צמחים בסכנת הכחדה

בספר האדום לצמחים בסכנת הכחדה בישראל מרוכזים 414 מיני צמחים בסכנת הכחדה, מתוכם 40 מינים הגדלים רק בישראל (אנדמיים), והיעלמותם מהמדינה משמעותה היעלמותם מן העולם. בתוך הרשימה הזאת אפשר למצוא את איריסי ההיכל כמו איריס הארגמן (שגדל במישור החוף), איריס הנגב ואיריס הגלבוע. אלו הם צמחים יפים שבעבר, לפני חוק הגנת הצומח, נקטפו והונחו בזרים על שולחן השבת, אך גם היום אורבות לאיריסים סכנות רבות מלבד סכנת הקטיפה. על איריס הארגמן מאיימת הבנייה האינטנסיבית במישור החוף, ועל מושבות איריסים רבות נבנו שכונות חדשות (שלרוב נקראות באופן אירוני בשם "איריס"). על איריס הנגב מאיים הפיתוח המואץ בצפון הנגב. לפני כעשר שנים קרסה אוכלוסיית איריס הגלבוע בהר ברקן, שמנתה אלפים רבים של פרטים, מסיבות שאינן ידועות. בזכות הניטור המתקיים מאז, אנחנו יודעים שהאוכלוסייה מתאוששת אך בקצב איטי מאוד.

יופיים של קטני הארץ

מלבד האיריסים היפים יש גם את קטני הארץ – צמחים זעירים שקשה להבחין בהם גם בעין מיומנת. לצמחים אלה אמנם לא נשקפת סכנת קטיפה, אך איש לא יצא להגנתם כשיגיעו הטרקטורים להשמיד את בית גידולם. דוגמה לצמח כזה היא דבקת פלשת, הגדלה רק על כורכרים וחולות במישור החוף.

בית גידול זה הוא אחד משלושת בתי הגידול המאוימים ביותר בישראל על ידי בנייה, נסיעה ברכבי שטח, מינים פולשים ועוד שלל סכנות בפתח. קבוצה נוספת היא צמחים הגדלים בשולי שדות חקלאיים – בקרקעות עמוקות בפנים הארץ (עמק יזרעאל, שפלה, גליל תחתון), הטובות לחקלאות. צמחים אלה פיתחו התאמות לגידול בשדות חקלאיים המעובדים בשיטות מסורתיות, עם גידולי השדה או לצדם, בגלי האבנים המסולקות. עם המעבר לחקלאות מתועשת הכרוכה בריסוס אינטנסיבי ובחריש עמוק, נעלמו אוכלוסיות רבות של צמחים אלו. דוגמה לצמח שדות כזה היא אלקנת הגליל – צמח שהיה נפוץ בעבר בעשרות אתרים בעמק יזרעאל, בגלבוע ובגליל התחתון, אך נותר כיום רק בשישה אתרים ונמצא בסכנה ממשית.

הצמח גדל בשולי שדות וכרמים, בין גידולים לכבישים. בכוכב הירדן, לאחר שהוחלט לבנות מאגר מים על שדה שבו גדל צמח זה, הועתקו הצמחים וגודלו בערוגה בתוך הגן הלאומי. בצומת גולני, האוכלוסייה המקומית כמעט נפגעה בתכניות להפיכת הצומת למחלף וכיום נשארה כלואה בין הכביש לכרם זיתים. בגלבוע, האוכלוסייה הצטמטמה עד כדי שני פרטים אחרונים. כדי לשמור על אוכלוסיות, שמספרן הולך וקטן, ושמספר הפרטים בכל אחת מהן הולך וקטן גם הוא, גודלו פרטים נוספים מייחורים בבנק הגנים. כיום מגדלים אותם בגני מקלט של רשות הטבע והגנים, בתקווה שבעתיד אפשר יהיה לחזק את האוכלוסיות הקיימות ואף ליצור אוכלוסיות חדשות.

צמח ייחודי נוסף, אנדמי לישראל, הוא אזובית הרמון, הגדלה רק בהר הנגב הגבוה. כל האתרים שבהם גדל מין זה מוגנים בתוך שמורת טבע ואף על פי כן חל צמצום משמעותי במספר האתרים ובתפוצת המין ללא איום נראה לעין. ייתכן כי היעלמות הצמח קשורה לשינויי אקלים, אך ייתכן גם שכדרך הטבע, מינים מסוימים טיבם להיכחד בעוד מינים אחרים נוצרים ומתגלים. לכל צמח סיפור ייחודי, והעמקה אל תוך עולמם של הצמחים בסכנת הכחדה מעלה עוד ועוד שאלות. רשות הטבע והגנים רואה חשיבות עליונה בשמירה על צמחים אלו ועל בית גידולם, שכן היעלמותם של צמחים בסכנת הכחדה, ובפרט של צמחים הגדלים רק בישראל, משמעותה היעלמותם מן העולם כולו.

אזובית הרמון-מרב לבל, אזובית הרמון. צילמה מרב לבל