שכנות. לפיכך, מדיניות שמירת הטבע בים צריכה להתחשב ביכולת ה"ריפוי העצמי" של שוניות האלמוגים, ועם זאת, נדרשת גם חשיבה בקנה מידה גדול יותר.

היום מובן שההישגים של שמירת טבע מקומית, במיוחד בסביבה הימית, מוגבלים מאוד, משום שחברות בעלי החיים בשמורה מסוימת והרכבן אינו תוצאה של תהליכים מקומיים בלבד, אלא גם של תהליכים אזוריים, ואף עולמיים (Zvuloni et al. 2010).

ואולם, מכיוון שהיום אין בראש מפרץ אילת מדיניות ממשקית מתוכננת ומאוגדת לארבעת המדינות השוכנות לחופיו (ישראל, ירדן, מצרים וסעודיה), שמירת טבע מקומית היא אמנם פתרון חלקי, אך בכל זאת פתרון יעיל ומעשי כדי להתמודד עם האיומים המסכנים את השוניות האילתיות. אם כך, השאיפה היא לתכנן ולבצע ממשק שמירת טבע שיוכל להתמודד עם איומים מקומיים שאפשר לנטרל אותם, או לכל הפחות למזערם.

הפעולות הכלולות בממשק:

  • הכוונת קהל והנגשתו לסביבה הימית – שימוש בשילוט, בגשרים ובסימון המכוון את קהל המבקרים לגשת לסביבה הימית בדרך שאינה פוגעת בשונית האלמוגים ואף מונעת פציעות של קהל המבקרים בשמורה.
  • סגירת אזור ליבה או אזורים רגישים – החלת איסור לגשת למקומות רגישים בשמורה (כמו אזור שולחן השונית והלגונה), או אזור המוגדר ליבת השמורה ("הגנים היפניים"), כדי למנוע פגיעה בשונית ולהגן על אזור הליבה מפני הפרעות ישירות ומקומיות.
  • הסברה – פעולות ההסברה לקהל שעורך צוות שמורת האלמוגים מגבירות את המודעות לשמירת הטבע ועשויות למנוע מקהל המבקרים לפגוע בשונית האלמוגים במזיד או בשוגג. מרכז חינוך והסברה של מחוז אילת עורך פעולות הדרכה והסברה לקבוצות ממגוון קהלים בנושא חשיבות השמירה על השונית.
  • חקיקת חוקים, תיקון תקנות ופעולות אכיפה – חוקים ותקנות לשמירת טבע מקנים לפקחי השמורה את הסמכות לאכוף את החוק ולהזהיר מבקרים שאינם מצייתים לכללי ההתנהגות בשמורת הטבע, ואף להענישם, כדי להרתיע מפני פגיעה בשמורה. בכל המקרים האכיפה מלווה בהסברה.
  • ביקורת ושליטה על כמות המבקרים – מכיוון שהשמורה מגודרת, צוות השמורה יכול להגביל את עומס המבקרים בשמורה כדי למנוע לחץ מבקרים ששמורת הטבע אינה מסוגלת להתמודד אתו.
  • הגנה על אזורים מחוץ לשמורה שיש להם השפעה על השמורה – הגנה על השוניות הסמוכות לשמורה ועל אזורים שהם בתי גידול לשלבים צעירים של בעלי חיים שיאכלסו בשלב מאוחר יותר את שונית האלמוגים, כגון מרבדי עשב-ים.
  • ניקיון – ניקוי יום-יומי של הסביבה החופית כדי למנוע הגעה של פסולת מוצקה לים (כמו שקיות פלסטיק) וניקוי שוניות האלמוגים. כמו כן, רשות הטבע והגנים היא שותפה מרכזית בהתמודדות עם אירועי זיהום ים למיניהם, לרבות זיהומים שמקורם בכלי שיט.
  • קידום של מחקרים אקדמיים ותמיכה בהם, אך גם הגבלת המחקר והכוונתו – מחד גיסא, עריכת מחקרים בנושא חשובה, מכיוון שכיום עדיין חסר ידע רב הדרוש כדי לענות על שאלות חשובות ורלוונטיות הקשורות בשמירת טבע, ולכן רשות הטבע והגנים תומכת במחקר רלוונטי לשמירת שוניות האלמוגים. מאידך גיסא, חשוב לזכור ששטח השמורה קטן ביחס לשמורות אלמוגים אחרות בעולם ועומס המחקר עליו הוא הגבוה ביותר בעולם, ולכן רשות הטבע והגנים מווסתת את עומס המחקר בשמורה על שוניות האלמוגים.

תגיות

קטגוריות

גני שמורה קשורים