פרופ' אברהם רונן ז"ל (2018-1935)

אברהם, יליד ירושלים, החל את לימודיו באוניברסיטה העברית כאחד מתלמידיו המבטיחים של משה שטקליס, אבי הפרהיסטוריה הישראלית. את לימודי הדוקטורט שלו השלים באוניברסיטת בורדו בשנת 1963, בהנחיית פרנסואה בורד, מן הבולטים בחוקרי הפרהיסטוריה בעולם.

הדוקטורט שלו עסק בהיבטים טיפולוגיים וטכנולוגיים של מכלולי כלי צור מן הפליאולית העליון בצרפת. אבל הכשרתו הכפולה בארכיאולוגיה ובגיאוגרפיה היא שעיצבה את אופי מחקריו, תחילה כחוקר במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ובהמשך כאחד ממקימי החוג לארכיאולוגיה וכמייסד וראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה. מחקריו מתאפיינים בשילוב בין האדם לסביבה, בין האתרים לנופיהם, בין שינויי האקלים להתפתחות תרבותית וחברתית, ובין היבטים חומריים וסימבוליים של התרבות. את הארץ הכיר וחקר לאורכה ולרוחבה, ממישור החוף, דרך הגליל העליון והרי יהודה ועד לכרמל, מעוז מחקריו העיקרי.

במערת טבון שקד משך שנים רבות על שאלת המעבר בין הפליאולית התחתון לפליאולית התיכון ויחסי הומו ספיאנס וניאנדרטלים באזורנו. לנושא זה, שעדיין עומד במרכז המחקר האבולוציוני היום, ייחד שתי סדנאות בינלאומיות במשך השנים, שמשכו אליהן חוקרים מן השורה הראשונה בנושא ואף זכו לפרסומים מדעיים מקיפים. גם שאלת הקבורות הראשונות בעולם, העומדת במרכז הבנתם של מעברים ויחסי-גומלין אלה, זכתה לשימת ליבו המדעית. המעבר מאורחות חיים של ציידים ולקטים לחקלאות הינו נושא מרכזי אחר אשר משך את ליבו, עם מחקרים באתרים כמו חתולה, שליד שער הגיא, או חלקו בחקר אתרים ניאוליתיים טבועים באזור הכרמל.

תרומתו של אברהם להכרת הארץ ואתריה, ובכללם אלה הנמצאים היום בשלל שמורות הטבע והפארקים הלאומיים באזורי הארץ השונים (כגון: רמות יראון וברעם, נחל מערות, נחל ספונים, בתרונות רוחמה, בקעת עובדה) ייחודית, רבת-פנים ומתמשכת.

אברהם ייזכר בקרב כולנו, עמיתים ותלמידים, בזכות תרומתו הגדולה למחקר הפרהיסטורי וחקר הרביעון בארץ, רוחב ליבו, סקרנותו שאינה יודעת גבולות והתלהבותו הרבה.

יהא זכרו ברוך.