צרעות

מאת: דותן רותם אקולוג, חטיבת מדע רשות הטבע והגנים 13/04/2020

בישראל מגוון גדול של צרעות. מרבית המינים הן צרעות בודדות.

צרעת הפלך
צרעת הפלך, צרעת הפלך - צילם ויטלי גרנדר, רשות הטבע והגנים

זכר ונקבה נפגשים והנקבה דואגת לבניית קינים בודדים בכל תא/קן מוטלת ביצה והצרעה האם דואגת לסגור בתוך הקן מזון עבור הזחל שיבקע. חלק מהצרעות הללו צדות עכבישים זחלי פרפרים ועוד. כל אחת וההתמחות שלה. הטרף משותק והזחל הבוקע ניזון מהטרף המשותק עובר גלגלול והופך לצרעה בוגרת.

לעומת הבודדות ישנן צרעות חברתיות, הבונות קינים. המוכרות ביותר הן הצרעה המזרחית (דאבור, בלשון העם) והצרעה הגרמנית הבונות קינים בתוך האדמה. לעומתן צרעת הפלך (זו שבתמונה), בונה קן מעל לפני הקרקע. הוא לרוב מוצמד לקיר בית או לצמחיה. הצרעה האם מופרית על ידי זכר בסתיו. הזכר לא שורד את החורף ואילו המלכה מסתתרת במקום מוגן ובאביב היא מתחילה בבנית הקן המורכב תאים תאים. בכל תא מוטלת ביצה. כאשר הזחל בוקע הוא ניזון מחרקים או מבשר אותו מביאה המלכה.

הזחל עובר מספר גלגולים עד להגחת צרעה בוגרת. בשלב זה, המלכה ממשיכה להטיל ביצים ולבנות תאים ואילו הפרטים הראשונים שבקעו הופכים להיות הפועלים האחראיים על האכלת הזחלים החדשים. כך גדלה המושבה עד בוא הסתיו. הצרעות נמשכות למקור חלבון ולכן לפעמים בזמן טיולים בטבע הן מתקרבות לסנדביץ' עסיסי עם נקניק או קופסת שימורים מפתה. הצרעות עצמן ניזונות באבקת פרחים וצוף ואילו את המזון ה'בשרי' הם מספקות לזחלים.