רכבת אל הטבע

אתגר מורכב, עדין וייחודי מאין כמוהו ניצב בפני מי שעסקו בתכנון מיזם רכבת העמק המחודשת: כיצד להביא לעולם פרויקט תשתיות כה משמעותי, ועם זאת – לשמור על ערכי הטבע והנוף באותו מרחב גיאוגרפי.
כיום, לאחר שנים ארוכות של שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים לבין רכבת ישראל, ניכר כי התוצאות מדברות בעד עצמן. בכתבה זו תוכלו להיחשף לדילמות, לדרכים ולשיטות היצירתיות שבאמצעותן מצליחים מיזמי פיתוח לחיות בשלום עם שמירת הטבע.

ארץ קטנה, טבע גדול

איומים רבים ניצבים בפני החי והצומח בישראל. הסכנות החמורות ביותר מגיעות בדמות בנייה ופיתוח על חשבון בתי גידול טבעיים, וכן קיטוע של בתי הגידול.
אין זה סוד כי ממדיה של ישראל צנועים למדי. לכן, שמירה על שטחי שמורות טבע בלבד – ששטחן לא תמיד מאפשר מרחב מחייה מספק לצמחים ולבעלי החיים – אינה מספקת.
בין שאר תפקידיה, רשות הטבע והגנים שומרת על בתי הגידול הטבעיים, על תפקוד המערכות האקולוגיות ועל מגוון הצמחים ובעלי החיים בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים – וגם בשטחים הפתוחים.
תוואי של רכבת – בדומה לתוואי של כבישים – עלול לגרום לקיטוע משמעותי של השטחים הפתוחים, שבהם מצויים בתי גידול רבים.
מדוע זה קריטי? בעיקר בשל העובדה שקיטוע בתי גידול יוצר הפרדה בין אוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים ממינים שונים. התוצאות עלולות להיות קריטיות: הרס בתי גידול ואף הכחדת מינים באופן בלתי הפיך.
ברשות הטבע והגנים וברכבת ישראל התמודדו המתכננים ואנשי הטבע והתשתיות עם מציאת פתרונות יצירתיים לשמירה על הנוף וערכי הטבע לצד תוואי הרכבת.

זאבים חוצים: מעברי בעלי חיים מתחת למסילה

הדרך העיקרית להתמודד עם קיטוע של שטחים פתוחים היא באמצעות מה שאקולוגים מכנים "מסדרון אקולוגי". כיאה לשמו, מדובר במקטע קווי שתפקידו לחבר שטחים טבעיים (או טבעיים-למחצה) ובכך לאפשר תנועה של בעלי חיים לעבר בית גידול רחב יותר. שם הם יוכלו להתרבות בבטחה, לחפש מזון, למצוא מחסה לנדוד ועוד.

אבל זהו רק חלק מהתמונה: מסתבר שלחיבור זה ישנה חשיבות גם למניעת יצירת אוכלוסיות קטנות ומבודדות מבחינה גנטית – מה שעשוי להמיט עליהן סכנה קיומית.

כיצד יוצרים חיבור ומונעים את הקיטוע? הפתרון מגיע בדמות מעברים מיוחדים שנועדו לתנועת בעלי חיים מתחת לסוללת מסילת הרכבת – או באמצעות גשרים עיליים.

תוואי רכבת העמק חוצה מסדרונות אקולוגיים למעבר בעלי חיים וצומח, כאשר חלקם מהווים את המסדרונות החשובים ביותר בצפון ישראל. כך למשל, החיבור בין אזור גוש אלונים לרכס הכרמל ובין הגלבוע לרמות יששכר.
מעניין עוד לגלות כי תוואי הרכבת חוצה ועובר ליד ערוצי נחלים משמעותיים כגון נחל קישון ונחל חרוד, וכן בערוצים היבשים ברוב ימות השנה, אך כאלו שהם בעלי חשיבות מקומית למעבר בעלי חיים וצומח. מדובר באזורים נרחבים של שטחי חקלאות ובריכות דגים – שבהם בדרך כלל  יש פחות אזורי  מחסה, רבייה וקינון עבור בעלי החיים.

אל עומק תמונת המצב המורכבת הזו נכנסו אנשי רשות הטבע והגנים, שבדקו את התאמת עשרות מעברי הניקוז והמעברים החקלאיים לאורך התוואי. בתכנון משותף עם יועצי הרכבת, הם אף יצרו מעברים נוספים למעבר בעלי חיים באזורי "צווארי בקבוק" (מקומות הנחשבים מעבר הכרחי עבור בעלי חיים) של המסדרונות האקולוגיים.

כמובן, לא כל בעלי החיים נעים באותו אופן ולא כל בעלי החיים דומים אלו לאלו. לכן, נערכה גם התאמה של כל מעבר לטובת בעלי החיים השונים המצויים בכל אזור, בהם זאבים, תנים, דרבנים, חתולי ביצה, לוטרות, צבועים, תנים ועוד.
בין השאר,  הדבר נעשה תוך התייחסות להפחתת התאורה באזורים החשובים למעבר, יצירת מדרגה מוגבהת יבשה בתוך המעבר כאשר הוא מנקז נחל זורם, שמירה על תשתית קרקע טבעית במעבר, התוויה טבעית (על ידי שתילת צומח) וגידור מלאכותי ליצירת "משפך" לתוך המעבר – בכדי לסמן לבעלי החיים ולעודד אותם לעשות שימוש במעבר הייעודי להם.

אתגר נוסף הגיע בדמות יצירת מעברים באזורים שבהם  לא ניתן היה להגדיל את גובה ורוחב המעברים מתחת למסילה. לכן, מוקמו מספר "רמפות" שבהן השיפוע היה מתון יותר בסוללת הרכבת.

אנשי רשות הטבע והגנים ורכבת ישראל אף ערכו תיאום לשילוב עתידי בין מעברים בסוללת הרכבת לבין מעברים עיליים לבעלי חיים בנקודות קריטיות. המטרה: חיבור בין הכרמל לגוש אלונים באזור יגור ובין רמות יששכר לגלבוע באזור נחל נחום בכביש 71.

נוסף על כך, נבנו גשרים גדולים במספר אזורים שתורמים אף הם למעבר בטוח ויעיל של בעלי חיים באזור ולחיבור בין אוכלוסיות שונות.

בזכות אותם מעברים, יוכלו בעלי החיים השונים – מזאבים ועד דרבנים – לעשות שימוש במסדרונות האקולוגיים ללא הפרעה וללא סכנה.

דרבן נתפס בעדשת מצלמת מעקב, בעודו עובר בבטחה במעבר בעלי חיים (צילם עומרי גואלמן)

אירוס הביצות זוכה לבית חדש:
כיצד משמרים צמחים בסכנת הכחדה?

אך לא רק בעלי החיים מצויים בסכנה – עבודות פיתוח באזורים שבהם מצויים בתי גידול טבעיים, מאיימים באופן ממשי גם על עולם הצומח. בהקשר זה, מרתק לגלות כי מתוך 2,288 מיני צמחי הבר בישראל, למעלה מ-400 (!) מהם נחשבים צמחים בסכנת הכחדה.

כעת, הכירו את אירוס הביצות, גאופיט (צמח פקעת) רב-שנתי שפריחתו הצהובה, בחודשים פברואר ומארס, לוכדת את העין ומביאה אליו מטיילים וחובבי טבע רבים. כיאה לשמו, אירוס הביצות חובב אדמות כבדות ועמוקות, וברמת הגולן אף הוכרזה שמורה הקרויה על שמו. זהו מין נדיר ואף מוגן על פי חוק. כיצד קשור אירוס הביצות לרכבת העמק?

במהלך התכנון נערך על ידי רשות הטבע והגנים סקר צמחים נדירים ובסכנת הכחדה (מה שמכונה "צמחים אדומים") לאורך התוואי. כחלק מהסקר המקיף, הוכנו מפות מפורטות שעליהן סומנו אתרים בהם נמצאו צמחים כאלו.

במקרים שבהם לא ניתן היה לשמור על הצמחים הנדירים והאדומים בסמוך לתוואי הרכבת, הוחלט לבצע העתקה של הצמחים לאזורים סמוכים או ל"גני מקלט" (אתרים ייעודיים בגנים לאומיים ובשמורות טבע, שאליהם מובאים זרעי צמחים או שתילים של צמחים בסכנת הכחדה. שם מנביטים ומגדלים אותם ומייצרים עוד זרעים, כאשר המטרה היא בסופו של דבר להשיבם אל הטבע).
וכך, הועתקה  אוכלוסייה חשובה של צמחים כגון אירוס הביצות ושלהבית הגלגל וכן מספר רב של צמחים בעלי בצל ופקעת (גיאופיטים) באזור הכרמל.

יחד עם מומחי רשות הטבע והגנים, תכננו יועצי הרכבת את שיקום הצומח לאורך התוואי. מדובר במלאכה מורכבת ועדינה שנעשתה בפני שטח שונים: שטחים חקלאיים, כרמי זיתים, בריכות דגים, שטחים טבעיים, ערוצי נחלים, שטחי חורש ויער ו"כתמים" של צמחי אדמות כבדות (אדמה חרסיתית הסופחת מים, שבה גדלים צמחים נדירים). עבור חלק מהשטחים, אף הוכנו ונשתלו שתילים מצמחים מקומיים, ובחלק אחר של השטח – השתמשו לשיקום בשכבת קרקע עליונה מקומית.

נעים בעין: סודות התכנון הנופי

עם כל הכבוד לטבע – לחי ולצומח – גם לנוף יש ערך לא מבוטל. תוואי מסילת העמק חוצה שטחים פתוחים המצויים בעמקים שבאזור הקישון, עמק יזרעאל, אגם ברוך, עמק חרוד ועמק המעיינות.
בעת תכנון התוואי, פעלו המעורבים בפרויקט לשמר ככל האפשר על הנוף הפתוח של שטחים חקלאיים, תוך כדי יצירת מבט לעבר השטחים הטבעיים שברכסים סביב הכרמל, הגלבוע הרי נצרת, שלוחת צבאים ורמות יששכר.  בין השאר, הוחלט כי באזורים מסוימים, תחלוף הרכבת בגשרים ארוכים. כך למשל, באזור נחל הקישון ותל קשיש וכן באזור אגם ברוך.

לצד אלו, אתגר משמעותי נוסף הגיע בדמות חציית הנחלים לאורך התוואי. במקרה זה, המטרה היתה ליצור שילוב מנצח בין ההיבט הנופי מצד אחד, לבין שמירת הטבע מצד שני – בכל הקשור ליצירת מעברי בעלי חיים ושיקום טבעי של הצמחים המאפיינים בתי גידול לחים.

כיום, בין אם תעלו על הרכבת ותחצו את העמקים בין חיפה לבית שאן, ובין אם תטיילו ברגל או באופניים לצד התוואי – אין ספק שתוכלו להבחין בפתרונות המרתקים והיצירתיים הללו, שנועדו לשמור על החי, הצומח והנוף.