רשות הטבע והגנים פועלת לסילוק של הנפט ושיקומה של שמורת הטבע עברונה

21.12.2014

בזיהום הנפט הגדול בשמורת הטבע עברונה פעלו אנשי רשות הטבע והגנים ביחד עם אנשי המשרד להגנת הסביבה מסביב לשעון כדי לספוג את הנפט, לפנות אותו מהשמורה ולהתחיל בשיקומה

אופיר קוניס - השר להגנת הסביבה,  מפנה נפט משמורת עברונה- צילם דורון ניסים אופיר קוניס - השר להגנת הסביבה, מפנה נפט משמורת עברונה- צילם דורון ניסים

כתם הנפט, שנשפך ב-3 בדצמבר 2014, התפשט מאזור צומת באר אורה לעבר

שמורת הטבע עברונה

וזרם במורד ערוצי הנחלים בשמורה תוך שהוא מכסה שטח כולל של 1,000 דונמים.

החלק המרכזי בשמורה כוסה בכמויות אדירות של נפט גולמי. הנזק לשמורה עצום, ואת חלקה לא ניתן יהיה לשקם.

מצורף שאלון הערת נזקים

מטרת השאלון הינה לבחון בקרב אנשים שטיילו באזור ומכירים פחות או יותר את השמורה, את הערך הנתפס של השמורה ומשם לגזור גם את הערכת הנזק לשמורה על פי מידת הפגיעה בשטח

פורסם קול קורא לקבלת מידע בנוגע לאמצעים לטיפול בשאריות נפט גולמי בשמורת ערבת עברונה – חברות המעוניינות להשתתף מוזמנות להקיש כאן

שיקום השמורה

לרשות הטבע והגנים יש את הידע, הניסיון והכלים לבצע שיקום למה שעוד אפשר. הטיפול בנזקים והשיקום נערכים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. שיקום מלא כמעט ולא יהיה אפשרי ובחלקים שונים בשמורה, השיקום יימשך עשרות שנים – שיקום שאת תוצאותיו יראו ילדינו.

בעלי חיים – סכנה בהווה, סכנה בעתיד

  • פגיעה חמורה תיגרם למינים הרבים של בעלי החיים שבשמורה.
  • פגיעות מיידיות: שתיית נפט ומגע עמו (בעיקר ציפורים, שאינן מבחינות בין סוגי נוזלים, וכן זוחלים שיבואו במגע עם החומר המזוהם). לצד כל זאת צפוי מחסור במי שתייה נקיים ועוד.
  • פגיעות לטווח הבינוני והארוך: שינוי המערכת האקולוגית באופן שעלול להיות קיצוני – צמחים שלא ישרדו, בעלי חיים שיגוועו ברעב, הגברת הטריפה של בעלי חיים חלשים יותר ועוד. מסיבה זו, מומחי רשות הטבע והגנים מנטרים וינטרו באופן שוטף את התהליכים האקולוגיים בשמורה, בסיוע מומחים מהאקדמיה.

החשש הגדול: המשך הסחף

סחיפת חומר מזהם

נזק קשה נוסף שעלול להיגרם כתוצאה מהאסון האקולוגי מגיע בדמות סחיפת חומר מזוהם לים סוף, המהווה מערכת אקולוגית עדינה ביותר, בין השאר בשל אוכלוסיית האלמוגים הייחודית שבו. ברשות פועלים למזער את הנזק ככל האפשר.

חשוב לדעת

הזיהום התרחב והגיע לקרבת הגבול הירדני. זיהום ימי או יבשתי שייגרם בעקבות שיטפון מקרי, עלול אף להביא לסכסוך ומשבר ביחסי המדינות. רשות הטבע והגנים, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, פועלת למנוע זליגה כזו בכל האמצעים העומדים לרשותה.

רמז למה שעלול לקרות: איומי תשתיות נוספים סביב השמורה

שמורת עברונה נתחמה בשנים האחרונות בפרוייקטי תשתית עצומים ומאוימת בפרויקטים נוספים שיחתכו אותה ומאיימים עליה.

  • באופן טבעי, עולה השאלה: "אם צינור אחד גרם לאסון אקולוגי כה חמור, מה עלולות לגרום תשתיות נוספות במקרה של פגיעה, מחדל או תאונה?"
  • איומי תשתיות מדרום לשמורה: שטחי חקלאות, בריכות מלח ואזורים לפאנלים סולריים.
  • איומי תשתיות ממערב לשמורה: הרכבת לאילת, רצועת תשתיות של קווי מתח גבוה של חברת החשמל, תשתיות מים של חברת מקורות, קווי נפט של קצא"א, קווי ביוב, וכמובן – כביש 90 (כביש הערבה) אשר לאחרונה הוכפל גודלו.
  • איומי תשתיות מצפון לשמורה: הקמת שדה התעופה החדש של אילת, החוסם את רצף השטח הפתוח בין צפון הארץ לעברונה. בין היתר, עבודות ההקמה דורשות תנועת משאיות מאסיבית בין נמל אילת לבין הדיפו (מרכז התחזוקה והתפעול), ההולך ומוקם בשדה התעופה העתידי. איום נוסף: אתרי כרייה וחציבה בתמנע (נחושת) ובאזור חולות סמר (חול).

חשוב לדעתב

ב-30 בנובמבר 2014 פורסם כי "היועץ המשפטי לממשלה קבע – ועדת התכנון המחוזית תבדוק עד כמה בעייתית תהיה הובלת חומרים מסוכנים בתוואי החדש"
"בדיקה שכזו נראית נחוצה, ועוד יותר היום לאחר המאורעות האחרונים, שכן תוואי הרכבת צפוי לעבור במרחק עשרות מטרים מאוניברסיטת באר-שבע, סמוך לבית חולים סורוקה, בקרבת שכונות מגורים בבאר שבע ודימונה ואף בסמוך למלונות באילת. יש להזכיר כי חוות דעת של ראש אגף חומרים מסוכנים לשעבר במשרד להגנת הסביבה הנחשבת מומחית בתחומה, קובעת כי "אירוע חומרים מסוכנים באזורים אלו עלול לגרום לאירוע רב-נפגעים ולא רק לטבע".

התוצאה

נזק בלתי הפיך לנוף, פגיעה וקיטוע של בתי גידול ייחודיים עם בעלי חיים, ביתור אתרי טיול פופולריים, פגיעה במסדרונות אקולוגיים, חסימת אפיקי זרימה, פגיעה בעצי השיטה (המהווים מין מפתח) ועוד ועוד.

כריית "נמל תעלה": בשל שטחו המוגבל של נמל אילת, מתוכננת חפירת תעלה רחבה אל פנים היבשה, אל מרחבי הערבה, שתשמש מעין שלוחה של הנמל. מטענים יועברו מתעלה זו הישר אל הרכבת העתידית, במטרה לשנע אותם צפונה.

אין ספק כי לפרויקט הרכבת לאילת משמעויות הרות גורל שישפיעו על כולנו. זו הסיבה שאנו דורשים בדיקה מעמיקה ומקצועית על ידי גוף בלתי תלוי.

אנו קוראים לכם, המטיילים ולכל מי שהטבע יקר לליבו, להצטרף אלינו ולפעול למען החלופה הסביבתית.

שיקום בשלבים: עובדות ומספרים

  1. עצירת התפשטות הדלק: נעשתה בליל האירוע עצמו, באמצעות הקמת סוללות שיצרו בריכות שקלטו את הדלק.
  2. שאיבת כ-2,000 קוב דלק (מתוך כ-5,000 שזרמו לשטח) והוצאתם אל מחוץ לאזור.
  3. הוצאת הקרקע המזוהמת, הכבדה, שנאגמה בבריכות (כ-23,000 טונות קרקע)
  4. בימים אלו (השבוע השני של דצמבר): שטיפת הקרקע, המשך ניקוי הדלק הנוזלי שנותר בשלוליות בשטח, שאיבתו וכן פעולות ידניות עדינות להסרת הזיהום.
  5. החומר המזוהם מובל ויובל לאתר לסילוק פסולת, שם יוחלט על המשך הטיפול הנכון בו.
  6. בקרוב: יישום תכנית השיקום שתיקבע.

חיבור לשטח: לראות את הנזק בעיניים

  • השטח הפגוע בשמורת עברונה הוגדר "שטח מזוהם" ואין למטיילים אפשרות להיכנס אליו.
  • רשות הטבע והגנים הסדירה תחנת מידע במצפור עברונה, הצופה על השטח כולו.
  • בחג החנוכה תאויש בתחנה במדריכי הרשות, שיספקו הסברים על הפגיעה בטבע והדרכים לשקמו.
  • תחנת המידע תפעל מדי יום בשעות 10:00-16:00 (שילוט הכוונה מצומת באר אורה).

שמורת הטבע עברונה

שמורת הטבע עברונה נמצאת בדרום הערבה מצפון לאילת. במקום זה שפע מי שיטפונות וזרימת מים מתחת לפני הקרקע המתנקזים לשקע במרכז הערבה ומתנדפים תוך יצירת בית גידול ייחודי של מליחה. תנאיו המיוחדים של בית הגידול בעברונה מרכזים במקום מיני צומח ייחודי העמידים למלח, ביניהם מיני אוכם ועצי דקל דום – שהם הפרטים הצפוניים ביותר בעולם ממין זה. במקום גם ריכוז גבוה למדי של עצי שיטה שצפיפותם עד 200 עצים לקילומטר.
עולם החי במקום עשיר אף הוא ובו מינים פעילי לילה רבים כארנבות, שועלים, זאבים וצבועים, לצד מגוון חרקים, זוחלים ועופות. כאן חיה אוכלוסייה גדולה של צבאי נגב, המהווה כרבע מאוכלוסיית מין מדברי זה בישראל. בחודש יוני האחרון נספרה אוכלוסיית הצבאים במקום ונמצא שהיא מונה כ- 250 פרטים. כמות גדולה זו מעידה על מצבה הטוב של אוכלוסיית הצבאים ועל התאוששות האוכלוסייה לעומת שני העשורים האחרונים. ארנבות רבות שנצפו באותה הספירה העידו גם הן על מצבה הטוב של השמורה.
בעברונה נחשפו ממצאים ארכיאולוגים רבים. הבולט בהם הוא חווה חקלאית בת יותר מ-1,200 שנים מתקופת בית אומייה. בעזרת טכנולוגיה שהובאה מפרס השכילו להוליך מים בתעלות תת-קרקעיות בשם פוגרות, בשיפוע של כ- 2 פרומיל, ממרגלות ההרים ועד שטח חקלאות. בשטח זה, בן כ- 2,000 דונם, גידלו בעבר תמרים, זיתים, שקדים, אפרסקים, חרובים, חיטה ושעורה. החווה החקלאית נחפרה והפכה לאתר תיירות פופולרי בשל העניין שבה וסמיכותה לאילת.

דליפה של נפט גולמי פגעה קשות בשמורת הטבע עברונה שליד אילת