קולות השאגה נמוגים

מאת: טל ברטוב 03/03/2018

מי אינו מכיר את האריה, את הנמר ואת הטיגריס? למרות עוצמתם של טורפים אלו וקרוביהם, כולם ממשפחת החתוליים, הם הולכים ונעלמים בטבע ברחבי העולם עקב צמצום השטחים הטבעיים, והיום מגדלים אותם בגרעיני רבייה בגני חיות. ביום החי בבר העולמי ב-3 במרס ציינו רשות הטבע והגנים וארגון גני החיות בישראל את חשיבות השמירה עליהם בשלל פעילויות לציבור הרחב.

נמר המדבר. צילום אייל ברטוב
נמר המדבר. צילום אייל ברטוב, נמר המדבר. צילום אייל ברטוב

24 באוקטובר 1984, 6:00 בבוקר: במקלט הטלמטריה שומעים את שלומציון וחומיבבה מאזור מעיין עין גדי. שלומציון נצפית יורדת על השביל ממעין עין גדי לכיון תל גורן, מאחוריה הולך הגור שלה.

6:19: חומיבבה מופיעה על השביל מתחת לשלומציון ועולה לכיוונה. המרחק ביניהן 5 מטרים. שלומציון מזנקת לעבר חומיבבה. חומיבבה מועדת ומפילה אבנים.

6:25: הגור בורח אחורה. שלומציון והגור עוזבים את השביל ונעים על קו התצפית לכיוון נחל ערוגות. חומיבבה הולכת אחריהם וכולם נעלמים מאחורי המצוק…"

זהו סיפור אחד מתוך יומן מעקב של אייל ברטוב, תצפיתן במחקר הנמרים. פסקה אחת מעשרות מחברות ופנקסי תצפית שהוא כתב בכתב יד בין סלעי מדבר יהודה בשנות המחקר של גיורא אילני, חוקר הנמרים בישראל בשנות ה-80 של המאה העשרים. מעטים היו החוקרים והעוקבים שזכו להצטרף למחקר, והם תיעדו את בעלי החיים האציליים והסודיים האלה כמה שנים. מאז חלפו רק שלושה עשורים והריגוש המיוחד הזה, שליווה אותנו בטיולים במדבר יהודה, נמוג וכמעט נשכח לאחר שהנמרים נעלמו מהאזור, וייתכן אף שנכחדו מהארץ.

נמר המדבר שצולם במדבר יהודה בשנת 1985. צילום אייל ברטוב, נמר המדבר שצולם במדבר יהודה בשנת 1985. צילום אייל ברטוב

משפחת החתוליים בישראל

עד לפני כ-800 שנה חיו בישראל שבעה מינים של בני משפחת החתוליים: האריה, הנמר, הברדלס, חתול הבר, חתול הביצות, הקרקל וחתול החולות, והם מייצגים את כל טווח הגדלים וההתנהגויות של משפחת החתוליים. במרוצת השנים חלקם נכחד מארצנו מכמה סיבות: רבים ניצודו, שטחי המחיה שלהם הצטמצמו עקב התפשטות החקלאות וההתיישבות של בני האדם, ובתי הגידול שלהם נקטעו על ידי כבישים ותשתיות. במיני החתוליים בישראל בימינו חתול הבר וחתול החולות (מן הקטנים שבחתולים) הם אוכלי חרקים וחולייתנים קטנים, חתול הביצות אוכל דגים, עופות ומכרסמים, והקרקל מעדיף עופות.

חתול ביצות. צילום אייל ברטוב, חתול ביצות. צילום אייל ברטוב

 

קרקל. צילום אייל ברטוב, קרקל. צילום אייל ברטוב

חתוליים בעולם

בעולם, כמו בישראל, קטנו אוכלוסיות בני משפחת החתוליים בשיעור רב. החתוליים ראויים לתואר הציידים המושלמים: הם גמישים, מהירים וטורפים משוכללים, ולכן הם בעימות מתמשך עם בני האדם ועם חיות המשק והבית כמעט בכל מקום בעולם.

באפריקה האריה, הנמר והברדלס, באסיה הטיגריס והנמר, בפסגות מרכז אסיה נמר השלג  ונמר הערפיליות, וביבשת אמריקה הפומה והיגואר – כולם סובלים מאוד מהרס שטחי הציד הטבעיים שלהם ומעוינות ופגיעת בני אדם, ומחצית מ-37 מיני החתוליים בעולם נתונים בסכנת הכחדה.

חתול חולות. צילום אייל ברטוב, חתול חולות. צילום אייל ברטוב
חתול בר. צילום אייל ברטוב, חתול בר. צילום אייל ברטוב

יום החי בבר העולמי 2018

מדי שנה ב-3 במרס מציינים את יום החי בבר העולמי (World Wildlife Day). ביום זה נעשות פעולות להעלאת מודעות הציבור לצורך בשמירה על הטבע בכלל על חיות הבר וצמחי הבר בפרט. ביום זה מדינות רבות, החתומות על אמנת CITES לשמירה על חיות הבר וצמחי הבר ברחבי העולם, מקיימות פעילויות לציבור בנושא השנתי הנבחר. השנה עסק יום המודעות בחתוליים הגדולים, שכולם באיום ובסכנת קיום.

רשות הטבע והגנים מקיימת מדי שנה פעילויות לציבור ביום החי בבר העולמי. השנה חברו יחד רשות הטבע והגנים וארגון גני החיות והציעו מגוון פעילויות העוסקות בשמירה על המינים ממשפחת החתוליים בכמה מוקדים: בשמורת טבע עינות צוקים, בגן לאומי ירקון וכן בגן החיות התנכ"י בירושלים ובספארי ברמת גן.

סמל יום החי בבר העולמי 2018, סמל יום החי בבר העולמי 2018

ניהול אוכלוסיות חתוליים בשבי

החתוליים הגדולים נעלמים מהטבע בעולם בקצב מהיר. לאחר שכל הניסיונות להגן עליהם בטבע לא צלחו הוצע כמוצא אחרון פתרון: פיתוח גרעיני שימור ורבייה מבוקרים בשבי.

ארגון גני החיות האירופי נרתם למשימה העצומה והחובקת עולם: הוא קובע אלו מינים זקוקים לניהול אוכלוסייה בשבי, ובונה לכל מין תוכנית מותאמת למצבו לפי כמה משתנים: מספר הפרטים בטבע, מספר הפרטים החיים בשבי ברחבי העולם, ביולוגיית הרבייה של המין, השונות הגנטית של הפרטים, ועוד. לכל מין שנכנס לתוכנית הניהול נכתב "ספר עדר" עולמי מפורט ובו הנתונים של כל הפרטים בשבי.

"מטרת התוכניות היא לנהל את האוכלוסיות בדרך שתבטיח את השונות הגנטית ואת בריאותה של האוכלוסייה. כך, אם נוכל בעתיד להשיב פרטים לטבע, יהיה להם סיכוי טוב יותר להסתגל מחדש לסביבה הטבעית. כדי להשיג את המטרה יש להתחשב בשיקולים רבים, ובראשם שיקולים גנטיים כדי להבטיח מגוון גנטי גדול ככל שניתן – מגוון שיבטיח סיכויי הישרדות גבוהים יותר בטבע", מסביר ד"ר נועם ורנר, זואולוג גן החיות התנכ"י בירושלים. לדבריו, "תוכניות ניהול האוכלוסייה (EEP, ראשי תיבות של European Ex-situ Program) בנויות בכמה רמות – החל בניטור בלבד, כלומר מעקב אחר מספר הפרטים בגני החיות כדי לזהות מגמות מבעוד מועד ולנקוט פעולות ניהול אם יש צורך, וכלה בניהול אינטנסיבי שכולל רישום כל הפרטים בספרי עדר, ניתוחים דמוגרפיים וגנטיים, מחקרים מדעיים, וניסוח המלצות לכל פרט לפי תוכניות ייעודיות לניהול אוכלוסיות".

בארגון גני החיות האירופי יש היום 22 תוכניות לניהול אוכלוסייה בשבי של מינים ותתי-מינים של חתולים בסכנת הכחדה. גני החיות בארץ ובעולם החברים בארגון גני החיות האירופי שותפים לתוכניות רבות להשבת מינים לטבע. גן החיות התנ"כי, לדוגמה, משתתף בתוכניות לניהול ארבע אוכלוסיות: של האריה האסייתי, של הנמר הפרסי (תת-המין שחי בעבר בצפון הארץ), של הברדלס, ושל הטיגריס הסומטרי.

אריה ולביאה אסיאנים בגן החיות התנכי בירושלים. צילום עדי פיליפסבורן, אריה ולביאה אסיאנים בגן החיות התנכי בירושלים. צילום עדי פיליפסבורן

רשות הטבע והגנים, בהיותה מופקדת על רווחת חיות הבר בארץ, מפקחת על תנאי ההחזקה של הפרטים בגני החיות בארץ ואחראית להם. היא שותפה להחלטות אם להעביר פרטים מגן חיות אחד למשנהו, היא שותפה להחלטה אם להעביר פרטים לחו"ל, והיא שותפה לכל שינוי בתנאי החיים של החתוליים המוגנים.