פרויקט ים המלח: בחינה מקצועית של אגן שלם

בעקבות שינויים אלו החליטה ממשלת ישראל לתקצב מגוון פעילויות לקידום התיירות ולשימור ערכי הטבע שלאורך חוף ים המלח. רשות הטבע והגנים התבקשה לרכז את נושא שימור העתיקות והשטחים הפתוחים הכוללים ניטור הטבע ופעולות ממשק. הוקם צוות חשיבה (וועדת היגוי) שהורכב מנציגי חטיבת מדע והאקולוגים המחוזיים (דרום ויו"ש).

הצוות זיהה מספר בעיות מרכזיות:

1. נסיגת מפלס ים המלח ושינוי במקום נביעת המעיינות. גורם זה הביא לשינוי בצומח הטבעי, אך אין תיעוד לשינוי ולכן אי אפשר עדיין לכמת את ההשפעה.
2. השפעת האדם (פיתוח וחקלאות) משנה את אופי בית הגידול והופכת את האגן לכר פורה למינים פולשים.
3. אירועי שריפות לאורך השנים שמשנים את אופי בית הגידול.

נעשה מיפוי של בתי הגידול העיקריים בחוף ים המלח והאיומים לכל בית גידול. בנוסף נבחרו מספר קבוצות טקסונומיות כאינדיקטורים לכל בית גידול והתהליכים הצפויים בו: צומח, פרוקי רגליים, ציפורים, עטלפים ויעלים. בתכניות הניטור  נלקחו בחשבון השפעות האדם והשפעת נסיגת הים.

הוכנה תכנית גדולה לטיפול בצמחים פולשים תוך כדי הכוונת גינון בשטחים מיושבים כדי למנוע פולשנות. הטיפול במינים פולשים החל בשטחי שמורות הטבע ועבר לשטחי יישוב.

את השינויים בצומח מכמתים בעזרת חישה מרחוק: שימוש בהדמאות לוויין ובחינה של סדרות בזמן ובנוסף צילום בעזרת טיסנים לקבלת תמונה ברזולוציה גבוהה יותר של יחידות הצומח ותהליכי הצימוח, מאפשרים לזהות שינויים. במקביל לתוצרי חישה מרחוק נעשים דיגומי צומח קרקעיים בשטחי נאות המדבר של ים המלח.

חלק מנושאי המחקר נמצאים בשלבים מתקדמים וכבר נאסף די מידע להבנת התהליכים. חלק אחר עדיין נמצא בשלבים ראשוניים של איסוף המידע וארגונו. השאיפה, לקבל תמונת מצב עדכנית עם אפשרות חיזוי השינויים העומדים בפנינו.